מערכת תשתיותרשת רכבות ממשלתית והמכון הטכנולוגי ההודי מתחילים בפיתוח שמטרתו לנצל את אנרגיית השמש למיזוג הקרונות החמים והצפופים של המדינה
פיתוח חדש: מיזוג אוויר סולארי ברכבות בהודו
רכבות הן דרך מעניינת וידידותית לסביבה לצורכי תיירות והגעה ממקום למקום. למרות זאת, במדינות חמות וצפופות כמו הודו, "נוחות" עשויה להיות שם תואר בלתי הולם לחוויה של נוסע הרכבת הממוצע. אולם, לאחרונה הודיעה "אינדיאן ריילוויס", רשת רכבות בבעלות ממשלתית, על כוונתה לרתום את אנרגיית השמש לטובת הפיכת חווית הנוסע בקרונות שלה ליותר נוחה ומתקבלת על הדעת. שיתוף פעולה עם המכון הטכנולוגי ההודי ייאפשר התקנה של מערכות סולאריות שיספקו חשמל לשם מיזוג הקרונות, כמו גם מערכות תאורה יעילות יותר.
הודו היא מדינה חמה וצפופה, וקרונות הרכבת שלה אינם יוצאים מן הכלל. על פי המהדורה ההודית של "טיימס", חברות הרכבות צופות ביקוש עצום לדרישה עבור קרונות ממוזגים בשנים הקרובות, וגנרטורים המונעים בדיזל ישאירו את הדרישה הזו ללא מענה, בעיקר בהיבט המחיר.
"ביקשנו מן המכון הטכנולוגי ההודי למצוא דרך לנצל אנרגיה סולארית לשם תאורה פנימית ומיזוג אוויר בקרונות. מיזכר הבנות נחתם לפני כחודש. התחלנו דיונים מקדימים עם פרופסורים כדי לסקור שיטות שונות על מנת לפתח מודל אפשרי לשימוש באנרגיה סולארית ברכבות פעילות", אמר ל"טיימס" בכיר ברשת הרכבות ההודית.
בעוד שהרעיון נשמע מזהיר, רכבות ואנרגיה סולארית זה לא שילוב שעלה יפה לעיתים קרובות. ישנן תחנות רכבת מבוססות אנרגיה סולארית ואף פאנלים סולאריים על גשרי רכבות, אבל על הרכבות עצמן? אם המכון הטכנולוגי יצליח לממש את הרעיון, זה יהיה זינוק אדיר לתעשיית הרכבות.
"הקונספט של מערכת מיזוג סולארית יהיה דבר מועיל באופן בלתי רגיל לתעשיית הרכבות. מי שירוויחו הכי הרבה מהטכנולוגיה הזו הן רשתות של רכבות המובילות את נוסעיהן דרך אזורי אקלים שונים", כך מדווח מגזין "דיגיטל".
נשמע קצת מוזר,
ההסעה המאולצת על לוחות סולאריים עקב מהירות הרכבת + שטח מעבר חום מוגבל (גג הרכבת) + הלכלוך שיקטין את האבסורטיביות, מייצר מכשולים לא קטנים וכמובן שטף החום מהשמש שנחלש משמעותית בבוקר ואחר הצהריים. מעניין על איזה קצב מעבר חום הם מתכננים ולכמה זמן?
הם מדברים על PV-AC שיהנה מהתנאים של מהירות רוח גבוהה, בניגוד לST-AC.
לעומת זאת, המנוע של הרכבת נשמע יותר ראוי לפיתוח קירור ממקור בלתי נדלה של חום שיורי באיכות גבוהה .
חום מהמנוע אמור להספיק לצ'ילרים שמשתמשים בחום כדי לקרר.
בהחלט, באמצעות צ'ילרי ספיגה.
על אף שהמרת החום מגזי הפליטה לחום שימושי זו סוגיה בפני עצמה…
לדוגמא שנתנו עבור מנוע הדיזל. אפשר להניח בגסות 1 קילוואט תרמי שיורי לכל כ"ס מנוע
ממנוע של 3500 כ"ס אפשר יהיה להפיק כ1000ט"ק שמספיק לקרר בניין ענק. מעבר לצנרת המים שתידרש – והצ'ילר ספיגה יידרוש קרון משלו …
אפשרות אחרת ושונה מספיגה במהותה שנושא "חם" לפיתוח -שימוש באופציה פחות יעילה לייצר 250 ט"ק בלבד בשיטת איג'קטור (ejector), אך קטנה באופן מהותי.
לצורך העניין בסדרי גודל שטח הגג
ייצור 250 ט"ק תפוקה ממדחסי קירור מגג פוטוולטאי להפקת תהיה כ-1000-2000 מ"ר.
החוכמה האמיתית במתן מענה למאזן החום ברכבת יהיה מעבר לשילוב של פינוי חום אקטיבי מאנרגיית השמש.
תידרש חשיבה למניעת היווצרות עומס חום מלכתחילה. אתגרים של תכנון מקדים הטיפוסיים גם בבנייה ירוקה, קצת חשיבה מקדימה יכולה לחסוך אלפי מ"ר של פאנלים סולאריים בעלויות הקמה ומאות כ"ס של מדחסים.
סך צריכה באופטימיזציה מערכתית תחילה
http://en.wikipedia.org/wiki/1:5:200
מי שנסע ברכבת הקלה בירושלים יכול לדמיין כמה אנרגיה היה אפשר לחסוך אם היו בוחרים לקרונות זכוכית יותר יקרה עם מקדם הצללה גבוה במקום לבנות אותה כמו חממה עם מזגן גדול.
דוגמאות לאיג'קטורים:
http://docs.lib.purdue.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2190&context=iracc
http://www.kth.se/polopoly_fs/1.187910!/Menu/general/column-content/attachment/18.pdf