את הדברים אמר סטפן גזנגר, מזכיר האיגוד העולמי לאנרגיית רוח בעת ביקורו בישראל בשבוע שעבר. ציין כי יש לקדם וודאות כלכלית לטובת קידום התחום במדינה

"ישראל מהווה פוטנציאל צמיחה משמעותי לתעשיית אנרגיית הרוח העולמית"

בתמונה: מימין: גדי הראלי וסטפן גזנגר, המזכיר הכללי של האיגוד העולמי לאנרגיית רוח

בשבוע שעבר ביקר בישראל המזכיר הכללי של האיגוד העולמי לאנרגיית רוח, סטפן גזנגר מגרמניה, לאחר אישור ראשוני לקיום הכינוס העולמי לאנרגיית רוח בישראל בעתיד. את הביקור ארגנה האגודה הישראלית לאנרגיית רוח בראשותו של גדי הראלי.

האירוע המרכזי לסיכום ביקורו של האורח של האיגוד הישראלי לאנרגיית רוח תחת הכותרת "מפת הדרכים של ישראל והעולם בתחום אנרגיית הרוח" התקיים באוניברסיטת תל-אביב בהשתתפות סגן נשיא מו"פ באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' הניס, פרופ' אביב רוזן מהטכניון, מר עודד דיסטל ממשרד הכלכלה וד"ר אברהם גרוס ממשרד המדען הראשי.

במהלך האירוע הציג הזכיר הכללי מצגת על האנרגיית רוח בעולם. "היתרונות הבולטים של אנרגיית רוח היא היותה בטוחה, מקומית ומופקת ממאגר בלתי נדלה, היא נקייה ומבחינה כלכלית מחירה סביר והסיכון בה הוא נמוך".

בגרף זה, מתוך המצגת של מר סטפן גזנגר, מוצגת הקיבולת הכוללת של אנרגיית רוח בעולם:

ניתן לראות כי משנת 2000 ועד שנת 2012 כמות החשמל המיוצרת מאנרגיית רוח הכפילה את עצמה ביותר מפי 15!

גרף נוסף מראה את 10 המדינות המייצרות את הכמות הגדולה ביותר של חשמל מאנרגיית רוח:

המזכיר הכללי הציג את ההתקדמות בעולם לקראת 100% מקורות של אנרגיה מתחדשת, בהם אנרגיית הרוח מובילה. "לאחר המפגש עם התעשייה הישראלית, היזמים ומשרדי הממשלה, אני רואה בישראל פוטנציאל צמיחה משמעותי היכול לתרום רבות לתעשיית אנרגיית הרוח העולמית ולקידום המדינה. ישראל צריכה לייצר וודאות כלכלית לקיום האווירה הנדרשת שתאפשר השקעות בתחום אנרגיית הרוח" סיכם גזנגר.

במהלך האירוע הציג פרופסור רוזן את המחקרים האקדמיים הרבים שבוצעו בישראל במשך שנים כבר משנות ה-60 וה-70, תקופה בה ישראל היתה מהחלוצות העולמיות בתחום.

במסגרת ביקורו של מר גזנגר, התקיים מפגש בשיתוף האגודה הישראלית לאנרגיית רוח והתאחדות התעשיינים, בו השתתפו חברות ישראליות המפתחות מוצרים מגוונים לתעשיית אנרגיית הרוח. "הציבור בישראל אינו מודע לכמות התעשייה הישראלית המעורבת בעקיפין ובמישרין בפיתוח מוצרים לתחום אנרגיית הרוח. תעשיית הפקת החשמל מאנרגיית רוח היא תעשייה בהיקף של מיליארדי דולרים עם התקנות של כ-300,000 מגה-וואט ברחבי העולם, פי 30 מכלל צריכת החשמל של מדינת ישראל" אומר גדי הראלי, יו"ר האגודה הישראלית לאנרגיית רוח.

"חברות כמו פנטלום, המפתחת ציוד מדידת מהירות וכיוון רוח בעזרת קרני לייזר, EVR-MOTORS המפתחת גנרטורים השוקלים כרבע ממשקל הגנרטורים המשמשים כיום טורבינות רוח, WINFLEX רנסו ו-Smart Wind, המפתחות טורבינות רוח ייחודיות, חברות המפתחות אגירת אנרגיה כמו EnStorage, חברות המפתחות מערכות בקרה לטורבינות רוח כמו ELSPEC ו-UNITRONICS, חברות תוכנה כמו RDV המפתחת כלים לתכנון הקמת חוות רוח ו-Meteo-Logic המפתחת תוכנה לחיזוי תפוקת טורבינות רוח. גם תעשיית המתכת והכבלים מעורבת בתחום אנרגיית הרוח בעולם, כך חברת Synergy Cables המייצרת כבלים להולכת חשמל מחוות רוח בים אל רשת החשמל ורבות נוספות", מספר הראלי.

"אין ספק כי עם תחילת הפעילות להקמת טורבינות רוח בישראל, התעשייה בתחום זה תצמח משמעותית, נוכח הצורך בעובדים מקומיים אשר יתוודעו לתחום זה " מוסיף הראלי.

"אנרגיית הרוח הינה מקור האנרגיה החלופי הזול בעולם, היחיד שאינו דורש שימוש במשאב המים, שאינם מצויים בשפע בישראל, אנרגיית הרוח מאפשרת להקים על עמוד בשטח קטן תחנת כוח שוות ערך למערכות סולריות הדורשות שטח של עשרות דונמים. ישראל צריכה לתמוך ולקדם הקמת מערכי ייצור מאנרגיית רוח מכל היבט אפשרי".

"גם בהיבט הביטחוני אנרגיית הרוח, בדומה לאנרגיה הסולארית, משתמשת במקור אנרגיה מבוזר המצוי בקרבת הצרכן, כך שפגיעה במתקן יחיד אינה יכולה לשמש יעד אסטרטגי לפגיעה בתפקוד רשת החשמל הארצית. יתרון חשוב נוסף בהקמת תחנות הכוח בקרבת הצרכנים הינה בחסכון עצום בתשתיות הנדרשות להולכת החשמל ממתקני ייצור חשמל מרכזיים כמו תחנות כוח קונבנציונאליות", מוסיף מר הראלי.

מדינות רבות כבר כיום עומדות על עשרות אחוזים של אספקת חשמל מאנרגיית הרוח. דנמרק מייצרת כ-30% מצריכת החשמל מרוח, ובכוונתה להגיע ל-50% בשנת 2020, בסין הותקנו מעל 75,000 מגה וואט, ארה"ב עם 60,000 מגה-וואט, גרמניה עם 30,000 מגה-וואט, בעוד ישראל הסתפקה ב-3% בלבד כיעד לשנת 2020.
"ישנה חשיבות רבה לשים יעדים ארוכי טווח בדומה לאירופה ושאר העולם, המכוונים למעבר משמעותי לאנרגיות מתחדשות. ישראל יכולה להגיע לאספקת 30% ויותר מצריכת החשמל שלה מאנרגיית רוח", מסכם הראלי.

לעיון במצגת שערך סטפן גזנגר במפגש באוניברסיטת תל אביב:
http://israwea.org.il/sites/israwea.org.il/joomla16/images/130827_gsaenger_tau_israwea.pdf