במפגש בין נציגי בנק לאומי לראשי "דלק" ו"אבנר" עלה כי החלופה של הזרמת הגז בצינור למדינות שכנות, יאפשר פיתוח המאגר ואף יוזיל התהליך
לאה פריד, לאומי שוקי הון: "קיימת היתכנות לפיתוח לוויתן גם ללא עסקת וודסייד"
בתמונה: פגישתם של רוה"מ, בנימין נתניהו עם מנכ"ל קבוצת וודסייד, פיטר קולמן
אלה פריד, אנליטסית תחום האנרגיה של לאומי שוקי הון, מוסרת היום את חוות דעתה בנוגע לעיכוב עסקת וודסייד. לדעתה, גם אם העסקה תתעכב או תבוטל, יוכלו השותפות במאגר להביא לפיתוחו, זאת על סמך אופציות הייצוא בצינור למדינות שכנות. "עלות הפיתוח של מאגר לוויתן לשלב ההפקה מוערך בכ- 4-4.5 מיליארד דולר" מבהירה פריד "כאשר קית' אליוט, סגן נשיא בכיר בנובל אנרג'י, אמר כי הפיתוח מוערך ב- 8 מיליארד דולר, ההערכה כללה כמובן אומדן כולל של הפקה והקמת פלטפורמת FLNG בעלת קיבולת של 2.5-3 mtpa".
"אנו משנים את ההערכה שלנו ביחס ליכולת השותפים הקיימים בלווייתן לבצע את פיתוחו באופן עצמאי. בעקבות זאת, אנו סבורים כי פיתרון של פיזור היצוא באמצעות צינור למדינות האזור – שכולל את תורכיה ופלטפורמת FLNG – עשוי אף לקצר את לוחות הזמנים של הפרויקט. להערכתנו, המשוכה הרגולטורית הקשורה למונופול היצוא ומונופול המכר קרובה להיפטר על פי המתכונת שדווחה בתקשורת בזכות מכירת מאגרים קטנים שמהם יהיה מכר עצמאי".
בהמשך כותבת פריד כי "על רקע ריבוי הפרסומים הסותרים, וההתבטאויות השונות בנושא פיתוח לוויתן, שהביאו לאחרונה לתחושת אי-בהירות ביחס לפיתוח המאגר, נפגשנו הבוקר עם הנהלת השותפויות דלק קידוחים ואבנר. מפגש זה חיזק את הערכתנו כי מרכזיותה של עסקת וודסייד בפיתוח המאגר ירדה – בשל האופציות האזוריות החדשות. בעקבות השיחה עם ההנהלה, הגענו למסקנה כי במצב הגיאו- פוליטי החדש, ועל רקע ההצלחה בהשלמת פרויקט תמר, קיים סיכוי ממשי כי ה-Joint Venture בלווייתן מסוגל לבצע את פיתוחו באופן עצמאי. בשל כך, אנו סבורים כי למרות היתרונות הברורים של הכנסת שותף בינלאומי חזק מהתחום, במקרה של אי-הצלחה במשא ומתן, קיימות חלופות ממשיות ופיזיביליות בעלות יתרונות משלהם. החלופה המועדפת כלכלית לדעתנו, ועל כך כתבנו לא אחת, הינה של פיזור היצוא באמצעות צינור למדינות האזור, שכולל את תורכיה, פלטפורמת FLNG שטה ו/או השלמה מלוויתן למפעל הנזלה קפריסין".
נקודות נוספות שעלו מן המפגש עם נציגי "דלק" ו"אבנר" הוכיחו כי המשוכה הרגולטורית העיקרית שנותרה כיום היא המשוכה של ההגבל עסקי, שהדיונים בה נמשכים קרוב לשנתיים. להערכתנו, כותבת פריד, "עלה הסיכוי של הסרת המשוכה הרגולטורית הזו – שקשורה להגדרות של מונופול יצוא ומונופול מכר – כך שהיא קרובה להיפטר על פי המתכונת שדווחה בתקשורת של מכירת מאגרים קטנים, שמהם יתאפשר אולי מכר עצמאי. נציין כי כדאיותו של מכר עצמאי זה תהיה תלויה להערכתנו בשיתוף פעולה זה או אחר עם דלק ונובל. התחושה היא שהממשלה מעוניינת הן בניצול חלון ההזדמנות של הפרויקט, והן בהקדמת התמלוגים ככל האפשר".
בבואה לענות על השאלה "עד כמה ממשי שיתוף פעולה עם תורכיה" כותבת פריד כי "בניגוד לפרסומים שראינו באחרונה במקומות שונים, קיבלנו תימוכין להערכה שלנו שארצות הברית והאיחוד האירופי מעוניינים מאוד בשיתוף פעולה אזורי בכלל, ובשיתוף פעולה בין ישראל לתורכיה בפרט. לאחרונה ראינו מפגן של תמיכה מדינית לאלטרנטיבה התורכית בכנס של Atlantic Council, שהתקיים באיסטנבול ואשר נכחו בו נציגים בכירים של תעשיית האנרגיה התורכית והישראלית, נציגי ארצות הברית – שכללו את מזכירת המדינה לשעבר מדלין אולברייט ואת היועץ לביטחון לאומי לשעבר סטיב הדלי, נציגי ממשל, שרים ובכירי אנרגיה תורכיים ואת הנציג הנודד של ישראל לענייני הגז".
בנושא סוגיית המימון כותבת פריד כי "העסקה עם וודסייד שנבחנה ונבחרה לפני כשנה וחצי כללה שלושה קריטריונים אצל השותפה המועמדת: חוזק מאזני, התמחות במסופי הנזלה ובקיאות בשיווק LNG. עם הופעת החלופות האזוריות של שיווק גז בצינור, אשר ימומן כמובן על-ידי הרוכשים, וייתכן שיזכה גם לגיבוי כלכלי של גורמים בינלאומיים, ציינה וודסייד לא אחת כי היא אינה פוסלת חלופות אלה. מנגד ברור העדפתה הטבעית של מוביל ה-LNG לאופציית מסוף ההנזלה. אין זה מפתיע גם כי השותפים בלווייתן רואים במשא ומתן אמצעי להשאת ערך מרבי, ולא מטרה בפני עצמה".
"חשוב לציין, כי אין אנו מקלים ראש באתגר המימוני והתפעולי שבפיתוח לוויתן ללא שותף בעל חוזק מאזני בולט. עם זאת, השותפים כבר הודיעו כי בכוונתם להמשיך בפיתוח המאגר ללא קשר להתקדמות המשא ומתן עם החברה האוסטרלית, וכחלק מהמהלך הוחלט לרכז את קידוחי הנפט האזוריים לשם הבאת האסדה. ב-17 לחודש תקיים נובל אנרג'י שיחת ועידה ואנו צופים כי שיחה זו תרכז עניין רב בענף".
לסיכום כותבת פריד כי "התרשמותנו היא, כי גם ללא עסקת וודסייד השותפים בלוויתן מסוגלים לפתח את המאגר בהסתמך על אופציות הצינור האזוריות, ללא פגיעה בלוחות הזמנים של הפיתוח".