איתי שטרןמועצת יקנעם יחד עם רשויות נוספות הגישו ערב החג בג"צ כנגד הקמת מתקני קליטת הגז באזורם. עיריית יקנעם אישרה תקציב של 100 אלף ש"ח לטובת המאבק
תושבי יקנעם הגישו בג"צ כנגד הקמת מתקני קליטת הגז ב"חגית"
המאבק כנגד הקמת מתקני קליטת הגז בצפון הארץ הולך ומחריף: ראש עיריית יקנעם, שבתחומו מצוי אזור תחנת הכוח "חגית" ביקש ממועצת העיר לאשר תקציב של 100 אלף ש"ח לטובת מאבק התושבים כנגד הקמת המתקן באזורם. בדיווח שפורסם באתר עיריית יקנעם נכתב כי המועצה אישרה פה אחד את בקשתו של ראש העיר, סימון אלפסי, שדרש כי בכספים אלו ינוהל הקמפיין כנגד הקמת המתקן, כולל הגשת בג"צ וייצור אסטרטגיה כוללת כנגד המהלך. ערב כניסת החג הוגשה עתירת המועצה לבג"צ במסגרתה יידרש בית המשפט להכריע בסוגיית הקמת המתקנים באזור המיועד.
לטענת התושבים המתקן העתידי יוקם בניגוד לחוות דעת תכנונית שקובעת כי המתווה הנוכחי יסכן את תושבי האזור מבחינה בריאותית ובטחונית . "המאבק הולך להיות מאבק ארוך וקשה ואני בטוח שההחלטה ללכת עם תושבי האזור תוסיף לו כוח אדיר" אמר אלפסי לחדשות המקומיות של יקנעם "כראש הרשות תפקידי לפעול למען התושבים ואני אהפוך כל אבן במטרה למנוע את הקמת חוות הגז במיקומה הנוכחי. יש לא מעט מקומות אחרים שניתן להקים בהן את החווה ויש גם ערים שישמחו שהיא תהיה בתחומן. אני מתנגד בכל תוקף להחלטה שהחווה תקום בחגית ואנו נילחם לשנותה. בימים אלו כוננה ממשלה חדשה ולמשרד להגנת הסביבה נכנס שר חדש ואני מתכוון לרתום אותו למאבק."
יש לציין כי המאבק של תושבי יקנעם עלה כעת לכותרות לאחר מאבק מתמשך של תושבי עמק חפר המפגינים מזה חודשים ארוכים כנגד הקמת מתקן קבלת הגז באזורם שלהם. נכון להיום, הציעה הועדה הארצית לתכנון ובניה את עמק חפר ואת תחנת "חגית" כשתי האלטרנטיבות המרכזיות להקמת המתקנים. גם רני אידן, יו"ר מועצה האזורית של עמק חפר הבהיר בעבר כי המועצה תשקול הגשת בג"צ כנגד החלטת המדינה להקים את המתקן בשטחי המועצה.
לפני כחודש יזם אידן פגישה יחד עם ראש מועצת חוף הכרמל, כרמל סלע וסגנו מודי ברכה, ראש מועצת מגידו – חנן ארז, סגן ראש מועצת בקה אל גרבייה – אברהים מואסי, סגן ראש מועצת עמק חפר אלדד שלם ונציגי מטות המאבק של עמק חפר, חוף כרמל ומנשה. במסגרת הפגישה הוחלט להיאבק למען טיפול מירבי של הגז בים. בין הנושאים שנבחנו באותה פגישה הייתה גם האופציה של הגשת בג"צ במידה והמדינה תמשיך בכוונתה לקדם תכניות שיפגעו בתושבים.
נושאים משותפים שבהם הוחלט על שיתוף פעולה הם: תמיכה של כל ראשי הרשויות בטיפול מירבי בים, התנגדות נחרצת לבניית מפעלים נוספים ליד מתקן הקבלה המתוכנן, צמצום מתקן הקבלה לשטח שלא יעלה על עשרות דונמים בודדים, העברת כל החומרים הנלווים לקידוחים ישירות אל בתי הזיקוק מאתרי הקידוח, שימוש בתוואי קיים להעברת הגז ביבשה, הרחקת מתקני הטיפול בים לטווח של מעל 10 ק"מ, תיאום מהלכים משפטיים ובחינת הגשת בג"צ ותיאום מאבקים ציבוריים פומביים.
למה הכוונה ב"טיפול מירבי בים"? למה הכוונה עשרות מטרים בודדים המוקצים למתקן?
