החברה להגנת הטבע מתנגדת ליישוב אקולוגי בלתי חוקי שהוקם בנגב

בתמונה: מבנים גיאודזיים של גרעין הראל בהר אלדד. צילום: אפי פרי, החברה להגנת הטבע

ביום ג' הקרוב תערוך החברה להגנת הטבע סיורים ללא תשלום ל"התיישבות בלתי חוקית" בהר אלדד שבשטח המועצה האזורית "רמת נגב". לטענת החברה להגנת הטבע, בתחילת אוגוסט האחרון קבוצה הנקראת 'גרעין הראל' לקחה את החוק לידיים והקימה יישוב בראש הר אלדד שנמצא בלב אזור טבעי ועשיר בציורי סלע, ללא היתרים וללא אישורים.

גרעין הראל התחיל מקבוצת חברים שלמדו במדרשת שדה בוקר וחזונם המשותף היה הקמתו של יישוב קהילתי שבין היתר יהווה דוגמה ליישוב אקולוגי וירוק בתחום האנרגיה, המים והתכנון הנופי. כיום הגרעין מונה 72 מבוגרים וילדים שמנסים בשבע השנים האחרונות להקים או להצטרף ליישוב כפרי במועצה האזורית רמת נגב. באתר האינטרנט של הגרעין מפורטים ניסיונותיהם של חברי הקבוצה לקבל אישור עלייה לקרקע במהלך שבע השנים האחרונות, כולל שני ניסיונות קונקרטיים להצטרף ליישובים קיימים, שבסופו של דבר לא התאפשרו.

בסופו של דבר החליטו חברי הגרעין להתיישב ללא אישור בהר אלדד. מדובר בהר שטוח, שאינו שמורת טבע ושעובר בו קו חשמל. כמו כן, למרגלות ההר עובר קו מים. במקום הקימו חברי הגרעין 35 מבנים גיאודזיים (ראו בתמונה) המותאמים למגורים במדבר ושאינם מצריכים חפירות באדמה והרס של הקרקע. טרקטור ועוקב מים מובילים מדי יום מים ליישוב, ומערכת סולארית מספקת את החשמל ליישוב.

בחברה להגנת הטבע טוענים כי "ההתיישבות בהר אלדד היא מול העיר העתיקה עבדת ובצמוד להר ערקוב המשופע באתרי אמנות סלע ופולחן עתיקים. האזור כולו מיועד להיות פארק ציורי סלע בינלאומי. ההתיישבות היא בלב ליבו של שטח טבעי ולא מופר המהווה מסדרון אקולוגי חשוב. ההשתלטות הבלתי חוקית על ההר בולטת וצורמת לכל עין ולצערנו, למרות הדרישות של מנהל מקרקעי ישראל והמועצה האזורית רמת הנגב, ההשתלטות הלא חוקית לא פונתה וצווי ההריסה לא בוצעו".

דוברת גרעין הראל, רונה לוין, הגיבה על הדברים: "שביל הגישה ליישוב היה קיים ונסלל על ידי חברת חשמל. את היישוב רואים רק מן הכביש ולא מנקודות יישוב אחרות. רשות העתיקות ביקרה במקום והם אמרו שאין שום בעיה להקים יישוב באזור הזה. בנוסף, לאחרונה נערך מפגש בין חברי הגרעין למועצת רמת נגב, בנוכחות ראש המועצה. לשמחתנו נראה שיש רצון אמיתי מצד מועצת רמת נגב לצרף את גרעין הראל אליה".

כיצד מתיישב חזונכם האקולוגי עם התיישבות באזור שהוגדר על ידי החברה להגנת הטבע כ"שטח פתוח בעל רגישות סביבתית גבוהה אשר כל פעילות בינוי ופיתוח אסורה בו בתכלית"?

לוין: "התיישבנו באזור שאינו שמורת טבע, אינו פארק לאומי ואינו שטח אש. זאת לאחר שבע שנים בהן פעלנו מול כל הגורמים בינסיונות להתיישב בנגב. מבחינה אקולוגית יש גישה קיצונית האומרת כי בני האדם צריכים לחיות בקופסאות קטנות בערים בכדי לשמור על הטבע, ויש גישות שאומרות כי לנו כבני אדם יש זכות קיום ואנו יכולים לחיות בטבע ולהשתלב בו תוך מינימום פגיעה בו. אנחנו דוגלים בגישות האחרונות".

"היישוב שלנו תוכנן בקפידה עם מומחים שונים מתחום הקיימות. יש לנו מערכת מים אפורים, מערכת חשמל סולארית, המבנים שלנו הם אקולוגים וכל החשיבה על קיימות בתכנון היישוב ובנייתו היא מן המתקדמות שיש בארץ", מספרת לוין. "על אף האידאל של יישוב הנגב, בפועל לא ניתנת אפשרות לגרעין המונה עשרות אנשים להצטרף ליישוב כפרי בנגב, או להקים יישוב חדש".