בפאנל שכותרתו "השלכות מהפכת הגז הטבעי על הכלכלה והתעשייה הישראלית" עלה לדיון מחודש נושא הייצוא והסעיר את יושבי הפאנל. אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים הבהיר כי התעשיינים שינו את דעתם בנושא רק מפני שחששו למחסור בגז עבור התעשייה באם מאגר לוויתן לא יפותח בהקדם

ועידת תעשיית העתיד: "התעשיינים תמכו בייצוא הגז מחשש למחסור ב-2017"

בפאנל שכותרתו "השלכות מהפכת הגז הטבעי על הכלכלה והתעשיה הישראלית" שנערך במסגרת ועידת העתיד ה-3 של פורטל תשתיות והתאחדות התעשיינים, הטונים הצורמים בסוגיית יצוא הגז הוכיחו כי בעוד שהממשלה כבר קיבלה החלטה בנושא, הרי שגם היום הסוגיה נשארה אמוציונאלית מאוד.

את הפאנל הנחה אמיר פוסטר, אנליסט בכיר בתחום האנרגיה שהציף עבור אורחיו את אחת הסוגיות הבוערות של התקופה האחרונה: האם פיתוח לוויתן והאצת ההחלטה על הייצוא, טובה או רעה לתעשייה ולאזרחים?

אמיר פוסטר, מנחה הפאנל. צילום: גונן גלין

ראשון לדבר היה אורי אלדובי, יו"ר איגוד מחפשי הגז והנפט בישראל, שאמר כי "כבר עכשיו, איבדנו זמן יקר, לקח שנים עד שקיבלנו את המסקנות של שישינסקי וצמח. התעשייה איבדה וודאות מאז 2009, מיליארדי דולרים שיכלו להיות פה – לא הגיעו (בהשקעות). כל דקה שמאבדים פה – היא דקה יקרה במיוחד. אין אף אסדה באופק חוץ מזו של לוויתן. אני מקווה שההחלטות על הייצוא לא ישפיעו על השחקנים שכבר נכנסו ויקבלו רגליים קרות. אנשים צריכים להבין שלא קל להשיג חברות כמו וודסייד. אף אחד לא מחכה לגז שלנו וכל מהלך שעשינו נעשה בכדי שלא להבריח את היזמים".

אורי אלדובי, יו"ר איגוד תעשיות מחפשי הגז והנפט בישראל. צילום: גונן גלין

יעל כהן פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה נדרשה לסוגיית הנחת התשתיות ממאגר תמר אל הנקודה הצפונית, שהתקבלה בהתנגדות קשה מצד התושבים. כזכור, אותה התנגדות עיכבה את הנחת הצינור ומנעה למעשה את יתירות המערכת כיום. בדבריה הבהירה פארן כי התושבים לא חוששים כל כך מהצינור עצמו אלא ממפעל LNG שעשוי לקום לצידו. "הממשלה יכולה לבוא ולהגיד לתושבים שלא יקום מתקן כזה כי הוא הרי לא יקום שם בשום מצב. זה יפתור הרבה מהבעיות" אמרה פארן. לאחר מכן התייחסה לדבריו של יו"ר רשות הגז, שוקי שטרן, שדיבר לפני כן וציין כי התושבים רוצים מצד אחד להנות מיתרונות הגז ומן הצד השני מסרבים לקבל את התשתיות שלו בחצר האחורית. "אי אפשר להגיד לאנשים לכו מפה כדי שנשים תשתיות. צריך להתחשב באנשים בהליך התכנוני. כל ההליך הזה שקרה ללא שיתוף הציבור , זו הייתה הטעות. זה היה רק מתבקש שזה לא יעבור. אנחנו תומכים בכניסה צפונית אבל צריך למצוא את המקום שיוביל לכמה שפחות סיכון".

יעל כהן פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה. צילום: גונן גלין

אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, הגיע עם מצב רוח קרבי במיוחד והבהיר כי התעשיינים תמכו במסקנות הייצוא של הממשלה מסיבה אחת והיא הדאגה לתעשיינים שיישארו בלי גז כבר בשנת 2017. "האינטרס שלי הוא רק התעשייה הישראלית" אמר חייק "התעשייה לא יכולה לסבול יותר מהעיכובים באספקת הגז. המשק הפסיק לרכוש דלקים וזה פוגע בייצוא. היום התעשייה הישראלית מעסיקה 400 אלף עובדים באופן ישיר. צריך להסתכל מה יקרה ב-2016 ו-2017 כי יהיה מחסור בשעות הפיק. זו הסיבה היחידה שבגלל זה אנחנו מוכנים לקבל ולאמץ את החלטות הממשלה בדבר הייצוא. אנחנו חוששים מאד מעיכובים. כל עיכוב כזה עולה לתעשייה מיליארד וחצי דולר".

אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים – צילום: גונן גלין

אריאלה ברגר, מהמכון הישראלי לתכנון כלכלי, ציינה כי "כל BCM שווה היום בערך 287 מליון דולר וחשוב לקבל החלטות נכונות לגבי הייצוא. כמטאפורה ניתן להשוות את הדבר לאדם שרוצה לרכוש מכונית ויש לו אופציה של פרארי מול רולס רויס. אי אפשר לבחון את השתיים האלו לפי גודל הגלגלים או גובה המכונית, צריך להסתכל על הצרכים שלך ולפי זה לבחור בתוצאה הרצויה. אחרי החשיפה של הפרוטוקולים של ועדת צמח, מאד ברור שזה לא מה שקרה שם. עוד נושא שבולט הוא נושא התחרות: בתוך ועדת צמח כתוב שיש לשים לב לאי התחרות, כדי שהצרכן לא ישלם יותר ממה שהוא צריך, בלי לגרום נזק לספק. למשל במזרח אוסטרליה, יש ייצוא של גז טבעי והמחיר עלה פי 2 או 3. בגלל התשתית, התעשייה הקטנה משלמת יותר על הגז הטבעי יותר מאשר התעשייה הגדולה. השאלה היא איך נבנית התשתית. הדיון הזה לא נכנס לקבלת ההחלטות בועדת צמח".

אריאלה ברגר מהמכון הישראלי לתכנון כלכלי. צילום: גונן גלין

ג'ק סמית, שותף במשרד גורנציק ושות' האמון על חתימת חוזים של תעשיינים מול רשתות החלוקה, אמר כי כיום יש חסם מאד משמעותי בתחום והוא שחברות שיווק הגז לא חותמות על חוזים מול תמר. "רשות הגז קיבלה את ההחלטה על שריון של גז לתעשייה ונכון להיום המשק לא נהנה מההחלטה הזו. זה גורם לכך שההטבה האמיתית של ההסבה לגז לא מועברת לצרכנים. צריך לבדוק למה יש עיכובים בחתימת החוזים. צריך לזכור שמונופול, באופן טבעי, כל עוד הוא לא חייב לעשות משהו, הוא לא יעשה אותו. הוא רק יחפש לשפר את עמדתו מול הרגולטור. לדעתנו, יש צורך להתערב בעניין הזה".

עו"ד ג'ק סמית', ממשרד גורניצקי ושות'. צילום: גונן גלין

חן בר יוסף, ממנהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והמים, המליץ לתעשיינים שעוברים הליך הסבה של גז טבעי לשמור על אפשרויות חלופיות להזנת אנרגיה ולא להסתמך רק על הגז. אנחנו רוצים שהמערכת של הגז תהיה רציפה אבל עדיין , ברמת תקלות ושעת חירום, מומלץ לשמר את היכולת". אמר בר יוסף. לאחר מכן ציין כי מנהלת תחליפי נפט במשרד האנרגיה מנסה לקדם את הגז הטבעי כתחליף דלקים גם לענף התחבורה כאשר שלושת האופציות שעומדות על הפרק הם ה-CNG (גז טבעי דחוס), ה-GTL (גז טו ליקוויד) ומתאנול. בהקשר ל-CNG אמר בר יוסף כי "נעשתה עבודה מקיפה שפורסמה בהקשר הזה באתר המשרד. כיום יש תקן לתחנת תדלוק בגז טבעי לתחבורה- עכשיו נשאר שהיזמים ילכו ויקימו תחנה כזו כדי שנוכל לראות רכבים כאלו בפועל. מעבר לזה, במסגרת תמיכות של המשרד ניתנו בשנה שעברה 3 מליון ש"ח לפרויקטי חלוץ בנושא של תחליפי דלקים וכבר כיום יש פרויקט מתאנול שעובד. יזם יכול לקבל מליון וחצי ש"ח לפרויקט חלוץ אחד".

חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה. צילום: גונן גלין