טיפול מירבי זה יכול להיות 49% ביבשה, עשרות ק"מ יכול להיות 2000 דונם.
יש להגדיר באופן ברור ולא להשאיר סדקים, פרצות, ערפול שישמשו את האינטרסים של המאיימים על קיומנו.
הפתרון של טיפול מלא בים הוא הפתרון היחיד שמטיב עם אזרחי המדינה
ישראל מדינה קטנה ועמוסה תשתיות
די לנו בסכנות של צנרת הגז התקני (המוכן לשימוש)
אם סכנות אילו נאלץ להתמודד – שאם לא כן לא נוכל להשתמש כלל בגז
אך את הסכנה של צנרת גז גולמי (לפני הטיפול) ניתן למנוע.
ניתן למנוע על ידי טיפול בגז בים.
הגז המגיע לחופי המדינה צריך להיות נקי ומוכן לשימוש
אלעד.
בית משפט השלום בתל אביב יפו.ת"א 48835-03-13.
28/03/2013.
המבקש :
המשיבים:
1. אריה לייב רוטנשטרייך.ת.ז.065496358.
רחוב פעמונית 24/13 תל אביב יפו .טלפקס 03-6593961.
מיקוד 68077.
פלפון.054-6549850.
– נגד –
חברת חשמל לישראל בע"מ .
היחידה המשפטית הארצית היועץ המשפטי ומזכיר החברה.אורית דרור קיטה ,עו"ד.
המשרד הרשום ת.ד.10 חיפה 31000.
טלפון :03-5678296. פקס 04-8184975.
ד"ר בנצי כהן היחידה למניעת מפגעים ורישוי סביבתי חברת חשמל 04-8183654.
אוהד ורצברגר סגן מנהל מחלקת נציבות תלונות הציבור.
1. מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה מחוז תל אביב.
2. משרד הבריאות.
3. משרד הפנים.
ע"י פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
רחוב הנרייטה סולד 1, תל-אביב-64924
טל' 03-697-0222, פקס' 03-691-854
תביעה לצו עשה מידית.
בקשה דחופה מבית משפט להצלת חיי אדם מידית.
ובקשה דחופה למתן צווים לבטל מידית את הקרינה החשמלית .ולעביר זאת לחקירה למשטרת ישראל בגין הפקרה.
.חברת החשמל הפקירה אותנו.
כול הבקשות משנת 2007 לא עזרו מצורפים נספחים.חברת החשמל מסרבת בכול תוקף לקבל את דוח קרינה אלקטרומגנטית של משרד להגנת הסביבה צילום מצורף 2013.גם שהנציגים של חברת החשמל היו ובדקו את הקרינה ולא שלחו את הדוחות.
מצורפים 80 עמודים ממוספרים כנספחים המהווים חלק ביליתי נפרד מהבקשה הדחופה מאוד.
הקרינה האלקטרומגנטית התבררה רק 2013 .לאחר בקורת לפי דרישה של המשרד להגנת הסביבה מי 2 לפברואר 2013 תיק קרינה 13224-206.
מהות הבקשה לחייב בצוו ובתביעה :לבטל את הקרינה האלקטרומגנטית מחדר שנאי ראשי וסביב לו שנימצא בתוך בניין מגורים של 8 קומות מי שנת 1991 ברחוב פעמונית 24 יפו ד חלקה זמנית 107 בגוש 7050 בתל אביב יפו המסכן את דירי הבית וכולם.המשמש את כול השחונה.לחייב את משרד הבריאות לבדוק את כול דירי הבית לעוניין מחלות שקיבלו .
ראה פסק דין של בית המשפט העליון עא 437/87 צחי כהן נגד חברת החשמל לישראל בע"מ.צילום פסק דין מצורף לבקשה.
בהפעילו את העקרונות כאמור למקרה בו התחשמל פלוני אומר השופט ח' כהן:חובה אשר מכוח עובדה זו מוטלת על חברת חשמל לנקיטת זהירות שלא נקטע .יצרן החשמל וספקו היה נוקט בהם ע"א 369/59.
