בדיון שנערך הבוקר בועדת הכלכלה של הכנסת דרש יו"ר ועדת הכלכלה את פרסומו המלא של דו"ח קנדל בכדי לקדם את תחום האנרגיה המתחדשת בישראל

ברוורמן: יש לפרסם את דו"ח קנדל המלא באופן מיידי

בתמונה: יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה שהיה אמון על הדו"ח לקביעת הכדאיות הכלכלית של אנרגיה מתחדשת

"ועדת הכלכלה דורשת ממשרדי הממשלה הרלוונטיים לעמוד ביעדי הממשלה לייצור אנרגיה חלופית תוך כדי שמירה על איזון מחירי החשמל" כך סגר היום (ג') ח"כ אבישי ברוורמן יו"ר ועדת הכלכלה  בכנסת, את הדיון שנערך אודות מצב האנרגיות המתחדשות בישראל. בהמשך דבריו הודיע ברוורמן כי ידרוש את פרסומו המיידי של דו"ח קנדל ויפנה כבר מחר בכדי לדרוש את פרסומו המלא של ההדו"ח שחלקים מנו פורסמו כבר בקיץ שעבר. "לא ייתכן שדו"ח כל כך משמעותי שמגדיר את המחיר הכלכלי של ייצור החשמל יהיה קיים כבר ב-2012 ולא פורסם עדיין. אם יש משרד שמטיל וטו על פרסום המסמך- שיקום עכשיו. הממשלה מתבקשת לצפות פני עתיד ולעודד מגוון של מקורות אנרגיה. אסור לנו להמית את הענף הזה בעקבות חסמים שכולם מעשי ידי ממשלות ישראל".

הדיון, שנערך לכבוד יום איכות הסביבה בכנסת, איגד אליו גורמים מכל ענפי האנרגיה. החל מנציגי רשות החשמל, חברת החשמל ומשרד האנרגיה דרך יזמים בתחום האנרגיה המתחדשת (בעיקר שמש ורוח) וכלה בנציגי האוצר וארגוני איכות הסביבה. אחד הנושאים הבוערים שעלו לדיון היא כדאיותה של האנרגיה המתחדשת בזמן שבו הגז הטבעי הופך מוצר זול וזמין עבור המשק. ח"כ דב חנין ציין בהקשר זה כי המדינה חייבת לייצר מבט רחב בכל הקשור למשק האנרגיה ואל לה להסתמך על כוחות השוק כאשר באים לפתח את תחום המתחדשות. "התחום הזה זקוק לתמיכה. אי אפשר לחשוב רק בהקשר מיידי. העולם נמצא במשבר סביבתי חמור שנוצר מפליטה של גזי חממה. העולם כולו הולך ומתקדם לקראת פתרונות של אנרגיה ירוקה והנה אנחנו נמצאים כאן במצב פרדוקסלי. מצד אחד יש לנו את הגז שאין ספק שיש לו יתרונות רבים ומצד שני, יש כאן גם חיסרון. יש סכנה שגילויי הגז ידחיקו את המתחדשות וכאן בדיוק דרושה התערבותם של הרגולטורים. המבט חייב להיות לטווח הביניים ולטווח הארוך. להשקעה הזו תהיה השפעה חיובית בסופו של דבר על המשק".

איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות אנרגיות מתחדשת בישראל, הבהיר כי כאשר באים לחשב את עלויות ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת בהשוואה לייצור חשמל קונבנציונאלי, יש לשכלל את כלל הגורמים שלא נכנסים כיום לעלות של ייצור קוט"ש על ידי תחנות כוח "רגילות". "האם כשמחשבים את העלויות של עלות ייצור קוט"ש מגז טבעי מכניסים גם את עלות האבטחה של מיליארדי ש"ח על האסדות. האם מחשיבים את הנזקים הסביבתיים? יש פה תכנונים לאלפי מגה מאנרגיה מתחדשת ובינתיים כל מה שאנחנו רואים בשטח זה בקושי 300 מגה וואט מותקן. זו בושה שאין כדוגמתה שאדם שמתקין פאנלים על הגג שלו חשוף לתביעה בגלל שאין הסדרה של התב"ע בעניין הזה" אמר פרנס.

