חברת עיבוד הנתונים "פרודוור" לוקחת את נתוני הצריכה וההספק של היח"פים והופכת אותם לחשבונית נגישה שמאפשרת הוזלת הייצור

כך מעבדים מליוני נתוני צריכת חשמל לחשבונית אחת מדויקת

כותב המאמר: אריק כהנא

עם כניסת יצרני חשמל פרטי לשוק החשמל בישראל, נפתחה למעשה תחרות בשוק המסורתי תוך הוזלת מחירים ושכלול דרכי האספקה והמדידה של לקוחות חשמל בישראל. כניסת חשמל פרטי לשוק התאפשרה בעיקר הודות לגילוי מאגרי הגז לחופי ישראל. מרגע מציאת הגז ועוד לפני הזרמתו המסחרית לרשת הולכת הגז החלו לקום חברות יצור חשמל על אף ההשקעות הכבדות המחייבות מהקמת תחנת כוח פרטית (כמיליארד ש"ח לתחנה).

היצרן הפרטי, כחלק מתנאי רשיון הייצור והאספקה, נדרש לעמוד בתנאים מסוימים מול חברת החשמל הקבועים בספר אמות המידה של רשות החשמל. על מנת לעמוד בתנאי הרשיון נדרש היצרן לספק חשמל במתואם עם רשת החשמל הארצית, להשתלב בעומס הכללי, לספק חשמל בשעות עומס, ולהוות מקור של זמינות למנהל המערכת של חברת החשמל.

תנאי הרשיון מכתיבים למעשה את התנאי הבסיסי לרכישת חשמל פרטי ביכולת למדוד את צריכת החשמל באופן רציף, כזה שיכול לספק נתוני צריכה במרווחים קבועים של 30 דקות לאורך כל חלקי היממה, ובכך לאפשר את מדידת צריכת החשמל על פי לוח מקבצי שעות הצריכה (מש"ב) ולאפשר חיוב לפי תעריף התעו"ז (תעריף עומס וזמן). תנאי זה רלוונטי בעיקר ללקוחות עסקיים גדולים אשר משתמשים במונים רציפים.

למעשה אפשר לבצע חיוב חשמל בתעריף תעו"ז גם באמצעות מונה פשוט, על ידי שימוש ב- 3 מונים שיכולים לבצע קריאה, כל מונה רושם צריכה רק במש"ב מסוים וכתוצאה מכך לספק נתון חודשי מצטבר ברמת כל מש"ב – פסגה, גבע ושפל. החיסרון הוא שניתן לבצע חיוב רק על בסיס חודשי מצטבר ולא ניתן לבצע מדידה רציפה. מדידה רציפה יכולה לספק מידע ברמה חצי שעתית, ולספק בכך מידע מפורט יותר אודות הצריכה. למשל חריגה של צריכה בחצי שעה נתונה ביחס לחוזה מול ספק החשמל אשר יכולה לגרום לביטול הנחה לחשמל הפרטי ואף קנס בגין צריכת היתר הנקודתית.

גובה ההנחה שיכולה להנתן יכול לנוע בין 5-8 אחוז מרכיב הייצור (לא ניתן לתת הנחה על רכיבים אחרים כמו הולכה, איבודים וחלוקה, אבל רכיב הייצור הוא המשמעותי ביותר בחלקו בתעריף התעו"ז). הסיבה לביטולי הנחה היא העובדה שהיצרן הפרטי בעצמו כפוף לתוכנית הצריכה שהוא מגיש מבעוד מועד לחברת החשמל, ורק לאחר אישור התוכנית היצרן יכול להזריק חשמל לרשת. אם כל צרכני היצרן הפרטי יצרכו בדיוק לפי תוכנית הצריכה אזי החשמל שסופק לרשת נצרך על ידי לקוחות היצרן, והיצרן ייצר בדיוק את הכמות שנצרכה וההנחה שניתנה היא מול החשמל הפרטי שיוצר.

אבל אם לקוחות היצרן חרגו בחצי שעה נתונה מתוכנית הצריכה של היצרן, הרי שאת גובה החריגה בצריכה סיפק מקור אחר, חברת החשמל. על גובה החריגה ישלם היצרן לחברת החשמל תעריף תעוז מלא, ואם הלקוח יקבל הנחה, הרי שהיצרן ספג למעשה את גובה ההנחה בגין עודף הצריכה של הלקוח. לכן על מנת שהיצרן הפרטי יוכל לזהות חריגה נקודתית של צריכת לקוחותיו, הוא חייב לקבל מידע רציף אודות צריכת החשמל, מערכות המידע צריכות לזהות את החריגה ולנטרל את ההנחה שניתנה ללקוח כך שבאופן כללי היצרן לא יפסיד מצד אחד, והלקוח יקבל הנחה עד גובה הצריכה המותרת לפי החוזה מול היצרן הפרטי.

מערכת המידע של היצרן צריכה להיות מסוגלת להתמודד עם קליטת סדרות זמן המתקבלות מהמונים הרציפים. מדובר בכמות לא מבוטלת של מידע, 48 קריאות ביממה למונה נותנות כ- 1440 קריאות לחודש. 1000 מונים יוצרים סדרות נתונים של כמיליון וחצי רשומות לחודש. למעשה מונה רציף סטנדרטי נותן קריאה כל 15 דקות כך שהכמות הגולמית היא כפולה, כל נתון צריך להיבדק מבחינת תקינותו, להפוך לנתון של צריכה של 30 דקות, ולעבור מסלול מורכב של ניתוח ועיבוד לצרכי קביעת סוג החיוב, גובה התעריף הרלוונטי, חיוב או ביטול חיוב אל מול תנאים בחוזה, קשר לנתוני מונים אחרים הקשורים באותו חוזה, קשר למצב התחנה (למשל ביטול הנחה בגין תחזוקת התחנה, וכדומה), ובסופו של דבר להפוך לשורת חיוב בחשבונית הלקוח.

חברת פרודוור פיתחה מערכת המסוגלת להתמודד עם כמויות הנתונים, ארגונם בצורה יעילה המאפשרת לבצע אל כל החוקיות הנדרשת ממצב של נתונים גולמיים ועד מצב של חשבונית ללקוח באופן המבטיח את שלמות הנתונים, דיוק בנתונים והצגת המידע באופן פשוט וברור ללקוח.

הכותב הוא  מנהל תחום תשתיות ואנרגיה, פרודוור ישראל