לאחר שהפכו לאחד מגופי ההנדסה הגדולים בארץ, מתרחבת לודן הנדסה לרוסיה ולסין עם תוכניות לשדרוג בתי הזיקוק בשתי המעצמות. ראיון עם יהודה שריד, מהנדס והרפתקן

יהודה שריד, מנכ"ל לודן: "איפה שאנחנו מזהים ואקום, אנחנו נכנסים"

יהודה שריד, מנכ"ל משותף בלודן הנדסה, הוא מהנדס והרפתקן. לכאורה, מדובר בסתירה פנימית. ההנדסה, תחום אפור באופן יחסי נחשב לעולם שמעסיק אנשים טכניים ביסודם שלהם וליצירתיות אין הרבה במשותף. מנגד, בשריד ניתן למצוא את אותו זיק שמלהיב אותו כאשר מדובר בפרויקטים חדשניים. כך למשל, בשלב מסוים בשיחה עימו הוא מזכיר את אחד הפרויקטים שהלהיבו אותו יותר מכל כאשר הצליחו להפיק גז מתאן מתחתית אגם ברואנדה. אומנם הפרויקט לא הגיע לכדי מימוש והפקה מסחרית אך את שריד, הפרויקט עצמו, מלהיב גם היום- 4 שנים לאחר שמוצה.

לודן הוקמה כבר בשנת 1977 על ידי איתן לוביץ' כחברה פרטית. מאוחר יותר הצטרפו אליה שריד וארנון אהרון, שותפו של שריד עד היום. מאז הפכה החברה לכוח מוביל בתחום ההנדסה בארץ כאשר בתחילת השנה בלעה גם את פעילותה של חברת "בייטמן הנדסה" שהייתה עד אז בבעלותו של בני שטיינמץ. החברה מפוצלת ל-3 חלקים. לודן הנדסה המהווה את החטיבה העסקית המרכזית, לודן טק- במסגרתה משווקת לודן פתרונות טכנולוגיים לתחום בתי הזיקוק (טכנולוגיות שאימצה מחו"ל אך לא פיתחה בעצמה) ולודן טכנולוגיות סביבה – במסגרתה היא מפתחת מתקנים של אנרגיה מתחדשת, בעיקר בתחום הביו גז.

לאחר שפעלה לא מעט במזרח אירופה (רומניה, בולגריה וסרביה) ובמערבה (החברה מחזיקה משרדים בהולנד ופעילה גם בספרד) בתחום בתי הזיקוק, החליטו בלודן לפתוח משרד גם ברוסיה. הסיבה לכך, לדברי שריד היא הצורך העז של רוסיה בעידן פוטין לעבור הליך של מודרניזציה בתחום בתי הזיקוק. "איפה שאני מזהה ואקום, אני נכנס" אומר שריד ומבהיר את האסטרטגיה שלו "עם זאת, צריך להבין שאנחנו צנועים באופן יחסי. אנחנו לא עושים פרויקטים של חצי מיליארד דולר. אין לנו יכולת לגייס את הערבויות לטובת פרויקטים מהסוג הזה".

כשאני שואל את שריד מה עזר לו לגבור על חברות מתחרות עם כניסתו לרוסיה, הוא משיב כי "מבין כל המהנדסים, אני הפסיכולוג הטוב ביותר. הצלחתי לקרוא שם תמונה אנושית שאומרת שהם לא אוהבים שבאים ומסתכלים עליהם מלמעלה. הם מעדיפים אנשים צנועים שמדברים בגובה העיניים.  אז אני בא בגישה של 'בוא, אני בא לעזור לך כי כרגע אתה לא יכול ואולי אין לך מספיק כסף'. החלטנו לפתוח שם משרד ואני נוסע לשם בסוף החודש כדי לסגור את הפינות ונתחיל לעשות סיורי שטח כאשר הפורטה שלנו הוא תחום בתי הזיקוק".

