ביום ראשון הקרוב תתקיים פגישה בין רשות החשמל לנציגי הענף הסולארי בנוגע לפיתרון שהוצע על-ידי ד"ר משה גורפינקל מחברת רנהסולה והתקבל על ידי עורכי הדין של הבנקים
מסתמן פתרון לבעיית המימון הבנקאי בהסדרת מונה הנטו
בתמונה: משה גורפינקל, מנכ"ל רנהסולה ישראל. ועידת תעשיית העתיד. צילום: גונן גלין
בפגישה בין ד"ר משה גורפינקל מחברת רנהסולה לבין נציגי רשות החשמל שהתקיימה בחודש הקודם, הוצע פתרון לבעיית המימון הבנקאי בהסדרת מונה הנטו, שהתקבל על ידי עורכי הדין של הבנקים, ומסתמן שיוכל לשחרר את ההסדרה שתקועה כבר יותר מחצי שנה. ביום ראשון הקרוב, ה-18 לאוגוסט, תתקיים פגישה ברשות החשמל עם איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, לכינוס חירום בנושא המימון בהסדרת מונה נטו בו יידון הפתרון המוצע. חברות האיגוד מאיימות שאם לא יימצא פתרון בנושא עד לחגים, הדבר יוביל לקריסה של חברות והריסה של כל מה שנבנה בענף הסולארי בחמש השנים האחרונות.
בפגישה שהתקיימה לפני כחודש, דנו המשתתפים בחסמים הקיימים בדרך למימוש הסדרת מונה נטו והועלו רעיונות פרקטיים לפתרונם. הפגישה התקיימה בהמשך לרעיונות שהעלה ד"ר גורפינקל בכנס תשתיות האחרון, בפאנל שעסק בנושא מימון מערכות בהסדרת מונה נטו.
הבעיה העיקרית כיום היא שאין לבנקים דרך לשעבד ולהבטיח את תזרים ההכנסות שיתקבל מהמערכת הסולארית.
הפתרון שהוצע מתבסס על האפשרות שכבר מיושמת בהסדרה, והיא להפוך להיות יצרן חשמל ולמכור את החשמל המיוצר בתעריף של רכיב ייצור. הסיבה שבגללה הבנקים סירבו עד עתה להתייחס לאופציה זו, היא שתהליך המעבר להיות יצרן חשמל כיום הוא מסובך ואורך מספר שנים. הפתרון שהוצע הוא הכנסת מנגנון שיאפשר מעבר מהיר להיות יצרן חשמל בתעריף רכיב ייצור.
גורפינקל מפרט את הרעיון שעשוי לפתור את בעיית המימון: "מה שאנחנו צריכים זה טופס עם הרשאה בלתי חוזרת של היזם המאפשר במקרה ברירת מחדל לבנק להפוך להיות יצרן חשמל עם רישיון ייצור גנרי כשתוך תקופה של מקסימום שבועיים, הכסף ממכירת החשמל לחברת חשמל יתחיל לזרום אל הבנק. הרי מה בודקים לפני קבלת רישיון ייצור? זהות הישות המשפטית והבעלים, הוכחת יכולת, זיקה לקרקע, סגירה פיננסית ופרטים טכניים. במקרה של מערכת העוברת אל בעלות הבנק, הישות המשפטית היא בנק ישראלי שאני מניח שאין לרשות החשמל בעיה עם הבעלות והיכולת הפיננסית שלו. המערכת כבר קיימת ועובדת ולכן אין צורך באישור סגירה פיננסית. המערכת נבדקה וחוברה על ידי חברת חשמל שערכה את בדיקות הזיקה לקרקע ולכן הנושא הזה והנושא הטכני גם כן פתורים. בהחלט אפשר לחסוך 3 שנים ולהכין רישיון גנרי לבנק ישראלי במקרה ברירת מחדל".
"פתרון עוד יותר טוב יהיה אם רשות החשמל תוכל לעשות מנגנון זהה ליזם ולא רק לבנק. גם כאן אין משמעות לסגירה הפיננסית, הזיקה לקרקע והאישורים הטכניים ,כי המערכת כבר הותקנה ונבדקה על ידי חברת חשמל. הבנק יקבל את האפשרות הבטוחה לתזרים של לפחות רכיב ייצור וייתן מימון למערכת. זכרו שהבנק לא רוצה להיות יצרן חשמל ולהתעסק בדברים הללו. הוא בסך הכל רוצה שליזם תהיה האופציה הזו במקרה שהנכס מפסיק לצרוך חשמל".
