השר להגנת הסביבה, פרץ: התחנה תוקם בעוד כשנה וחצי בכדי לתת מענה מהיר לתקלות וזיהומים שעלולים לקרות עקב הפעילות הגוברת בקידוחי הגז והנפט הימיים

תחנה ימית ראשונה לטיפול בתקלות וזיהום בים תוקם באשקלון

בתמונה: הדיון בכנסת. צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע

"תחנה ימית ראשונה לטיפול בתקלות או זיהום בים, תוקם באזור אשקלון בעוד כשנה וחצי", כך אמר היום (ג') השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ. את הדברים אמר פרץ במהלך דיון מיוחד שקיימה הוועדה לביקורת המדינה בנושא ההשפעות הסביבתיות של קידוחי גז ונפט בים, בהמשך לדוח מבקר המדינה בנושא (64א'). מלבד פרץ, נכחו בדיון גם מבקר המדינה, יוסף שפירא ונציגי החברה להגנת הטבע.

הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בראשותו של ח"כ אמנון כהן, התכנסה בכדי לדון בפעולות בהמשך למסקנות דוח מבקר המדינה האחרון. מבקר המדינה ציין בדוח כי על משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה להאיץ את פעולתם לגיבושה של מתכונת עבודה מפורטת ומתואמת למניעת פגיעה סביבתית שמקורה בפעילות הנרחבת שמקיימות החברות המסחריות בים. "מאחר שביסוד יישום הפעולות בתחום זה עומדים אינטרסים מנוגדים, ומאחר שחלוקת האחריות והסמכויות בין המשרדים בתחום זה אינה מוגדרת, ראוי כי ממשלת ישראל תייחד לנושא את תשומת הלב הראויה ותקבע עקרונות מנחים שיבטיחו את האיזון הרצוי מבחינתה בין העצמאות האנרגטית של ישראל ובין ההגנה על הסביבה", נכתב בדוח.

השר פרץ אמר בדיון: "אין בכלל ספק שהדוח הזה מגיע בעת הנכונה, בתקופה שבה מיום ליום הפעילות הכלכלית בים הולכת וגדלה, ולכן מבחינתי הדוח הזה משמש לי תשתית לתוכנית עבודה מפורטת, עם לוחות זמנים ברורים. אחד מהדברים החשובים העולים מדברי המבקר, הם הממשקים בין שני המשרדים – המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים, והחלוקה של האחריות והסמכויות ביניהם, ואת אלה יש להסדיר".

"לגבי תחנות הטיפול בתקלות או זיהום בים – נכון לעכשיו, רק תחנה אחת, ראשונה, הכוללת ציוד מיוחד לטיפול בזיהום ואנשים המפעילים את הציוד, יוצאת לפועל לאחר שמצאנו שטח באזור אשקלון. אני מקווה כי הבנייה תושלם בעוד כשנה וחצי. לתחנה השנייה, באזור חיפה, עדיין לא איתרנו שטח מתאים", אמר פרץ.

רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה אמר בעת הדיון כי "החשיבות של תחנות הטיפול בים היא קריטית, כמו תחנת כיבוי אש במקרה של שריפה. הסיפור העיקרי הוא תגובה מהירה, כדי למנוע מהזיהום להגיע לחוף. המטרה שלנו היא לטפל בזיהום כמה שיותר מהר. עד שלא יהיו התחנות, לא נגיע למלוא מיצוי היכולת בטיפול כזה. אם היום יש אירוע, אני מפעיל את החברות הקודחות עצמן לטיפול בבעיה. יש חברות שקצת יותר קשה איתן ויש חברות שעושות כל דבר שמבקשים מהן".

"חשוב לציין", הוסיף עמיר, "כי גם כאשר נשלים את כל ההיערכויות, לא נהיה מוכנים לכל תרחיש, גם ארצות הברית לא הייתה ערוכה לכל דבר". עמיר התייחס בדבריו לאסון הסביבתי הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית, הוא דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ב-2010. דליפת הנפט החלה כתוצאה מהתפרצות באר נפט תת-מימית וגרמה לפיצוץ קטלני על גבי אסדת קידוח הנפט הממוקמת כ-64 ק"מ דרומית לחופי לואיזיאנה. במהלך הפיצוץ נהרגו 11 מהקודחים ונפצעו 17 מהם. במהלך האירוע דלפו לים  172 מיליון גלונים של נפט, הרסו מערכות אקולוגיות, הרגו דגים ועופות ים ופגעו בפרנסתם של דייגים ואנשי תיירות.

נציגת החברה להגנת הטבע, עו"ד נועה יאיון, מהמחלקה המשפטית של החברה להגנת הטבע, אמרה בדיון כי לא ייתכן שחוק אזורים ימיים, המסדיר את הרגולציה בתחומי המים הכלכליים, לא יכלול הסדרים תכנוניים סביבתיים. הנוהל המקודם כיום הוא לא תקנות ולא חוק. משרד האנרגיה והמים לא יכול להיות הרגולטור היחיד, כשהאחריות לעניין, אבל לא הסמכויות, היא על המשרד להגנת הסביבה.

מעמותת צלול נמסר בתגובה כי "הדיון בוועדה לביקורת המדינה הוא צעד ראשון – חשוב אך חלקי – בדרך להסדרת הכשלים השלטוניים שבניהול המדינה את הקידוחים בים. כמו תלמיד שמכין את השיעורים בכיתה רגע לפני שמקבל עונש, כך הציג בוועדה משרד האנרגיה את הקוד הסביבתי לקידוחי ים – שנה ויותר לאחר שהבטיח לפרסם אותו להערות הציבור. באופן דומה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הפיץ רק בבוקר הדיון את טיוטת חוק האזורים הימיים, שמעיון ראשוני בו ניכר שקיימים בו פערים וחסרים רבים. גם הודעת המשרד להגנת הסביבה כי יקדם ויתקצב את החוק למניעת זיהום ים נשמעת באיחור ניכר, ורק בזכות הדיון בנושא. "צלול" קוראת לכל הגורמים שלא לנסות ו"להמציא את הגלגל מחדש" ולאמץ את הדירקטיבה האירופית לקידוחי ים, שמספקת מענה מקיף לכל הליקויים עליהם הצביע מבקר המדינה".