עודד אגמון, מנהל ההסדרה ברשות החשמל, ישב לשיחה עם גורמים נוספים בשוק ההתייעלות והאנרגיות המתחדשות בכדי לדון בבעיות המימון בהם נתקלים היזמים.

ועידת תעשיית העתיד: "המונופוליזציה בבנקים מקשה על מימון להתייעלות האנרגטית"

בתמונה: עודד אגמון, מנהל אגף הסדרה ברשות החשמל. צילום: גונן גלין

תחומי ההתייעלות האנרגטית והאנרגיה המתחדשת הפכו בשנים האחרונות למעין כלים שלובים. עבור מי שמעוניין להפחית בפליטות, לצמצם את אחוזי הצריכה ולתרום לרשת החשמל אנרגיה ירוקה- יש אינטרסים משותפים. עם זאת, ולמרבה הצער, עניין נוסף מהווה גורם משותף לשני התחומים והוא בעיית המימון. אנשים המבקשים להתקין פאנלים על גג ביתם (מונה נטו), להוציא פרויקט של ניטור אנרגיה במפעל שלהם או להוציא לפועל פרויקט של החלפת דודי קיטור ישנים- ייתקלו בפניהם החמוצות של הבנקאים שמתקשים לעכל את מודל החיסכון ולהפוך אותו להשקעה בטוחה.

במסגרת פאנל "מימון פרויקטים להתייעלות אנרגטית בתעשייה" שהתקיים אמש (ד') במסגרת ועידת תעשיית העתיד של פורטל תשתיות והתאחדות התעשיינים, עלו מספר גורמים משוק ההתייעלות והאנרגיה המתחדשת בכדי לדון בפתרונות האפשריים למימון פרויקטים מסוג זה. את הפאנל הנחה ארנון מעוז, מנכ"ל תשתיות שהניח לפתחו של איתן פרנס, יו"ר איגוד אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית, את הסוגיה הבוערת בדבר הסטגנציה בו מצויים השווקים אותם הוא מייצג.

יושבי הפאנל בנושא מימון פרויקטים להתייעלות אנרגטית בתעשיה. צילום: גונן גלין.

"צריך להגיד את האמת בפרצוף: מדינת ישראל מתעלמת מהתחום הרווחי ביותר והנגיש ביותר לציבור הרחב ביותר בתחום היזמות של משק החשמל" אמר פרנס " מדינת ישראל לא רוצה להתייעל אנרגטית. לא רוצה אנרגיה ירוקה בכלל. הקפיאו את התוכנית להפחתת פליטות ולא עזרה אמירתו של פרס או של משרד החוץ. התכנית הוקפאה. אנחנו מזניחים את העתיד. אף אחד לא רוצה יזמים פרטיים במשק החשמל. יש לי שאלה פשוטה: מה ההיגיון להטיל מכסה על יזמים בקוגנרציה? מה ההיגיון להגביל את מונה נטו- כשאני רוצה לייצר חשמל באופן עצמאי. משק החשמל הולך לכיוון מאד ממוקד- ישראל מקימה את חברת החשמל ב'. הרפורמה היא לא רפורמה אלא תהליך של שינוי מבני. את החשמל בישראל ייקרו, אני מוכן להתחייב על זה. מחיר החשמל היום לא משקף את המחיר האמיתי של עלות הייצור שלו. אני, כיזם של אנרגיה מתחדשת,  לא רוצה מחיר זול – אני רוצה מחיר אמיתי אבל פה בישראל הכול  ישראבלוף – אני רוצה כלכלה שבנויה על עלויות אמיתיות של ייצור חשמל. הפוטנציאל של  התייעלות אנרגטית ואנרגיה מתחדשת- נזנח בדיוק מהסיבה הזו".

איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית. צילום: גונן גלין

משה גורפינקל, מנכ"ל רנהסולה ישראל התייחס לסוגיית המימון של הסדרת מונה נטו, במסגרתה ניתן להתקים פאנלים סולאריים על גגות הבניינים, לייצר חשמל פרטי לעצמך ולהזרים את היתר חזרה אל הרשת המרכזית. " אני מאד אופטימי בקשר למונה נטו. מה שקרה זה שמחיר החשמל הסולארי הגיע למחיר יותר זול של מחיר קוט"ש של חברת החשמל. זה רק עניין של זמן ולא משנה כמה מכשולים יציבו בפני השוק הסולארי כי זה פשוט יותר זול מגז או מפחם" אמר גורפינקל " גם גרמניה הגיעה לגריד פאריטי השנה וגם להם יש מונה נטו- למרות ששם יש הרבה פחות שמש מאצלנו. מונה נטו זה חיסכון בחשמל וזה הרבה יותר ממשי ממה שניתן לחשוב. לעשות מערכת סולארית על הגג- זה קלי קלות. יודעים גם בדיוק כמה זה יכניס וייצר. כרגע מה שתוקע את התהליך זה מימון. אנחנו מקבלים הרבה מאד הצעות מחיר אבל אין בפועל הזמנות והסיבה היא שאין מימון. יש פה מלחמות אגו בין הבנקים לבין רשות החשמל ומשרד האנרגיה. הבנקים מפונקים: בעולם מערכת סולארית נחשבת כנכס. בגרמניה אים שום בעיה, גם בארה"ב יש מודל של ליסינג. 10 שנים המערכת משלמת את עצמה ואז המערכת הופכת להיות שלך. אין פה תזרים של הכנסות, זו הבעיה המרכזית של הבנקים והם לא יכולים לשעבד את התזרים. הבעיה השנייה היא שאין מחיר תחתית למחיר החשמל והבנקים לא יודעים אם תחזיר את ההלוואה שלהם למרות שאפילו הם יודעים שזה לא ריאלי. רשות החשמל לא עוזרת בעניין המימון. חשבתי על אלף ואחת פתרונות יצירתיים אבל לא קיבלו אף אחד מהם".

