מכון היצוא: הקיפאון (במונחי דולר) נובע בעיקרו מהמשבר הכלכלי הגלובלי ומשער החליפין הגבוה של השקל אל מול הדולר

בעקבות המשר הכלכלי וייסוף השקל: הייצוא ב-2013 עשוי להסתיים בקיפאון

בניגוד לתחזית קודמת שצפתה גידול של כ 3% בייצוא הסחורות והשירותים (ללא מכירת חברות הזנק) צפוי הייצוא בשנת 2013 להסתכם בקיפאון לעומת שנה קודמת ולעמוד על כ-92 מיליארד דולר, כך עולה ממסמך שפרסם היום (א') מכון היצוא. הסיבות המרכזיות להאטה קשורות במשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב ואירופה, דבר שהביא לפגיעה ביעדי היצוא של ישראל. נציגי המכון מזהירים מקיפאון אפשרי בייצוא (במונחי דולר) בשנת 2013 וזאת לאחר עלייה מזערית של כ-1% בשנת 2012 .

על פי תחזיות מעודכנות של ארגון הסחר העולמי גם שנת 2013 צפויה להתאפיין בקצב גידול מתון של הסחר העולמי בשיעור של כ 2.5% בלבד, זאת לעומת תחזית מקורית של ארגון הסחר העולמי לגידול של כ-5.6% אשר עודכנה כלפי מטה מספר פעמים בשנה האחרונה. יצוין כי שנת 2012, הייתה אחת השנים החלשות ביותר בצמיחת הסחר העולמי, בה הסתכם שיעור הצמיחה ב-2% בלבד, שיעור הנמוך ביותר ב-30 השנים האחרונות (מלבד 2009 שנת המשבר העולמי).

על פי מודל שהורכב על ידי כלכלני מכון היצוא, המשקלל על בסיס תחזיות גופי מחקר מובילים את השינויים ביבוא של 20 יעדי היצוא העיקריים של ישראל, ניתן לראות בבירור את ההאטה החדה שחלה בשנת 2012 ביבוא המשוקלל של מדינות אלו ובהתאמה את הקיפאון ביצוא הישראלי במונחי דולר. בשנת 2013 מצביע המודל על המשך מגמת הקיפאון.

עוד מציינים במכון כי לשער החליפין הייתה השפעה מהותית על הייצוא השנה. בראייה ארוכת טווח חלה התחזקות משמעותית בערך המטבע המקומי, ושער החליפין הריאלי של השקל ביחס לסל המטבעות נמצא בשפל של שנתיים. מגמה זו גוררת שחיקה עקבית ומתמשכת ברווחיהם של היצואנים הישראלים ומצמצמת את כושר התחרות שלהם מול מתחריהם בחו"ל. במכון מדגישים כי כל תיסוף של 5% בשער החליפין הריאלי מביא לפגיעה בשיעור של כ- 1% בסך היצוא, דהיינו להפסד יצוא שנתי של כ- 750 מיליון דולר ושל כ % 0.25 בתוצר.

גורם נוסף המהווה מכשול מהותי העומד כיום בפני היצואנים הוא מגבלות יבוא המוטלות על ידי ממשלות רבות בעולם במטרה להגן על תוצרתן המקומית. על פי ארגון הסחר העולמי, תופעה מדאיגה זו של רגולציה קשוחה וייזום ואכיפה של תקנות ייבוא רבות, צברה תאוצה משמעותית בשנה האחרונה.

לדברי שאולי כצנלסון, סמנכ"ל כלכלה במכון היצוא: "עדכון התחזית כלפי מטה נובע בעיקר כתוצאה מהירידה בצפי הגידול בהיקף הסחר העולמי, על רקע המשך המיתון באיחוד האירופי וירידה שיעורי הצמיחה במדינות דרום מזרח אסיה. וכן על רקע הירידה במחירי הסחורות והתחזקות השקל מול המטבעות הזרים. בתרחיש פסימי יותר, ועל פי נתוני הרבעון השני של 2013 המעודכנים של מאזן התשלומים שהתפרסמו לאחרונה, ייתכן אף בהמשך עדכון נוסף של התחזית כלפי מטה". עוד ציין כצנלסון כי "יצואנים רבים מדווחים על קושי הולך וגובר כתוצאה מעליית מחירי תשומות הייצור בשנה האחרונה לצד שחיקת התמורות הנובעת מהתחזקות שער החליפין של השקל".