נתניהו: "אם נשקיע בכך מאמץ משותף, נוכל להשתחרר בתוך זמן מה ממונופול הדלק". הזוכים: פרופ' אולה ופרופ' פרקש אשר פיתחו מגוון טכנולוגיות מתנול לשימוש כתחליפי דלק

נתניהו העניק את פרס רה"מ לחדשנות עולמית בתחום תחליפי הנפט בסך מיליון דולר

בתמונה: ראש הממשלה ושר המדע מעניקים את פרס סמסון לזוכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח אמש (ג') את ועידת רה"מ לתחליפי דלקים במלון הילטון בתל אביב. נתניהו אמר כי "אם נחליט לעבוד ביחד כדי לשנות את הדרך המסורתית לצריכת דלק ונשקיע בכך מאמץ משותף, נוכל להשתחרר בתוך זמן מה ממונופול הדלק". בנוכחות גורמי ממשל זרים,  מומחים בינלאומיים ומשקיעים בכירים, העניק נתניהו את פרס ראש הממשלה לחדשנות עולמית בתחום תחליפי הנפט בסך מיליון דולר לפרופ' ג'ורג' אולה ופרופ' סוריה פרקש מאוניברסיטת דרום קליפורניה על פיתוח מגוון טכנולוגיות מתנול לשימוש כתחליפי דלק.

אולה ופרקש שזכו בפרס היוקרתי פיתחו יחד את הרעיון של "כלכלת מתנול", חברי ועדת הפרס קבעו שלרעיון זה פוטנציאל לתרומה משמעותית לפתרון בעיית התחבורה המבוססת על דלקים מבוססי נפט, ההולכים ואוזלים ואשר מחיריהם מוכתבים על ידי מונופול הנפט. במחקרם, הציעו דרכים להפיק מתנול ממקורות שונים כך שיוכל לשמש מקור אנרגיה לתחבורה ויקטין את התלות בדיזל ובנזין, בהם נעשה שימוש כיום לתחבורה.

הפתרון של  השניים כולל קליטת פחמן דו-חמצני הנפלט בשריפת דלקים, מחזורו והמרתו למתנול. פתרון זה יתרום גם להקטנת כמות הפחמן הדו-חמצני באוויר, ולהקטנת "אפקט החממה", שכן פחמן דו-חמצני מהווה את אחד "מגזי החממה" הגורמים להתחממות כדור הארץ. על בסיס מחקרם זה פרסמו החוקרים ספר נרחב בנושא ופיתחו מגוון טכנולוגיות שחלקן נמצאות בבחינת היתכנות כלכלית. על בסיס פתרון זה, הוקם באיסלנד לפני כשנה מתקן להפקת מתנול על בסיס פחמן דו-חמצני, שאם יוכח כמוצלח יוכל להביא להרחבת היישום והפיתוח של הטכנולוגיה.

כמו כן, החוקרים פיתחו תהליכים לעיבוד גז טבעי, מתאן, מסוג הגז שנמצא במאגרי תמר ולוויתן בישראל, למתנול נוזלי בהרכב אופטימלי וביעילות גבוהה, שבו יהיה ניתן להשתמש גם כדלק לתחבורה. תהליך נוסף עליו הם עובדים הוא חמצון ישיר של מתנול בתאי דלק לייצור חשמל.

"הנפט: כלי פוליטי של אויבנו הגדולים ביותר"

אייל רוזנר, ראש התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה, אמר בוועידה כי "מדינת ישראל הציבה לעצמה יעד שאפתני – לצמצם את השימוש בדלק לתחבורה ב-60% עד שנת 2025. על מנת להגיע ליעד זה דרושות חדשנות, יצירתיות ולא פחות מכך – מדיניות חכמה וחזקה. ישראל נערכת להובלה עולמית בתחום זה, עלינו להקטין את התלות בנפט ואת התלות במדינות יצרניות הנפט ובכך לחזק את כלכלת העולם".

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי ציין כי "הנפט הוא כלי פוליטי חזק מאין כמוהו הנמצא בידי אויבינו הגדולים ביותר. על מדינת ישראל לפעול להורדת ערכו האסטרטגי והפחתת התלות של העולם בו".

 פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה אמר בנאומו בוועידה: "בתחום תחליפי הדלקים אנו צריכים להתמקד ב 3 נושאים: ביטחון לאומי, יציבות כלכלית ושמירת הסביבה. כמובן שישראל לא יכולה לבצע את השינוי לבדה ולכן צריך מאמץ גלובלי".

יו"ר ומנכ"ל איגוד ווסלי קלארק ויו"ר משותף של חברת Growth Energy התייחס לתחרות בין תעשיית הביו-דלקים לתעשיית הדלקים מנפט: "התפתחות תעשיית הביו-דלקים מתמודדת מול התנגדויות חזקות מצד המנוע הכלכלי הגדול ביותר בעולם- תעשיית הדלקים (oil). גם אם ישראל תמצא נפט, היא צריכה להמשיך לפתח תחליפי דלקים. צריך לזכור שמלבד הצורך הגיאופוליטי ישנו הצורך הסביבתי".

ד"ר גל לופט, יו"ר מכון המחקר לניתוח סיכונים גלובליים בוושינגטון- IGAS ויועץ בכיר לאנרגיה של ארה"ב אמר: "הפתרונות של תחליפי דלקים צריכים להיות כדאיים מבחינה כלכלית ללא תלות בהיקף היבוא. יש צורך בתחרות בין הטכנולוגיות השונות וכן  פתרונות שמרניים מבחינה פיסיקלית כלומר, הוצאה ממשלתית נמוכה. בנוסף ישנו צורך בפיתוח  תקנים בינלאומיים לדלקים. בסופו של דבר צריך להגיע למצב שבו כל מכונית תוכל להשתמש במגוון סוגי דלקים".

עוד אמר לופט: "גז טבעי הוא המפתח להרבה פתרונות מבחינת שימושי דלקים לאור הפיתוח של פצלי שמן בארה"ב ולאור העובדה שסין היא בעלת המצבורים הגדולים בעולם של שמן".

התוכנית הלאומית, שהחלה בשנת 2011, נועדה לגבש פתרונות שיביאו להפחתת התלות העולמית בנפט ובמדינות יצרניות הנפט, שגורמת לאי יציבות בכלכלות העולם והיא מתוקצבת ב-1.5 מיליארד שקל לעשור. כאמור, יעדה של התכנית, בה שותפים 10 משרדי ממשלה שונים, להגדיל משמעותית את השימוש בתחליפי נפט בתחבורה בישראל עד לכדי 60% בשנת 2025, והיא פועלת בתחומי התמיכה במחקר, קרנות השקעה בחברות, סיוע לביצוע ניסויי שדה, תמיכה רגולטורית, קידום יזמות, ושיתופי פעולה בין לאומיים.