יום לאחר פסיקת בג"ץ: מניות רציו, דלק ואבנר מזנקות

יום לאחר פסיקת בג"צ שדחתה את העתירה כנגד ייצוא הגז, מניות האנרגיה של הבורסה בתל אביב מזנקות. הנהנית המרכזית מפסיקת בית המשפט היא רציו שזוכה לעלייה של למעלה מ-6%. העלייה נובעת בעיקרה מכך שהמשקיעים רואים כעת הזדמנות של ממש לפיתוח מאגר לוויתן, בו שותפה החברה. גם מניות אבנר ודלק קידוחים רושמות עלייה נאה של כ-2.4%.

לצד הפסיקה, שאמורה להתניע את מהלך הייצוא של הגז הישראלי, מגיעות האנליזות של מומחי הפיננסים. אלה פריד מלאומי שוקי הון מציינת היום כי "החלטת הבג"ץ לדחות את העתירה לגבי יצוא הגז הסירה את המסוכה הרגולטורית המשמעותית האחרונה לפיתוח פרויקט לוויתן. התנהלותה הסבלנית של חברת וודסייד, שהמתינה בסבלנות להסרת המכשולים, מעלה את הסיכוי ליציאת העסקה אל הפועל. אמש הודיעה וודסייד, בהודעה כתובה לסוכנות בלומברג, כי היא מברכת על ההחלטה ומעוניינת להמשיך במשא ומתן עד להשלמתו. במקביל, השותפויות והממשלה בוחנות ערוצי יצוא שונים לפיתוח הפרוספקט, וביניהן בדיקת אופציות של צינור תת-ימי לקפריסין ו/או לתורכיה".

עוד כותבת פריד כי "פרויקט לוויתן עבר כעת במידה רבה לעולם העסקים הריאלי, והסיכונים העיקריים בו הינם הסיכון התפעולי וסיכון השוק. כזכור, הסיכויים הנוספים שצפויים להתברר בהמשך השנה הם קידוח פרוספקט הנפט במעמקים והמשך האקספלורציה בבלוק 12 – שתביא אולי בהמשך להקמת מסוף אזורי. עם החלטת הבג"ץ ייתכן שיחול גם שיפור בסיכוי לקידוחים ברישיונות נוספים בשל אופק היצוא. נזכיר כי גידול העתודות יתבטא בהגדלה אפשרית של מכסות היצוא".

בנוגע להמלצות עבור המשקיעים כותבת פריד כי "אנו רואים אפ-סייד של 10%-15% לרציו – שנגזר ממודל DCF אוורירי ביותר, בהנחה של תחילת הפקה בעוד 5 שנים. התרומה לשווי דלק קידוחים ואבנר ולחברות האם שלהן יותר מינורית, בשל שווי כמעט כפול בשלב זה למאגר תמר. לפיכך, מדובר באפסייד של אחוזים בודדים, לרבות ישראמקו שקרובה מאוד לשווי ועשויה גם היא ליהנות מיצוא יבשתי למדינות שכנות". עם זאת, פריד מבהירה כי "רציו עדיין מוגדרת כנכס המסוכן ביותר מבין המניות המסוקרות, ואנו מעדיפים בשלב זה לבנות את עיקר החשיפה ללוויתן באמצעות מניית אבנר".

רוני בירון מ-UBS מצטרף לאנליזה של פריד ומציין כי החלטת בג"צ מאפשרת פתח להשלמתה של עסקת וודסייד, אך מוסיף כי גם היום קיימות חלופות לעסקת זו בדרכי ייצוא דרך צנרת לתורכיה, מצרים וירדן. בירון מציין גם את הסיכונים הרלוונטיים לפיתוח שדה לוויתן ובעיקרן הוא מונה את המצב הגיאו פוליטי ואת העובדה כי חברות חיפושי גז ונפט עדיין חוששות להימצא מעורבות במשק הישראלי, בשל חשש לחרמות מצד גורמים הפעילים בעולם הערבי".