מחקר חדש חושף כי בחוק הישראלי לא קבוע מי הם האחראים לנזקים הסביבתיים הרבים הצפויים מקידוחי הגז בים – גם באופן שוטף וגם במקרה של תאונה או דליפה

מחקר חדש: ישראל נעדרת חקיקה בתחום של אסונות קידוח ימיים

מזה חודשים ארוכים נשמע קולם של עמותות למען הגנת הסביבה והים הקוראות לייצר תקנים וחוקים ברורים לגבי מקרה של דליפות או אסונות אחרים בעת קידוחי גז ונפט. כעת, מגיעה הכרה אקדמית בעניין זה המבהירה כי מצבו של החוק הישראלי בכל הקשור לשמירה על מצב הים והסביבה, בעייתי עד לא קיים. 

מחקר חדש של התכנית למשפט וסביבה באוניברסיטת תל אביב חושף כי בחוק הישראלי לא קבוע מי הם האחראים לנזקים הסביבתיים הרבים הצפויים מקידוחי הגז בים – גם באופן שוטף וגם במקרה של תאונה או דליפה. המשפטנים ד"ר דוד שור ועו"ד תמרה לוטנר-לב חקרו את החקיקה הישראלית הסביבתית הנוגעת לקידוחי הגז בים והשוו אותה לנהוג בעולם. השניים גילו כי בכל הנוגע לאחריות לנזקים הסביבתיים של הקידוחים, ישראל מפגרת הרבה מאחור ביחס למדינות אחרות בעולם. על מנת להתמודד עם הדרישות הכלכליות של משטר האחריות הסביבתי ממליצים החוקרים להתנות כניסה לפעילות קידוח בשלושה תנאים – רכישת ביטוח אחריות, הטלת אחריות על אחראי חלופי שהוא גורם מממן והוכחת סף מינימלי מסוים של נכסים אצל הגורמים האחראים, שיוכיחו כי יש ביכולתם לתקן את הנזקים הסביבתיים שייגרמו. 

לפני מספר שבועות פרסם המשרד להגנת הסביבה את תוצאותיו של תרגיל להתמודדות עם דליפה שערכה החברה הקודחת נובל אנרג'י, וחשף שורה של כשלים ותקלות בכל הנוגע למוכנות של החברה להתמודד עם תקלות ודליפות באסדה. המחקר החדש של התכנית למשפט וסביבה גם חושף כי במצב החוקי הקיים לא ברור אם נובל אנרג'י אחראית לכל ההרס הסביבתי של הקידוחים, מה שעשוי להשפיע על המשאבים שהיא משקיעה בתחום הבטיחות הסביבתית וההערכות לתקלות ודליפות.

כותבי המחקר מציעים שורה של צעדים פשוטים שיבטיחו כי יהיה מי שיפעל להגנה ושיקום של הסביבה באזורי קידוח הגז, שיהוו בשנים הקרובות חלק מרכזי וגדל בשוק האנרגיה הישראלי ומוסיפים כי יש לאמץ הסדר של משטר אחריות לנזקי הקידוחים הימיים, אשר יכלול הטלת אחריות חמורה על האחראים לנזק, שתכלול גם אחריות למשאבי הטבע ולסביבה. לדעת כותבי המחקר יש להגדיר נאמנים למשאבי הטבע, שיוכלו לתבוע בגין נזק לסביבה, לאמוד את הנזקים ולהמליץ על הפעולות הרצויות בעקבות הפגיעה הסביבתית. נאמנים אלה יכולים להיות גופים של המדינה או ארגוני הגנת סביבה מומחים.