ציבורי . מוטב להזהר מאשר להצטער
1.1. פסקי דין
• תביעה של משפחת חייל מחיל המודיעין, שמחה שכטר ז"ל , שנפטר מגידול ממאיר במוח בעת שירותו הצבאי . משפחת החייל טענה שמחלתו נגרמה עקב חשיפה לקרינה מהמכשירים שאותם הפעיל .בית המשפט הכיר בתביעה ובסכנת החשיפה לקרינה . (עמ"ח חיפה 4/89 )
• תביעה כנגד חברת פרטנר על הצבה פרטיזנית של אנטנות על רקע של פגיעה בנוף ובניגוד לאמנה שחברת פרטנר קבלה על עצמה . (עתירה מנהלית 143/00 בבית המשפט המחוזי בחיפה )
• עתירה של תושב תלמי מנשה נגד חברות פרטנר ופלאפון וגופים אחרים בעקבות הקמה של אנטנה ליד ביתו .בית המשפט הדגיש שעקרון הזהירות המונעת מחייב את הרחקת תורן האנטנה מביתו של המערער . ( תיק תו"ב מחוז המרכז 220151500 )
• עתירה של 28 משפחות בישוב שילה ביו"ש נגד חברת סלקום על הצבת אנטנה סלולרית ללא התר בניה . בית המשפט קבע שהצבת אנטנה דורשת התר בניה ולכן פסק כנגד חברת סלקום .( בשא 122559/00 )
• בית המשפט העליון קובע שיש להתחשב בסכנות הנשקפות לציפורים כתוצאה ממשדרי קול אמריקה בערבה בקביעת מיקום התחנה . (בג"צ 3476/90 )
• עתירה של המועצה המקומית בצורן נגד רשות השידור , בזק וגופים נוספים בעניין התקנה של מד עוצמת קרינה בבית הספר שבישוב . בית המשפט החליט שהציוד יותקן ושתוצאות המדידה יועברו אחת לחודש למועצה המקומית . (בג"צ 3318/99 )
בית המשפט מתבקש בזאת לחייב את כול המעורבים להגיש כתבי אישום נגד המשיבים ולהוציא מלפניו צווים על תנאי כנגד חברת חשמל, כדלקמן:המחדל מתייחס להעלמת עין של עבירות ,דינו לליבת עיסוקו וחובותיהם המקצועיות העבירות בוצעו במהלך השנים ותוך מילוי חובותיהם של הנאשמים עמד בניגוד מוחלט לחובותיהם המקצועיות הם מעלו בתפקידם כנאמנים לציבור וביצוע ההפך מהחובות שהיה לבצע מתוקף תפקידם.ראה פסק צילום מצורף בית המשפט השלום בירושלים ת"פ 4070-07.פרקליטות מחוז ירושלים מי 12 במרץ 2013.
כנגד חברת חשמל, שיבואו ויתנו טעם מדוע לא ידאגו לבטל את הקרינה האלקטרומגנטית בהתאם עמדת משרד הבריאות בנוגע לקרינה FLF מצורף ניספח 1 .וגם מדידה שדה מגנטי של המשרד להגנת הסביבה מי 20 לפברואר 2013 ניספח מספר 2 מצורפים 9 עמודים ראה במיוחד עמוד 3 בו יש קרינה של 35 g במקום 2 G. וגם מרשת ושנאי ראשי שנימצא בתוך הבניין המשמש את כול השחונה..
פתח דבר
1. מוגש בזאת בקשה לחייב את המשיבים להגיש כתב תביעה. ויטענו טענותיהם במצטבר ו/או לחילופין ו/או בהשלמה, הכל לפי הקשר הדברים והדבקם.
2. עניינה של הבקשה במסכת מעשי ו/או מחדלי הנתבעות אשר גרמו ברשלנות ו/או ברצון ו/או באדישות ו/או בזלזול ו/או בחוסר אכפתיות לנזקים גופניים ונזקי רכוש רחבי היקף ולסבל שאינו בר תיאור לדירי הבית, תוך הסתרת מידע במשך שנים באשר להשפעה הרסנית של קרינה אלקטרו-מגנטית בלתי מייננת (להלן: "הקרינה") על בריאות הציבור בכלל והתובעים בפרט.
.
.
הנתבעים:
3. חברת חשמל.
4. נתבעת הינה מדינת ישראל על אורגניה, זרועותיה ויחידותיה השונים בתחומי המינהל הציבורי, איכות הסביבה, הבריאות, הבטחון והפנים,.
