אלעד שביב, מנכ"ל איגוד לאנרגיה חכמה, מדבר על האתגרים איתם תצטרך להתמודד ישראל בדרך להפיכתה למעצמה של אנרגיה חכמה
"ללא רגולציה ואבטחת מידע מוחלטת, לא תהיה בישראל אנרגיה חכמה"
אנרגיה חכמה, רשת חכמה, מכוניות חשמליות, אנרגיה נקייה ומתחדשת, אבטחת מידע, ניטור, טכנולוגיות ענן ועוד שלל נושאים היו מנת חלקם של אורחי הכנס לאנרגיה חכמה שנערך היום (ד) ומחר כיוזמה משותפת של האיגוד לאנרגיה חכמה ומכון הייצוא במלון דן פנורמה התל אביבי. אחד הנואמים הראשונים בכנס היה שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה, שהבהיר לקהל כי עד שלא תהיה אפשרות וודאית לביטחון מוחלט של רשת החשמל, לא תהיה בישראל רשת חכמה. "עד שלא תיפתר ב-110% בעיית עמידות רשת החשמל למתקפת סייבר, לא תהיה רשת חכמה" אמר צמח והוסיף כי אי קיומה של רשת חכמה תוביל לכך שגם תחום האנרגיות המתחדשות ואגירת האנרגיה יישארו מיותמות.
אלעד שביב, מנכ"ל האיגוד לאנרגיה חכמה בישראל ומי שעמד מאחורי הפקת הכנס, אומר היום ל"תשתיות" כי ישראל אכן צועדת לכיוון הרשת החכמה אך היא עושה זאת בצעדים קטנים וזהירים במיוחד. "ברור שיש כיום שאלות משמעותיות על נושא המימון אבל נראה שבעולם כבר משכילים להבין שהתועלות מרשת חכמה, ברורות. היום כבר לא מדברים רק על חיסכון של הצרכנים אלא של המערכת כולה. חלק מהמעבר הזה יביא לחיסכון מיידי וחלק מהתועלות יגיעו הרבה מעבר למה שניתן בכלל לראות כיום".
ככלל, שביב לא רואה את תחום האנרגיה החכמה ככזה שבה ניתן לחזות הרבה מעבר לשנים הקרובות. הוא משווה את הדברים, כפי שעשה הבוקר שאול צמח, לשוק התקשורת. "גם כשבזק התלבטו אם להעביר את המרכזיות שלהם מטכנולוגיה אנלוגית לדיגטלית הייתה הרבה סקפטיות אבל היום ברור לכולם כמה דרמטי כל זה היה. התפיסה העולמית בתחום הזה כיום היא שעוד כעשור כל השימוש בחשמל יראה אחרת לגמרי ומצד שני, אף אחד לא יודע בדיוק איך זה ייראה".
בבסיס השינוי וההתפתחות, אומר שביב, חייבת הרשת להפוך לאוטמטית ומודרנית יותר. "העניין הזה הוא הבסיס לכל ההתפתחות של אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית בכל מה שקשור לצורת השימוש בחשמל. דרושות תשתיות חכמות שיאפשרו לנהל את המערכת הזו. כל השימוש באנרגיה מבוזרת (עם שימוש באנרגיות מסוגים שונים וממתקנים פרטיים) לא יוכל להתקיים ללא תשתית מספקת. צריך להבין שמונים חכמים זו אולי התחלה טובה אבל זה לא הכול. גם באגפי הייצור צריכים להכניס את האוטומציה".
מהקשבה להרצאות שהועלו בכנס (והן היו רבות ומגוונות והגיעו משלל מדינות בעולם) ניכר כי כבר היום מתגלגלים פרויקטים בקנה מידה משמעותי בכל הקשור לתחום. החל מפרויקטים של אנרגיה מתחדשת בקליפורניה, דרך רשת מתוחכמת שהולכת ונרקמת בהודו וכלה במתקני ניטור מתוחכמים שהופכים את הטלפון הנייד למכשיר הניטור המשמעותי של הדור הבא.
"זה רק קצה הקרחון" אומר שביב על הפרויקטים הללו "בארה"ב יש כיום 3,000 חברות אנרגיה שונות שפועלות במקביל. מספיק להקשיב להרצאות על ערים חכמות ורשת חכמה כדי להבין שהכל הולך להתממשק בקרוב דרך אותה הרשת. יכול להיות שתשתיות המים גם יתממשקו לתוך המכלול הזה וכך גם מערך התחבורה".
לצד זאת, שביב מסכים עם דבריו של צמח לגבי חיוניותם של אבטחת המידע ושמירת הרשת מפני מפגעים. "הסיבה הראשונה שהנושא הזה כל כך חשוב הוא נושא הפרטיות. הנושא השני הוא שמירה על חסיון חשבונאי כך שאף אחד לא יהיה חשוף לגניבות והנושא השלישי הוא כמובן ביטחון שידאג לשרידות המערכת גם במקרה של מתקפת סייבר".
עד כמה מפגרת ישראל אחר מדינות מתקדמות בתחום?
"לזכותה של חברת החשמל הישראלית צריך להגיד שחלקים נכבדים ממנה, במיוחד ברשת ההולכה, כבר עברו תהליך של אוטומטיזציה. עם זאת, המקום שיעשה שינוי הרבה יותר משמעותי היא רשת ההפצה. העובדה שחברת החשמל היא מונפול, בהקשר הזה, מהווה יתרון וחיסרון. יתרון כי היא יכולה לקדם שינויים די בקלות בלי להתחשב בדעתם של אחרים. החיסרון הוא מעצם היותו מונפול שהתהליכים שהוא עובר קורים באיטיות. אני חושב שבישראל, כמו ברוב מדינות העולם, החסמים שמעכבים את התחום של האנרגיה החכמה הם הרגולציה, אבטחת המידע והתכנון התשתיתי. לא בהכרח חברת החשמל".
לסיכום אומר שביב כי "הדבר הכי חשוב הוא לשמור על גמישות רעיונית. צריך כל הזמן להקביל את זה לרשת התקשורת. לפני 20 שנה אף אחד לא דמיין שכל התקשורת תתקיים בתוך טלפונים ניידים. חייבים להשאיר את הראש פתוח וכל הזמן ללמוד".