ההשקעה בישראל בתחום התחבורה הציבורית נמוכה ב-86% לעומת הממוצע העולמי: 1,400 אירו לתושב לשנה מול 10,000 אירו לתושב לשנה

דו"ח הכנסת: ישראל מזניחה בצורה פושעת את התחבורה הציבורית

בכדי שישראל תוכל להגיע לרמת ההשקעות הנורמטיבית במדינות מתוקנות בכל הקשור לתחבורה ציבורית היא תיאלץ להשקיע 255 מיליארד ש"ח עד שנת 2030. את הנתון הזה ונתונים מדאיגים אחרים ניתן למצוא בדו"ח מיוחד שנכתב על ידי גוף המחקר והמידע של הכנסת עליו ידונו מחר (ג') במסגרת יום איכות הסביבה בכנסת. מי שיזמה את כתיבת הדו"ח היא ח"כ תמר זנדברג שהבהירה כי יש לבחון היטב את רמת ההשקעות עבור כל אזרח בישראל.

הנתונים, כך מסתבר, מביכים למדי: על אף השקעה שהלכה וגברה בשנים האחרונות בתחום התחבורה הציבורית הרי שההשקעה בישראל עדיין נמוכה ב-86% לעומת הממוצע העולמי: 1,400 אירו לתושב לשנה מול 10,000 אירו לתושב לשנה. במקביל לדו"ח המדובר יפרסם ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה ב'אדם טבע ודין', דוח מיוחד הקושר בין צמצום גזי חממה בישראל וקידום תחבורה ציבורית. על פי הדו"ח, פליטת גזי חממה של נוסע ברכב פרטי גבוהה בכ-60% מזו של נוסע בתחבורה ציבורית. עוד עולה מהדו"ח כי כל קיצור ב- 10% בזמן הנסיעה יביא לעליה של כ4% בשימוש בתחבורה ציבורית וכי שיפור של 50% בתדירות התחבורה הציבורית יוביל לעלייה של 25% בכמות הנוסעים.

"ההשקעה בתחבורה ציבורית במטרופולינים של ישראל עלתה בעשור האחרון, אולם היא עדיין נמוכה מאוד בהשוואה למקובל בעולם – 86% פחות מן הממוצע העולמי שנבדק. רמת ההשקעה נמוכה גם בהשוואה למטרופולינים אחרים שנמצאים בתחתית טבלת ההשקעות בתחבורה ציבורית לכל תושב, דוגמת אמסטרדם. העלייה בהשקעה בשנים האחרונות מתבטאת בתכנון ובהקמה של פרויקטים להסעת המונים, למשל: קו הרכבת הקלה בירושלים, המֵטרונית בחיפה וקו הרכבת הקלה/תחתית בגוש דן – "הקו האדום" נכתב במסגרת הדו"ח של גוף המחקר של הכנסת.

עוד נכתב באותו הדו"ח כי "התחבורה הציבורית במטרופולינים בישראל נמצאת במצב ירוד לעומת התחבורה הציבורית במטרופולינים בעולם. מצב זה הוא תוצאה של השקעות נמוכות מאוד, ואף היעדר השקעות כלל, בשירותי התחבורה הציבורית במטרופולינים במשך עשרות שנים. עד שנת 2000 לא היתה כלל השקעה בשירות במטרופולינים. בין השנים 2010-2000 נעשו השקעות משמעותיות בתשתיות עבור תחבורה ציבורית. עם זאת, ההשקעה בישראל עדיין נמוכה ב-86% לעומת הממוצע העולמי".

בהתייחס לנתונים אלו אמרה ח"כ זנדברג כי ״ישראל נמצאת במקום גרוע ביותר מבחינת שימוש בתחבורה ציבורית ומנתוני המדינה עצמה עולה כי צריך להשקיע למעלה 255 מיליארד ש״ח עד שנת 2030 על מנת להשתוות למצב במדינות בעולם. בשורה התחתונה דרושה תכנית אסטרטגית של המדינה למעבר לתחבורה ציבורית בת קיימא. זהו צורך אסטרטגי למדינה, לכלכלה ולחברה".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין', ציין את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה ואת התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר – שתי תוכניות שמקוצצות במסגרת התקציב החדש ואמר: "בזמן שבמדינות העולם המודרני רואים בקידום תשתית לתחבורה ציבורית את אחת הדרכים המרכזיות להתמודד עם זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, בישראל לא רק שמעולם לא הציגו תוכנית חדשנית ואמיצה לתחבורה ציבורית, אלא שגם את התוכניות הדלות שקיימות בנושא מקצצים".