5. המשרד לאיכות הסביבה נושא ברמה הארצית באחריות לניסוחה של מדיניות ארצית משולבת וכוללנית, וכן לפיתוח אסטרטגיות, תקנים וקדימויות להגנת הסביבה. ברמה המחוזית אחראי המשרד, בין השאר, ליישום המדיניות הסביבתית-לאומית, למעורבות בתהליכי התכנון הפיסי, להדרכת הרשויות המקומיות לגבי אחריותן הסביבתית,לפיקוח ואכיפה של חוקי איכות הסביבה ברשויות המקומיות, לניסוח דרישות והתניות סביבתיות ברשיונות עסק, לליווי ולהכוונה של היחידות הסביבתיות ולייזום פרוייקטים סביבתיים במחוזות וקידומם.
במסגרת אחריותו הקבועה בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980, מאשר המשרד לאיכות הסביבה הקמה והפעלה של אתרי שידור המפיצים קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת וכל אתר שידור חייב לעמוד בדרישות המקצועיות של המשרד לאיכות הסביבה. בנוסף, אחראי המשרד לאיכות הסביבה על ביצוע מדידות של חשיפה סביבתית לקרינה אלקטרומגנטית בישובים הקרובים לתחנות שידור.
6. משרד הבריאות נושא באחריות הממלכתית הכוללת להבטחת בריאות תושבי מדינת ישראל, תוך דאגה לארגון, הפעלה ואספקת שירותי מניעה, אבחון, שיקום ומחקר באופן ישיר או באמצעות מוסדות רפואיים אחרים. במסגרת משרד הבריאות פועל המרכז הלאומי לבקרת מחלות (להלן: "מלב"מ"), בניהולו של פרופ' מנפרד גרין, ואשר הוקם בשנת 1994, במטרה להציג לקובעי המדיניות במערכת הבריאות מידע מעודכן בתחומי הבריאות השונים על מנת שישמש אותם בקבלת החלטות.
במסגרת המלב"מ הוקם תחום מחלות ממאירות במטרה לתת תמיכה מקצועית לרישום הסרטן הלאומי (להלן: "הרישום"). הנתונים המצטברים ברישום הסרטן הלאומי, אשר פועל באופן רצוף משנת 1960, משמשים את הנהלת משרד הבריאות לניתוח מגמות בתחלואה, תמותה והישרדות מסרטן ולתכנון שירותי בריאות, בהתאם. נוסף מהווים הנתונים בסיס למחקר שמטרתו לפתח תוכניות מניעה ואבחון מוקדם.
7. משרד הפנים נושא באחריות כוללת למערך התכנון והבניה במדינת ישראל, במסגרתו פועל מנהל התכנון אשר מפעיל את סמכויות שר הפנים במסגרת חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 לרבות המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שהינה מוסד התכנון העליון במדינת ישראל , וכן היוזמת והממונה על תכניות מתאר ארציות, בהיותם, בין היתר, גופים מאשרים ו/או מתכננים ו/או מפקחים על הקמת מתקנים לשירות הציבור, לרבות הצבת קווי מתח עילי ותחתי וכן תשתיות ומערכות נוספות לשירות הציבור.
. הקרינה גרמה לחימום הרקמות הפנימיות באדם, להרס הרקמות ולהתפתחות מחלות ממאירות. מידת הסיכון בחשיפה לקרינה נובעת מהספק המערכת הפולטת קרינה, דהיינו בעוצמת השדה האלקטרומגנטי, וכן בקרבתה לגוף. לאורך כל שעות היממה גרמו לנזקי גוף קשים.
רשלנות ו/או מחדלי הנתבעות בהפעלת שנאי ראשי בתוך הביניין, כפי שיפורט בהרחבה להלן, גרמו במישרין ובעקיפין למות חלק מהתושבים ולקינונן של מחלות אצל האחרים.
רקע עובדתי:
אחריות הנתבעות
8. מחלת הסרטן והמחלות האחרות מהם סבלו וסובלים הקרבנות נגרמו במישרין ו/או בעקיפין בשל מעשי ו/או מחדלי הנתבעות כולן יחד וכל אחת לחוד. עסקינן בכשל מערכתי של משרדי הממשלה על זרועותיהם ויחידותיהם אשר טיפלו בנושא הקרינה הבלתי מייננת ככלל ובהשפעתה על הציבור בפרט והכל תוך העלמת העובדות מידיעת הציבור בכלל והתובעים בפרט.
