בפוסט מנומק במיוחד עונה אשתו של שי אגסי, תמי חוטובלי, לשאלות החוזרות אודות הסיבות לקריסת בטר פלייס. כל התשובות בפנים
אשתו של שי אגסי: המדינה לא נתנה אגורה בסיוע לפרויקט הלאומי
אשתו של שי אגסי, תמי חוטובלי, מגיבה בדף הפייסבוק שלה למגוון הטרוניות שהופנו לבטר פלייס במהלך שנות פעילותה ובמיוחד לנוכח בקשת הפירוק שהוגשה השבוע. בתחילת דבריה כתבה חוטובלי "תרשו לי לבלבל אתכם קצת בעובדות! לא אענה לאנשים שיתווכחו אתי על העובדות מבלי להביא סימוכין! ולא מעיתון זה או אחר שקיבל טיפ מיבואן רכב כל שהוא".
יש לציין כי חוטובלי הביאה אותה בפוסט מנומק להפליא שספק אם היה יכול לייצג טוב יותר את בעלה, שנפלט מהנהלת החברה כבר לפני כמעט שנה. באשר למחיר הרכב שנחשב ליקר יחסית, כתבה חוטובלי כי "רנו מכרו את הפלואנס לבטר פלייס ביותר כסף מאשר בטר פלייס תימחרה את המכונית לצרכן! זה כמובן כולל סוללה. את ההפסד במכירה ניסתה בטר פלייס לכסות בחוזה החודשי שגם הוא עלה בממוצע בערך 150 דולר לאדם בחודש (וזה כולל עלויות החשמל והמימון). תפישת העולם היתה לכסות עלויות על המכוניות בשנה-שנתיים הראשונות (לא להרוויח) ועם הזמן ככל שהמחירים יורדים, להתחיל להרוויח".
באשר למונופוליות של בטר פלייס בכל הקשור לעמודי ההטענה הבלעדיים של החברה, כתבה: "לכל לקוח היה עמוד טעינה בייתית שהוא לא שילם עליו אגורה, לא על העמוד ולא על החשמל ממנו. כך גם כשאותו לקוח טען את הסוללה באלפי העמודים ברחבי הארץ. לקוח היה יכול לקנות כבל פתוח שאיפשר טעינה בכל שקע חשמלי. כל סיפור 'המונופול טעינה' נוצר כספין של יבואני הרכב שפחדו על המונופולים שלהם. וראו מלחמתם ביבוא המקביל לישראל זה שנים".
לחוטובלי יש גם בטן מלאה על משרד האוצר שלטענתה עשה כל שביכולתו בכדי למנוע את קידום המכונית החשמלית ולאפשר לה להתחרות ברכבים המונעים על דלקים פוסיליים. "המדינה לא נתנה אגורה אחת בסיוע ל'פרויקט הלאומי' הזה. נהפוך הוא, באופן ישיר ועקיף בטר פלייס שילמה כ-750 מיליון שקל מסים לקופת האוצר לאורך 5 השנים של חייה. 750 מיליון שקל במיסוי מיוזמה שלא הכניסה עדיין אגורת רווח אחת – זה חייב להיות שיא גם של משרד האוצר"
בהמשך מתייחסת חוטובלי להטבת המס שקיבלה "בטר פלייס" עבור רכבים מקבוצת זיהום 1 אך מציינת כי "הנחת המס על רכב שנקבעה על-ידי המחוקק הופעלה בצורה שרירותית עם כניסת המכוניות לשוק. התוצאה: רכב חשמלי שנמצא בקבוצת זיהום 1, שילם שילוב של מס קנייה ומס ערך מוסף – 30 אלף שקל. בארה"ב, המחוקק משלם החזר מס של 30 אלף שקל לקונה רכב חשמלי! לשם השוואה, הרכבים בקבוצת זיהום 3 משלמים בממוצע 15 עד 20 אלף שקל מס קניה ומע"מ… זאת למרות שהם משתמשים בדלק ומזהמים את האוויר".
