הטענות שעלו כנגד טיפול חברת החשמל בזמן הסערה מבוססות ראיית עולם צרה וקפיטליסטית, שעוד תביא עלינו אסון גדול בהרבה

דעה: כך הפכה הסערה לכתב אישום מופרך כנגד חברת החשמל

מאת: איתי שטרן

דבר חריג קרה השבוע בישראל: ראש האופוזיציה היוצאת, שלי יחימוביץ', נעמדה לצידו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו וכנגד מבקר המדינה והבהירה: התנהלות המדינה בימי הסופה, על שלל אגפיה, היה סביר ואף מוצלח. יחימוביץ' מיהרה כמובן להסתייג ולומר כי הופעותיו של נתניהו כמפקד המערכה זחוחות ומביכות, אך הוסיפה שבחים רבים על חברת החשמל וכוחות ההצלה.

דבריה של יחימוביץ' מגיעים לאחר שמבקר המדינה עוד לא הספיק ללמוד את מימדי הסופה וכבר יצא בהצהרה גורפת כי יש לבדוק את מחדליה, תוך שהוא תוקף את פעילותה של חברת החשמל. גם הפרשן הכלכלי והאולטרא קפיטליסטי, נחמיה שטרסלר, הרהיב עוז והחליט כי זהו הזמן לתקוף את עובדי החברה ומנהליה תוך שהוא קובע כי עד שלא יופרטו- לא יביאו מזור לכאביו של עם ישראל.

לעיתים נדמה כי חברת החשמל הפכה לכר הניגוח האולטימטיבי של פרשנים כלכליים. הדבר לא קרה ביום אחד וכמובן שגם להנהלת החברה ולראשיה יש יד בדבר. התנהלות פיננסית עגומה ולעיתים רבות אף מושחתת ממש, הגדישו את השאה והביאו לכך שגם אנשים שלא מבינים דבר במשק האנרגיה- הפכו כעוסים על החברה ונציגיה. גם הבריונות של ועד עובדי החברה והטבות התשלומים להם זכו – הצליחו לסמא את הציבור ולגרום לו לתעב את המעסיק הגדול במשק.

ובכל זאת, רצוי ואף ראוי להודות כי העליהום שבו תוקפים נציגי הכלכלה הקפיטליסטית את חברת החשמל, נגרר לא פעם לגוזמאות פסיכוטית. מספיק לראות כיצד מתפקדים משקי חשמל באירופה ובארה"ב לנוכח מצבי אקלים קיצוניים בכדי להבין שבאופן יחסי, ישראל שרדה את הסופה עם מינימום נפגעים. נכון, רבים נותרו מנותקים מחשמל ותשתיות בסיסיות לזמן ממושך, אך בהשוואה לשבועות של ניתוק מחשמל במדינות כמו ארה"ב , הרי שאת הסופה הזו חברת החשמל הצליחה לתפעל באופן מעורר כבוד.

עובד חח"י בפעילות. מי מבטיח לנו שירות כזה בעולם ייצור החשמל הפרטי?

אפשר, וצריך, לרדת גם לרזולוציות נמוכות יותר: עבור חברת החשמל, אירועי צריכת שיא, כפי שזימנה לה הסופה הנוכחית הן נקודות מתח שמעמידות אותה במבחן ההספק. עם כך, בהנחה שחברת החשמל אינה משקרת ושהיא לא השילה חשמל מאף נקודה בישראל באופן מכוון בשעות של שיאי צריכה, הרי שהיא עמדה ביעדי ההפקה ובתוך כך אף הצליחה לחבר אזורים מנותקים בתנאי מזג אוויר שנחשבים קיצוניים גם במערב אירופה. שלא לדבר על כך שההיערכות המוקדמת של החברה (שנערכה, לפחות על פי נציגיה הרשמיים, כשלושה חודשים) הצליחה למנוע שימוש מוגבר בדלקים מזהמים דוגמת מזוט. גם השימוש המסוים שנעשה בסולר נעשה במשורה תוך המשך שימוש בגז טבעי ופחם.

רטינות המבקרים הגיעו, חיש מהר, גם לטיעון המחיר: רבים מזכירים את עליית מחירי החשמל בשנים האחרונות. אין ספק שבעידן שבו יוקר המחיה הוא הלחם והמים של כל פרשן (קפיטליסט ככל שיהיה), הרי שהטענה על כך שחברות החשמל הפרטיות (היח"פים) יובילו להורדת המחירים, הינה בגדר בדיחה רעה. הרי כל מי שעיניו בראשו מבין כי הכנסת התחרות למשק החשמל (ראויה ככל שתהיה) תביא להגדלת עלויות הייצור. הן בשל ההטבות שניתנות ליצרנים הפרטיים בתחילת דרכן והן בשל העומס הרב שנוצר על רשת הולכת החשמל, אותה אמורה לתחזק חברת החשמל- בכספי משלם המיסים. אז נכון שלקוח הקצה (לרוב תעשיינים כבדים) עשוי לשלם מחיר פחות כאשר ייתחבר ליצרן פרטי אך בסבירות גבוהה, מחיר מוזל זה יגולגל בסופו של יום אל צרכן הקצה הביתי שייאלץ לשלם את ההפרשים הללו על גבו.

חברת החשמל היא אנומליה מוטרפת למדי. רבים יודעים לספר עד כמה מסואבות המערכות שלה ועוד יותר להרחיב על הדרכים המפוקפקות בהן מתקבלות החלטות הרות גורל. עם זאת, מעטים מאד יודעים (אם בכלל) לומר כיצד תשפיע הפרטת פעילותה של חח"י על מחירי החשמל ותפקודה במצבי קיצון. מקרי הפרטה של חברות תשתית ענקיות בחו"ל הוכיחו כי יצרנים פרטיים נוטים להיות יעילים הרבה פחות מאלו הלאומיים, בטח ובטח במקרים של מצבי קיצון. מקרה הפרטת חברת מסילות הרכבת בבריטניה היא דוגמה מובהקת למקרה כזה.

אין ספק כי ועדת יוגב שיושבת כיום על המדוכה בבואה לפרק את רימון הנפץ הקרוי- מצבה הפיננסי של חברת החשמל והסדרת משק החשמל בכללותו- תוכל לעשות עבודה חשובה ומהותית בכדי לייצר כאן מציאות שפויה יותר. עם זאת, יש לזכור כי בעוד שקל מאד לזרוק את החיצים בעקבות לוח המטרה עם הלוגו של חח"י, הרי שצפוי להיות קשה הרבה יותר לסמוך על יצרנים פרטיים בבואם לספק לנו מזור ברגעי קיצון. לעיתים, חברות לאומיות אינן ייצוגו המובהק של השטן. הכסף הגדול שקורץ ליזמים, על חשבונו של הציבור, דווקא כן.