9. הנתבעות הפעילו, בתוך בניין מגורים שנאי ראשי של שחונה , לאורך שנים ארוכות שנאי ראשי בעוצמות גבוהות למרות שידעו ו/או היו חייבות לדעת כי השפעת הקרינה הנפלטת מציוד התחנה על סוגיו ורכיביו השונים – לרבות מטרנספורמטורים, , מכבלים עיליים ותחתיים דרכם זרמה אספקת החשמל לתחנה וממתקנים ותשתיות לשירות הציבור שהיו קשורים אליה, ישירות ובעקיפין, מסוכנת והרסנית ולמעשה חשפה אותם יום ולילה לקרינה שגרמה למחלות ולנגעים אצל החשופים לקרינה. קרינה זו אף הגיע לסביבת חיי התושבים לתחנה באמצעות תשתיות עיליות ותת קרקעיות לשירות הציבור, אשר אף העצימו אותה.
10. במשך תקופה ארוכה לא ביצעו הנתבעות בדיקות ו/או מדידות של הקרינה האלקטרו מגנטית הנפלטת מתחנת השידור וממתקנים לשירות הציבור שהיו קשורים אליה במישרין ובעקיפין, לרבות מתקנים עיליים ותת קרקעיים שהעצימוה והוליכוה לסביבת חיי התושבים משך כל שעות היממה. הנתבעות התעלמו לחלוטין ובמכוון ו/או תוך זלזול ו/או עצימת עיניים מההשפעה ההרסנית של תחנת השידור וממתקנים ותשתיות הקשורים אליה, ישירות ובעקיפין, והכל מתוך מטרה למקסם את רווחיהן ולחסוך בעלויות העתקת תחנת השידור למקום מרוחק מסביבת מגורי אדם.
11. הנתבעות ניצלו באופן מחפיר היות התובעים אנשים קשי יום אשר לא ידעו ו/או לא היתה להם יכולת לדעת, המתחולל מתחת לאפם, במיוחד לא קיבלו מענה לעובדה כי מלאך המוות פוקד בתיהם בתדירות חריגה.
12. אם הנתבעות היו פועלות כדין, מרחיקות את הקרינה ממקום, מבצעות מדידות ובדיקות במועדים הן בתחנה, עורכות פעולות לצמצום מידת הקרינה, תוך הפעלת שנאי ראשי בעוצמות מותרות על פי חוק ו/או סבירות, מזהירות את התובעים מפני הסכנות הטמונות בהפעלת תחנת השידור וחשיפתם להרסניותה היו הנזקים נשוא כתב תביעה זה נמנעים ו/או לחילופין ממוזערים.
רשלנות בהתאם לסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח- 1968:
13. התובעים יטענו כי המעשים ו/או המחדלים של הנתבעות, כולן יחד וכל אחת לחוד, מהווים כלפי התובעים עוולת רשלנות כקבוע בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח – 1968 (להלן: "פקודת הנזיקין") בכך שאיפשרו משך עשרות שנים חשיפה בלתי מבוקרת ומסוכנת לקרינה מתחנת השידור וממתקנים הקשורים בה, ישירות ובעקיפין, לרבות מתקנים עיליים ותת קרקעיים שהעצימו אותה והוליכוה לסביבת חיי התושבים יום ולילה, ואשר היוו הסיבה הישירה ו/או העקיפה לכך שקורבנות חלו במחלות הסרטן ובמחלות אחרות.
14. הנתבעות לא השתמשו במיומנות ובמידת הזהירות שחברה סבירה ו/או רשות סטטוטורית סבירה ו/או רשות ממשלתית סבירה ו/או מחזיק משרה ותפקיד סביר ו/או מי מטעמן היה משתמש או נוקט באותן נסיבות כקבוע בס' 35-36 לפקודת הנזיקין.
15. הנתבעות נמנעו ממילוי ו/או התרשלו במילוי התפקידים שהוטלו עליהן על פי דין וכן נמנעו מעשיית שימוש בסמכויות שהוענקו להם על מנת לפקח ו/או להורות על ניטור הקרינה. במעשיהן ו/או במחדליהן התרשלו הנתבעות ביחד וכל אחת לחוד כלפי התובעים וגרמו בכך למחלות הסרטן ולמחלות האחרות בהם לקו התובעים ולנזקים שנגרמו לכל אחד מהם בעטיין.
16. התובעים יטענו כי כל אחד מהקורבנות נפגע וניזוק כתוצאה ממעשי הרשלנות שעשתה או נמנעה מעשות כל אחת מהנתבעות יחד ולחוד, ולפיכך קמה לכל אחד מהתובעים זכות על פי הדין לחיוב הנתבעות, על הנזקים שנגרמו וייגרמו להם כתוצאה ממעשי העוולה, בהתאם למועדי הפעלת התחנה ע"י כל אחת מהנתבעות.
