בדומה לפרשת האסיר x מגלים מקבלי ההחלטות כי הם יכולים לעצור את התקשורת אבל במקביל הם מאבדים את אמון הציבור הרחב

ועדת צמח מחפשת את המנהל של האינטרנט

פרסום הפרוטוקולים של ועדת צמח אמור היה להיות מחווה של שקיפות והתחשבות בדרישות הציבור ערב ישיבה שנייה של ועדת הכלכלה בנושא היקף ייצוא הגז הטבעי. אקט של רצון טוב בזמן שהמחאה הציבורית נגד הייצוא תופסת תאוצה והמפגינים לא נותנים לשר האנרגיה סילבן שלום לישון בלילה.

במשק האנרגיה חיכו במשך שבועות ארוכים לפרוטוקולים. עתירת המכון לאחריות תאגידית והקליניקה לשינוי חברתי סביבתי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים הובילה לפרסום אותו לא צפו חברי הוועדה מראש. מאז הגשת העתירה וההבנה שבית המשפט צפוי להורות על חשיפת הפרוטוקולים בילו החברים שעות ארוכות בסריקתם וסימון קטעים מביכים או לא ברורים בתמלול, כמו גם פרטים של סודות מסחריים. סביר להניח שגם גופי הביטחון היו בתמונה כאשר באחריותם הסרת החומר הביטחוני ומדיניות החוץ הרגישים. אלא שאז הכל הסתבך.

מתברר כי מי שהיה אחראי על פרסום הפרוטוקולים וסגירתם כקובצי PDF התרשל ובחר צבע רקע שחור המסתיר את הטקסט כאשר הטקסט עצמו עדיין קיים במסמך וניתן לגילוי בשיטת העתק/הדבק. כשגילו במשרד האנרגיה את גודל הטעות מיהרו להוריד את הפרוטוקולים מהאתר אך הבינו די מהר שהסוסים ברחו מהאורווה ויצאו לטיול ברשת. הקבצים הורדו ע"י גולשים רבים שהעלו אותם לאתרי שיתוף קבצים והחלו לפרסם ציטוטים נבחרים, חלקם כבר עוררו דיון תקשורתי סוער כמו דברי שאול מרידור, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר: "היום אני אקנה גז לשלושים שנה, מה אני השתגעתי? אני יודע מה יהיה בעוד שלושים שנה? אני לא יודע אם תהיה מדינה" (14.3.12 עמוד 50).

עד כמה רגיש החומר בפרוטוקולים? יו"ר הועדה ומנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח מספק את התשובה בדברי הסיכום של הפגישה הראשונה "אני מבקש מאוד להימנע מהדלפות לתקשורת, של התוכן של הישיבות האלה. כי אנחנו רוצים שאנשים יתבטאו בצורה חופשית, ושיוצג פה החומר, שחלקו הוא מסווג מבחינה ביטחונית, חלקו רגיש מבחינה מסחרית וחלקו סתם עשוי, או עלול להסב נזק, אם יתפרסם על ידי הגורמים שלא מוסמכים לזה". כפי שצפינו כאן בפורטל תשתיות מיהרו משרדי הממשלה להפעיל את נשק יום הדין של הצנזורה הצבאית כדי לעצור את כדוד השלג התופס תאוצה ומגלה חיים משל עצמו. לכלי התקשורת נשלחה ההודעה הבאה "למען הסר ספק – כל פרסום הנוגע לתמלילי הוועדה לבחינת מדיניות הגז הטבעי בישראל מהמידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה, נדרש לאישור הצנזורה".

עיון מעמיק בחלקים הגלויים והמצונזרים של הפרוטוקולים מעלה שאלות רבות, אך השאלה הגדולה מכולן היא דרך קבלת ההחלטות. נפתח כאן חלון נדיר אל לב הדיון באחת הדילמות הגדולות ביותר שהיו למדינת ישראל מיום הקמתה, כאשר קלחת של אינטרסים ולחצים מכל הסוגים הובילה לתוצאה שאמורה להגן גם על האינטרסים של ריקי כהן וחבריה שלא הופיעו בפניה. בזמן שהדיון ברשתות החברתיות תופס תאוצה וקבוצות של פעילי מחאה מתכנסות לעבודה משותפת על הפרוטוקולים מנסה הועדה להתמודד עם המשבר בכלים של הפוליטיקה הישנה. בדומה לפרשת האסיר x מגלים מקבלי ההחלטות כי הם יכולים לעצור את התקשורת אבל במקביל הם מאבדים את אמון הציבור הרחב, זה ששולח אותם לחפש את המנהל של האינטרנט.