גורפינקל מסכם כי "הבטחון בקבלת הכנסה של לכל הפחות רכיב ייצור מהמערכת, נותן לבנקים אפשרות לממן את הפרויקט. אולי לא באחוזים שהיינו רגילים אליהם של 80%-100%, אבל גם מימון 60%-70%, משפר משמעותית את הכדאיות של ההסדרה ומאפשר גם לחברות וליזמים שאין להם כמה מיליוני ש"ח פנויים, לרכוש ולהקים מערכת פוטו-וולטאית לייצור עצמי".
להלן המכתב ששלח ד"ר משה גורפינקל מחברת רנהסולה אל רשות החשמל:
"סיכום חסמים ובעיות בהסדרת מונה נטו שדיברנו עליהם בפגישה:
1. נושא המכסה:
כרגע כל מי שיש לו היתר בניה וחיבור חשמל, נרשם באינטרנט, מבצע תיאום טכני ותופס מקום במכסה.
יש לא מעט נכסים כאלה (תזכרו שלמכסה הבינונית הוגשו כ-1.5 גיגה וואט בקשות) עם היתרים מוכנים ולכן נתפסו כ-190 מגהוואט כבר. אולי לא כולם עברו כבר תיאום עם חח"י, אבל זה יקרה בקרוב והמכסה בעצם על סף סיום.
הבעיה היא שאם באמת אפילו 10% מהמערכות האלו יותקנו, מצבנו יהיה מצוין. כרגע אני לא רואה את זה קורה בגלל בעיות המימון ובגלל שהרבה חברות פשוט נרשמו רק כדי לתפוס מקום.
הדבר מונע מיזמים חדשים שרוצים ויכולים להקים מערכות להכנס למכסה ובאמת להתקין אותם בסוף.
הצעה שלנו: להחליט שבמקרה שה-200 מגה מסתיימים, המכסה של שנה הבאה מוקדמת.
בדיוק כמו שעשיתם בהסדרה של הבינוניות. 400 מגה, זה מספיק לנו גם עם כאלה שרק רוצים לתפוס מקום.
2. מימון:
כבר הרבה דובר על הבעיה של המימון שהיא כרגע החסם הכי גדול.
יש לי הצעה לאחר שיחות רבות עם הבנקים ועם יזמים שאני חושב שתפתור את הבעיה.
הפתרון הוא מנגנון מהיר למעבר להיות יצרן חשמל בתעריף רכיב ייצור. הפתרון כבר מיושם בהסדרה, אבל בגלל שלוקח כשלוש שנים לקבל רישיון וזה מסובך, הבנקים לא מתיחסים לזה כבטוחה לתזרים הכנסות.
מה שאנחנו צריכים זה טופס עם הרשאה בלתי חוזרת של היזם המאפשר במקרה של default לבנק להפוך להיות יצרן חשמל עם רישיון ייצור גנרי שתוך מקסימום שבועיים הכסף ממכירת החשמל לחח"י יתחיל לזרום לבנק.
הרי מה בודקים לפני קבלת רישיון ייצור: זהות היישות המשפטית והבעלים, הוכחת יכולת, זיקה לקרקע, סגירה פיננסית ופרטים טכניים. במקרה של מערכת העוברת אל בעלות הבנק, היישות המשפטית היא בנק ישראלי שאני מניח שאין לכם בעיה עם הבעלות והיכולת פיננסית שלו, המערכת כבר קיימת ועובדת ולכן אין צורך באישור סגירה פיננסית, המערכת נבדקה וחוברה על ידי חח"י שבדקו גם את הזיקה לקרקע ולכן הנושא הזה והטכני גם כן פתורים. בהחלט אפשר לחסוך 3 שנים ולהכין רישיון גנרי לבנק ישראלי במקרה default.
פתרון עוד יותר טוב יהיה אם תוכלו לעשות מנגנון זהה ליזם ולא רק לבנק. גם כאן אין משמעות לסגירה הפיננסית, הזיקה לקרקע והאישורים הטכניים כי המערכת כבר הותקנה ונבדקה על ידי חח"י. הבנק יקבל את האפשרות כבטוחה לתזרים של לפחות רכיב ייצור וייתן מימון למערכת. זכרו שהבנק לא רוצה להיות יצרן חשמל ולהתעסק בדברים הללו. הוא בסך הכל רוצה שליזם תהיה האופציה הזו במקרה שהנכס מפסיק לצרוך חשמל.