דוד אלמקייס, מאגף תכנון פיתוח וטכנולוגיה בחברת החשמל, שהיה שותף להכנות של דו"ח קנדל הבהיר במסגרת הועדה כי חברת החשמל תומכת בהכנסת האנרגיות המתחדשות למשק הישראלי אך הוסיף ואמר כי יש להגביל את הכמות המותרת להתקנה. "אנחנו תומכים בתחום הזה ולא רק בגלל העניין של עצמאות אנרגטית. אנחנו, בניגוד למה שנאמר כאן מקודם, מסוגלים להעריך את העליה המשוערת של מחירי החשמל וצריך למצוא את האיזון הנכון בכדי שהכניסה של המתחדשות לא יגרמו לעלייה משמעותית במחירים. עניין נוסף שיש לקחת בחשבון הוא רשת ההולכה. כיום, רוב המתקנים הסולאריים הגדולים נמצאים בדרום ובכדי להוליך את החשמל המיוצר שהם ייצרו, צריך לחדש את מערכת ההולכה, בהשקעה שתעמוד על מיליארד וחצי ש"ח בשנה".

בהמשך דבריו דיבר אלמקייס על העדיפות שיש לתת למען קידום תחום אנרגיית הרוח בישראל. "אין סיבה להסיט את המכסות מאנרגיית הרוח לאנרגיית השמש. אנרגיית הרוח היא עניין כלכלי לגמרי שצריך לקדם. אם צריך, אז שמשרד הפנים יחליט לאשר את המתקנים הללו ללא תוכנית מתאר". נציגת משרד הפנים, נעה נאור שנכחה בדיון הבהירה כי רק לפני כשבועיים אושרה תוכנית מתאר ארצית לטובת אנרגיית הרוח והיא אמורה לעבור עוד כמה שלבים של שימוע ציבורי עד שתוכל לצאת לדרך. כשנשאלה כמה זמן הליך זה עשוי לקחת, לא השיבה בבירור וציינה כי היו כבר תוכניות שאושרו תוך כשנה.

ג'ון כהן מנכ"ל ערבה פאוור שנכח גם הוא בדיון אמר כי :"ממשלת ישראל לא תעמוד בהחלטותיה. יעד 2014 לא יושג כי משרד האוצר בלם את יישום ועדת שרים מלפני חצי שנה, הסבת מכסות מרוח לפוטו וולטאי. יעד 2020 לא יושג כי משרד האוצר בולם את פרסום מסקנות ועדת קנדל, בעניין התעריף הכלכלי. אין אופק, אין וודאות. התוצאה- התעשייה מתפרקת מנכסיה ודווקא עכשיו בתום עידן התקצוב, בתחילת עידן התועלת- למשק הלאומי, לפריפריה הדרומית, ולאסטרטגיה האנרגטית של מדינת ישראל משרד האוצר בולם אנרגיות מתחדשות".

 הדיון כולו נשא אופי עגום בשל העובדה שחזר על נקודות שנידונו בעבר לא פעם ולא פעמיים. גם ח"כ ברוורמן שנכך בדיונים מסוג זה בעבר פסק נחרצות כי הרגולטורים מעכבים  חזור ועכב את היזמות הישראלית על ידי שלל מחסומים שנובעים מחוסר משילות. בסיום דבריו אמר ברוורמן כי יש ללמוד מדוד בן גוריון שלולא מחשבתו לטווח הארוך לא היינו יכולים לחזות היום בפלאי המוביל הארצי ושלל פרויקטים ארציים שדרשו חזון ועשייה פרלמנטרית אפקטיבית.