משה גורפינקל, מנכ"ל רנהסולה ישראל. צילום: גונן גלין

עודד אגמון, מנהל אגף הסדרה ברשות החשמל, ענה לטענות של פרנס וגורפינקל ואמר כי רשות החשמל לא יכולה לאשר את כניסתן של האנרגיות המתחדשות ללא כל הגבלה מכיוון שמהלך כזה עושי לייקר את התעריף הכללי של מערכת החשמל באופן שאינו סביר. " אנרגיות מתחדשות באירופה נכנסו ללא בקרה כך שהמחירים עלו באופן קיצוני ועכשיו מחזירים את הגלגל אחורה עם ביטול של חוקים והטלת קנסות. אנחנו רוצים להימנע מזה. רוצים לעשות צעד אחרי צעד ולבדוק שאנחנו מתאימים למשק. יש בארץ בעיה שאין פה תחרות אמיתית בין הבנקים וזה פוגע ביזמים.  אני מאמין שעד שנת 2020, העלויות של אנרגיות מתחדשות יעלו לאזרחים 3 מיליארד ש"ח. בנושא הגריד פריטי- הוא עידן מדהים. זיהינו  את ההזדמנות ועשינו את ההסדר הזה של המונה נטו  אבל צריך לזכור שאותם יצרנים ממתחדשות לא משלמים על גיבוי, מה שעולה כסף לחברת החשמל בסופו של דבר.  האופק הוא די ברור והוא יכניס את האנרגיה המתחדשת דרך הגריד פאריטי. אם המשק הזה לא יתקדם בעידן הגריד פאריטי – אז הוא כבר לא יתקדם בכלל".

אדי בית הזבדי, ראש אגף התייעלות אנרגטית במשרד האנרגיה והמים, נדרש לסוגיית כישלון מודל האסקו. "ניסינו לקדם את מודל האסקו לפני כמה וכמה שנים ולדאבוני הרב לא כל כך הצלחנו. לפני כמה חודשים, הגשנו מתווה לשדרוג פילוח האסקו בארץ ואנחנו מנסים לבחון איך אפשר לקדם את זה, אם בכלל. ערבות מדינה זו אחת הדרכים שנבדקות, מול הבנקים. לפחות בהתחלה ואני מקווה שזה מה שיהיה. הכל תלוי בבדיקה שנעשית על ידי חברת הייעוץ הכלכלית שמי שמממן אותה זה האוצר".

אדי בית הזבדי, ראש אגף התייעלות אנרגטית במשרד האנרגיה. צילום: גונן גלין

בהמשך התייחס בית הזבדי לקיצוץ התוכנית של הפחתת הפליטות במסגרת תקציב 2013-2014 וציין כי בימים אלו גורמים באוצר מחכים לתשובות של מבקר חיצוני שיקבע האם יש לקצץ את הוכנית בשנתיים הקרובות או לא.  "זו תוכנית מאד מוצלחת שנתנה דחיפה רצינית לתחום. הושקעו ב-206 פרויקטים כ- 106 מליון ש"ח. אנחנו עדיין לא יודעים מה העתיד שלה. מבחינת התייעלות אנרגטית,אנחנו יכולים לציין שיש חיסכון של 250 מליון קוט"ש מאז שהיא התחילה. אגב, חלק מהפרויקטים הללו היו כלכליים גם בלי התמיכה של המדינה. חוץ מהתוכנית הזו, יש את הרגולציה הסביבתית שאמורה לקדם את התחומים של ההתייעלות. הלחץ שנוצר על התעשייה הוא בדמותה של ההתייעלות. כך או כך, מקווים שהתוכנית תמשיך גם בלי תמיכת הממשלה.  גם בתחום הקוגנרציה אנחנו מקווים שנוכל לסייע ליזמים להסדיר חלק מהחסמים שקיימים. מבדיקה שעשינו בגרמניה – גילינו שזה תחום שיש לו המון פוטנציאל".