לסיום התייחסה חוטובלי להשוואה המתבקשת לאחות האמריקאית "טסלה" שהגישה באחרונה דו"חות כספיים מרשימים במיוחד והחזירה את הלוואותיה טרם זמנן. "טסלה מייצרת מכונית שעולה 100 אלף דולר לדגם עם הטווח של 350 ק"מ. זה לא קסם, פשוט שמים הרבה בטריות בפנים… בעלות גבוהה. אותה מכונית, כאשר היא תגיע לישראל, לפי מדינוי מיסוי של האוצר היום, תעלה קרוב לחצי מיליון שקל. היום קונים מעט מאד מכוניות במחיר הזה כל שנה בישראל, ולכן זה לא פתרון שעונה לאותו סגמנט שוק ש-90% מהנהגים קונים בו".
"טסלה יודעת לטעון בתחנות טעינה 'מהירה'. הטעינה שם ממלאת סוללה בערך ב-90 דקות. אתם רואים מישהו עומד בישראל בחום הקיץ 90 דקות וטוען סוללה בכדי להגיע הביתה? למה זה עובד לטסלה? כי אם אתה קונה רכב בחצי מיליון שקל אתה כנראה בעלים של רכב נוסף לנסיעות ארוכות…החברה אכן רווחית ושווה המון (יותר מרוב חברות הרכב, כמעט 10 מליארד דולר שווי), אחרי שמכרה 5,000 מכוניות ברבעון האחרון. יחד עם זה, טסלה הייתה על סף פשיטת רגל אחרי שהוציאה את הרכב הראשון שלה. ממשלת ארה"ב נתנה לה הלוואה של 500 מיליון דולר בכדי לצלוח את המשבר ולהוציא רכב אחר. הרכב השני הצליח (הראשון רק הפסיד כסף)… וטסלה החזירה את ההלוואה".
אין לי מילה רעה לאמר על שי אגסי ואיני מלין על רעייתו שיוצאת להגנתו. יחד עם זאת עליה לזכור את הדברים הבאים:
1. כל יזם יכול לטעות וגם להיכשל. ככל שהפרופיל גבוה יותר, הכשלון מהדהד יותר. שי אגסי בחר בפרופיל הגבוה ביותר לחברת סטארט אפ שיכול להיות בישראל ורתם את נשיא המדינה. כשלונו כתוצאה מכך גם הוא גורר תגובות רבות יותר.
2. הפרויקט של בטר פלייס אכן יכול להחשב כפויקט לאומי. יש עוד הרבה כאלה ואף הם אינם זוכים ליותר הקלות מאלה של בטר פלייס. גם הם משלמים מיסים. זוהי המציאות.
3. בטר פלייס בהנהגתו של שי אגסי עשתה שתי טעויות שיווקיות גסות ועל כך נפלה. האחת שפנתה לפלח שוק שדורש סוללות, ומכאן נגררה להוצאות עתק. לו בחרה בפלח השוק של המכוניות השניות במשפחה, אלה שנוסעות פחות מ 100 ק"מ ביום. היתה בטר פלייס היום בעננים. השניה היא שמכרה את המכוניות לאנשים: טיפש מי שקונה מכונית במחיר כזה (בסטמדרט שאיננו זקוק לו) מחברת הזנק שיכולה מחר להתמוטט (מה שאכן קרה). לו החלה מייד בהתחלה מה שעשתה מאוחר מדי למכור באמצעות ליסינג, היתה היום במקום אחר. את כל הכסף שהשקיעה בנושא הסוללות היתה אמור להשקיע במימון המכוניות ובהגדלת השוק.
יחד עם כל זאת – צר לי מאד על הכשלון הזה, ממש חבל. החלום חשוב ובסופו שלדבר יתממש. חבל שלא אצלנו
לכל הצדקנים והחכמים,
כל הרעיון של בטר פלייס היה שגוי מייסודו ומבוסס על מצגי שווא ופנטזיות.
השקר טבעו שהוא צף בסוף – וכך קרה גם הפעם.
טוב שזה נגמר ומגיע לפראיירים שנפלו בפח אחרי שהוזהרו.