זה הנושא הכי דחוף כרגע לכל העוסקים בתחום!!!!
3. 180 יום לסיום ההתקנה:
עבור מערכת המחוברת במתח נמוך יש רק 180 יום לסיים את החיבור לאחר קבלת האישור.
במצב שלנו היום, לוקח כחודש עד חודשיים לסגור את פרטי המימון, חודשיים לקבל את הציוד העיקרי לאחר ההזמנה, צריך לסיים חודשיים לפני הזמן כדי להספיק לקבל את הטופס 4 ואישור משרד האנרגיה כדי להזמין את חיבור המונה לפני סוף התקופה. סך הכל נשאר כשבוע להתקין מערכת של 600 קילוואט וזה לא הגיוני!
ההצעה שלנו היא להגדיל את הזמן המותר להתקנה, או להגדיר את ה-180 יום רק עד הביקורת השניה של חח"י (הרמת שאלטר ראשונה) ולא עד התקנת המונה אשר דורשת גם טופס 4 (רק זה יכול לקחת 180 יום ברשויות מסוימות).
4. חסמים טכניים בחח"י:
– נושא ה-10% תוספת פאנלים על גודל הממירים – הבנתי שכבר הוסדר.
הרי אין טעם להכריח אותנו להגביל את מספר הפאנלים לגודל הממירים אם מנהל החשמל בעצמו מאשר תוספת של 10%.
– היתר הבניה:
חח"י היום מחייבת אותנו לציין את גודל המערכת בקילוואט על גבי ההיתר בניה, מה שלא קורה בכל ההיתרים היותר ישנים. יותר מזה, הם מגבילים את גודל המערכת על פי המספר הרשום על גבי ההיתר ולא לפי המגבלות הטכניות של החיבור. הרי אם ההיתר ישן וחישבו את ההספק לפי נצילות פאנלים נמוכה? או אם סתם רשמו מספר נמוך כי כשהכינו את ההיתר חשבו על מערכת בהסדרה של 50KW לדוגמה? יש מלא מקומות כאלה!
הרי אנחנו היזמים חייבים לעבוד לפי ההיתר ולהוציא טופס 4 בסוף ההתקנה כתנאי לחיבור המערכת.
שחח"י ישאירו את אישורי הבניה לועדות הבניה ואת האישורים הטכניים לעצמן בלבד.
אנחנו דורשים לבטל את הדרישה הזו של חח"י ואת ההגבלה של גודל המערכת לפי המספר שכתוב בהיתר שיכול להיות שהוצע עבור הסדרות אחרות בכלל.
אשמח לקבל את התייחסותכם ואשמח עוד יותר אם תוכלו ליישם את ההמלצות שלנו בעיקר בנושא המימון.
בברכה,
ד"ר משה גורפינקל"
שטויות חוסר הבנה של ההסדרה.
הבנקים נותנים מימון זה תמיד היה תלוי בלקוח.
צריך להבין שלא מדובר בהסדרה כי שהיתה עד היום צריך להחליף חשיבה מדובר בהסדרה צרכנית שאין בא וודאות לכן התשואה צריכה להיות גבוהה יותר המגלמת את הסיכון- פשוט כלכלה.
הבעיה לא במימון הבעיה בכדאיות הכלכלית ובעיות משפטיות שונות. פשוט מחיר החשמל נמוך!!!
הבהרה למגיב הקודם:
הבנקים נתנו ונותנים גם היום מימון לכל מטרה, וגם למונה נטו, אבל רק על בסיס בטחונות אחרים.
הם פשוט לא מתייחסים לפרויקט כאיזושהי בטוחה ולא רואים שום הבטחת תזרים במצב הנוכחי.
מה שזה גורם, שכדי שגוף עסקי יוכל להקים פרויקט, הוא חייב להביא 100% מהכסף (במזומן או בשעבודים), ואז התשואה שלו נמוכה וקרובה ל-10%, שזה לא משהו. וגם לא לכל אחד יש כמה מיליונים פנויים.
לעומת זאת, אם היה ניתן לקבל מימון פרויקטאלי שבו הבנק מכיר בפרויקט כנכס ובתזרים שלו כמובטח, הגוף העסקי צריך להביא רק 20%-40% מהכסף שזה סכום יחסית קטן והתשואה על ההון העצמי שהוא השקיע מגיע ל-20%, שזו כבר תשואה יפה.