שותפות תמר יחויבו בהנחת צינור נוסף שיחבר את המאגר לאשקלון, רוה"מ יוכל לייצא גז למדינות שכנות שלא מתוך עתודות הייצוא ומסקנות הועדה ייבחנו מחדש בעוד 5 שנים מהיום

כך נראית ההחלטה המפורטת על ייצוא הגז שתובא לאישור הממשלה

ההחלטה שתובא לאישור הממשלה ביום א' (23 במאי 2013) בנושא ייצוא הגז תכלול לא מעט קביעות שישפיעו עמוקות על משק האנרגיה הישראלי בעשרות השנים הקרובות. מלבד ההחלטה הכללית על השארתם של 60% מעתודות הגז עבור צרכי המשק המקומי (540 BCM) מכיל המסמך שיוגש לממשלה מספר סעיפים נוספיפ שיש לתת עליהם את הדעת.

באחד הסעיפים הראשונים של ההצעה נקבע כי תוקם ועדה מיוחדת שתכלול את נציגי משרד ראש הממשלה ומשרד האנרגיה במסגרתה ייבחנו הדרכים המיטביות לקידום מכר הגז לצרכנים במשק המקומי ומחוצה לו. משמעות הדבר היא כי הממשלה והעומד בראשה מעוניינים לקדם בכל דרך את קידומו של הגז עבור התעשייה המקומית, וזאת בכדי להפוך אותו לדלק החדש שיניע את הכלכלה. כזכור, על פי הצפי של בנק ישראל, כבר בשנה הבאה צפוי הגז הטבעי לייצר אחוז נוסף בצמיחתו של המשק המקומי.

סעיף נוסף שמופיע בהצעה שתובא לאישור הממשלה קובע באופןכי הקמת מתקן ההנזלה של הגז (LNG) יוקם בשטחי ישראל. עם זאת, כותבי המסמך הוסיפו כי החלטה זו עשויה להשתנות, אם ייקבע אחרת במסגרת הסכם ביליטראלי. יש לציין כי מסקנות ועדת צמח כללו סעיף זהה לזה שצוין כאן אך אנשי משרד האנרגיה (ושאול צמח בראשם) חזרו שוב ושוב על דרישתם למקם את מתקן ההנזלה בשטחי ישראל פנימה.

פרטים נוספים שהובאו במסגרת המסמך: ראש הממשלה ושר האנרגיה מוסמכים לאשר אספקת גז טבעי ממערכת ההולכה למדינות שגובלות עם ישראל. עם זאת, המסמך לא מבהיר באילו מדינות שכנות מדובר ומשאיר בערפל את כמות הגז שיוכלו לאשר לטובת מטרות אלו. משמעות הדבר היא כי במקרה שראש הממשלה ירצה, מטעמים מדיניים, לשחרר ייצוא של גז טבעי למצרים, ירדן והרשות הפלשתינית – יוכל לעשות זאת ללא אישורים נוספים.

נקודה חשובה שמבצבצת בתוך ההצעה קובעת כי בעוד 5 שנים תובא ההחלטה לבחינה מחודשת, זאת בשל הצורך לבחון את צרכי המשק המקומי ולשנות את המלצות הייצוא לפי הצורך. המלצה זו מתעלמת מן העובדה שברגע שייחתמו עסקאות ייצוא דוגמת עסקת וודסייד, המדינה תתקל בבעיה קשה בבואה לשנות את עתודות הייצוא.

באשר לשותפות במאגר תמר קובע המסמך כי השותפות יחויבו בהנחת צינור נוסף שיחבר את המאגר אל חופי אשקלון (בנוסף לצינור שמחבר היום את המאגר לאשדוד). הדד ליין להקמת הצינור ומתקן הטיפול בגז נקבע ל-31 בדצמבר 2016. כמו כן נקבע כי רשיון האיחסון של תמר במאגר מרי בי (ים תטיס) שניתן לשותפות על ידי שר האנרגיה הקודם (ללא מכרז) , יותנה בהקמת הצינור שיוביל לאשקלון.

בסיום ההצעה מודגש כי על שר האוצר להכניס תיקון בחוק ששינסקי שיקבע כי המיסוי על הגז המיוצא לא יהיה פחות ממחירו בשוק המקומי. כמו כן, ההצעה קובעת כי בכדי להמנע ממצב של תכנוני מס, יש לוודא כי המיסוי על ייצוא הגז לא יוכל להנות מחוק לעידוד השקעות הון. משמעות הדבר היא כי הבעלים של תמר ולוויתן (דלק ונובל אנרג'י בעיקר) לא יוכלו להמנע מתשלומי המס הגבוהים כפי שעושים רבות מהחברות הגדולות במשק.