רק לאחרונה נודע כי לודן עומדת להקים מתקן לערבול דלק עבור חברת NIS – אחת מחברות הזיקוק הגדולות במזרח אירופה ושותפה של גזפרום- בעלות של 60 מליון ש"ח. פרויקט זה מצטרף לזכיות נוספות של לודן בתחומי התעשייה התהליכית במזרח אירופה. בכלל, ניכר כי את שריד מעניין התהליך ההנדסי , לפחות כמו התוצאה. כך למשל הוא מסביר את הבחירה שלו בעיסוק דווקא בתחום הביו גז. "הלכנו לתחום הזה באנרגיות מתחדשות בגלל שזה הכי עניין אותנו. כשאתה בא להתקין שדה סולארי אז אתה מביא ציוד, פורק אותו, מרכיב, מחבר לממירים ובגדול- סיימת. בהליך של הביו גז יש עניין הרבה יותר מורכב. "בביו גז לוקחים את השיט של בעלי החיים, מעכלים את זה, ואז יוצא בסוף גרין גז או חשמל ואז יש לך פה בעצם הליך שלם".

כשהוא נשאל מדוע לדעתו אין בישראל שימוש בטכנולוגיה הזו להפקת חשמל, הוא מסביר כי כל עוד מחיר ההטמנה של הפסולת בישראל יהיה כל כך זול, לאף אחד לא ישתלם לאסוף אותו ולהפיק ממנו אנרגיה. "לאנרגיה מהסוג הזה יש זכות חיים רק עם סובסידיה. אנחנו לא מתכוונים לסבסד תחנות כוח. אם בעבר למשל הצהירו בגרמניה שהם יובילו את התחום של הדלקים הביולוגיים, אז בשלב מסוים הם התחרטו ואז הבנו שאין לנו מה לחפש שם".

כיום מחזיקה לודן ב-3 תחנות כוח מבוססת ביו גז בהולנד ואחת נוספת נמצאת בשלבי הקמה. תחום נוסף שמעניין את שריד הוא תחום האנרגיה השאובה, שגם בו היה מעורב בעבר בישראל. "פנינו החוצה" הוא אומר כשנשאל באשר לכיוון העסקי של החברה "מפת החברות בארץ בתחום ההנדסה לא משאירה הרבה מקום להתפתח ואנחנו מוכרים כבר היום כחברה גדולה. זו גם הסיבה שאנחנו לא עוסקים בשיווק יותר מדי. חיי המפעלים שלובים כל כך חזק בפעילות של לודן שאין בזה צורך".

אחד היעדים הנוספים שאליהם לוטשת לודן את עיניה היא סין, שם היא מבקשת להפיץ את הטכנולוגיה של חברת לקסטרן. המדובר בחברת סטראטאפ בתחום הקלינטק שפיתחה מוצר המסוגל לספוח פליטות רעילות בשיטה ייחודית- בה מחזיקה לודן בנתח של 30%. "היופי עם הטכנולוגיה של החברה הזו היא שבכדי לספוח את הגזים הרעילים אתה לא צריך להדמים את תחנת הכוח. אתה יכול להרכיב את הטכנולוגיה הזו על ענף מסוים במפעל תוך כדי פעילות ולהפיק מהגזים הרגילים האלו- אמוניה. היום יש ביקוש אדיר לטכנולוגיות מהסוג הזה בסין ואנחנו מקווים שזה יתפוס תאוצה".

לסיום, אני מבקש לשאול את שריד האם הוא שותף לתחושה העצובה שהתעשייה הישראלית עומדת בפני קריסה. בתחילה הוא משיב בשלילה ואומר "זה נכון שהולכים ונחנקים ענפים מסוימים. חיסלנו את הטקסטיל והפלסטיקה וחיסלנו במודע גם את התעשיות האלקטרו כימיות במפרץ חיפה. ייצור של PVC למשל. פשוט כי אי אפשר היה להתחרות בדרום מזרח אסיה. אבל ברמה של תשתיות כמו בתי זיקוק וכרמל אוליפינים – ואינטל, אנחנו עובדים ועובדים יפה. גם רמת חובב הוא אתר תעשייה ענקי ומדהים למדי".