מוליך בן ארבעה צינורות שיוקם בשטח הירדני, יעביר מיליוני מ"ק מים בשנה מים סוף לים המלח. מתקן התפלה שיוקם בעקבה יספק מים לשימושים חקלאיים בירדן, ישראל והרשות

ישראל, ירדן והרש"פ חתמו: תעלת הימים יוצאת לדרך

הסכם "תעלת הימים", להקמת מוליך בן ארבעה צינורות שיונחו מים סוף לים המלח, נחתם אמש (ב') בין נציגי ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית במטה הבנק העולמי בוושינגטון. את הצד הישראלי ייצג השר לשיתוף פעולה אזורי ושר התשתיות, סילבן שלום, כשלצידו במעמד החתימה נכחו שר המים של ירדן, חאסם אל-נאסר, ושר המים הפלסטיני, שאדאר אטילי.

במסגרת הפרויקט יוקם מפעל להתפלת מים בעקבה, שיספק מיליוני מ"ק של מים לשימושים חקלאיים בישראל, בירדן וברשות הפלסטינית. המכרז להקמת מתקן ההתפלה מיועד לצאת כבר ב-2014 והחברה שתזכה בו תקים ותפעיל את המתקן ככל הנראה לתקופה של 20 שנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט יוזרמו לים המלח מים מים סוף, על מנת להאט את קצב התייבשותו של ים המלח. בנוסף, כ-50 מ"ק מים שפירים מן הכנרת יועברו לירדן במחיר מכירה, ואולי גם לרשות הפלסטינית.

ארבעת הצינורות שיוליכו את המים יונחו כולם בשטח הירדני ואם לא יהיו עיכובים, הנחתם, שנאמדת ב-300 עד 400 מיליון דולר, תושלם תוך 3-5 שנים. ישראל וירדן אמורות לחלק את העלויות והבנק העולמי יתאם מימון נוסף ממדינות תורמות.

השר סילבן שלום אמר כי מדובר ב"הסכם היסטורי המגשים את חזונו של הרצל להקמת תעלת הימים" וכי "ההסכם הזה יהיה פתח של תקווה לשלום כולל באזור". לעומת זאת, שר המים הירדני אל-נאסר הדגיש כי ההסכם אינו פוליטי: "זהו הסכם עם היבט הומניטרי שנועד לסייע לאנשים שזקוקים למים. יש גם היבט אקולוגי משום שאנחנו מנסים להציל את ים המלח. בלי מים לא תהיה תעסוקה והעוני יחריף. לכן אנחנו משלבים ידיים עם השותפים האזוריים שלנו". שר המים הפלסטיני ציין כי "ההסכם אינו קשור להסכם אוסלו. היופי שבו הוא שזה הסכם אזורי וחשוב לכולנו להציל את ים המלח. למרות הבעיות המדיניות והסכסוך, הוכחנו שאנחנו יכולים לפעול יחד".

מנגד, הארגונים להגנת הסביבה בישראל טוענים שהפרויקט הנוכחי יזרים רק כ-10% מכמות המים שדרושה לייצוב רמת ים המלח במצבו הנוכחית, וכי דרך הפעולה של הפרויקט תפגע בתשתיות האקולוגיות העדינות של האזור. "אדם טבע ודין" טוענים כי "הרס ים המלח אינו סיכון פוטנציאלי של המיזם, אלא תוצאה ודאית שלו. כל שיישאר לעולם הוא גוף מים, בעל הרכב דומה לזה של מי ים מאוידים, הממוקם באגן בו שכן פעם ים המלח".

במועצה האזורית תמר, שחלק גדול מממנה גובל בים המלח, סבורים כי בהקשר הסביבתי כמות המים שתועבר לים המלח אינה משמעותית. "אין מחלוקת שההסכם הזה הוא מצוין ליחסים ולשיתוף הבינלאומי עם ירדן והפלסטינים, וגם יעזור הרבה לחקלאים בערבה בעקבות הזרמת המים לאזור", אמר ראש המועצה, דב ליטבינוף, "זהו מהלך היסטורי וממש פריצת דרך בנושא זה. אבל לים המלח זה לא יעזור. כל שנה מפלס המים יורד ב-120 סנטימטרים, שזה כמיליארד ושש מאות מיליון קוב מים בשנה. על כן כל מי שעושה את החישוב של תוספת מאה מיליון כשיורדים מיליארד שש מאות אלף מבין את המציאות. מחובתי כאיש המופקד על ים המלח לעשות כל שביכולתי לעזור ולמנוע את ירידת המפלס כל שנה. צריך להמשיך להילחם על כך שיהיו פתרונות נוספים".