17. הנתבעות לא עשו מאומה ו/או לא עשו די על מנת לטפל בקרינה הנפלטת, ישירות ובעקיפין, כתוצאה מהפעלת תחנת שידור בעוצמות אדירות וכן לא ביצעו כלל מדידות ו/או בדיקות של עוצמות הקרינה הנפלטת מתחנת השידור. נהפוך הוא, נקטו בצעדים במסתור ובהיחבא תוך שימוש באמצעים מטעים למנוע מידיעת הציבור הרחב והתובעים את האמת ומניעת חשיפתה לידיעתם במכוון העולה כדי זדון.
18. הנתבעות התרשלו משלא ערכו בדיקות סביבתיות תקופתיות ובכך הגדילו את הסיכונים של התובעים ובני משפחותיהם ללקות במחלות סרטניות, מנעו מהתובעים ומשפחותיהם אבחנה נכונה מבעוד מועד שהיה בה כדי להגדיל באופן משמעותי את הסיכוי למנוע את התפתחות המחלה ולהגביר סיכוייהם להחלמה.
19. הנתבעות לא נקטו במיומנות ו/או בצעדי זהירות ו/או באחריות שהיו אמורות לנקוט ו/או כפי שמצופה היה מהן שינקטו ו/או כפי שחברה סבירה ו/או רשות סטטוטורית סבירה ו/או רשות ממשלתית סבירה היתה נוהגת בנסיבות הענין.
20. הנתבעות התרשלו ו/או זלזלו ו/או התעלמו מהסמכויות שהוקנו להן על פי דין ולא עשו דבר ו/או לא עשו די ו/או לא מנעו את הקרינה המסוכנת ולא הגנו על התובעים אף שמחובתן הייתה לעשות כן , תוך שהן מפרות את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית לגבי כל אחד מהתובעים.
21. הנתבעות במעשיהן ו/או במחדליהן הפרו ביחד ולחוד, את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית שכל אחת מהן חבה כלפי התובעים. כתוצאה מהמעשים ו/או המחדלים האמורים חלו התובעים במחלות המפורטות ונגרמו לכל אחד מהם הנזקים להלן.
22. התובעים יוסיפו ויטענו כי רשלנותן של הנתבעות בנסיבות האמורות הינה בדרגה חמורה העולה כדי רשלנות פושעת ו/או זלזול ו/או אי אכפתיות זועקת לגורלם ובריאותם של התובעים, במיוחד שבפני הנתבעות עמדו העובדות והנתונים במלואם ולרשותן צוות מקצועי ברמה גבוהה שידע ו/או אמור היה לדעת על הסכנות לבריאות הציבור בכלל והתובעים בפרט כתוצאה מחשיפה לקרינה.
23. הנתבעות אחראיות באופן ישיר ו/או באחריות שילוחית לפריצת המחלות הממאירות ולהשלכותיהן בגוף התובעים.
חרף שהיו מודעות ו/או שצריכות היו להיות מודעות ו/או חייבות להיות מודעות להשפעות הבריאותיות שייגרמו לבני אדם שייחשפו לקרינה הקטלנית, לא נקטו הנתבעות כל צעדי זהירות ו/או מניעה ו/או התרעה לתובעים ולאחרים אשר ימנעו מהם לעבוד או להתגורר בסמיכות לתחנה, למתקנים ולתשתיות הקשורים אליה במישרין ובעקיפין.
הנתבעות בנו ו/או הפעילו ו/או אפשרו להפעיל שנאי ראשי שפלטה קרינה קטלנית , ישירות ובעקיפין באמצעות מתקנים ותשתיות לשירות הציבור, בקרבת אזור מיושב למרות שידעו ו/או היו חייבות לדעת כי הקרינה הנפלטת הינה הרת אסון מבחינת התובעים.
24. הנתבעות הפעילו תחנת שידור בניגוד להוראות החוק ו/או התקנות תוך הפרת תקנים לגבי תקרת חשיפה מותרת.
25. הנתבעות השתמשו בציוד מיושן /ואו לא תקני, דבר שגרם לפליטת קרינה גבוהה במיוחד. כן לא דאגו להתקנת כל אמצעי ו/או התקן ו/או מנגנון הגנה ו/או לא הבטיחו קיומם של אמצעים נאותים מפני קרינה הנפלטת מתחנת השידור לכיוון תושבי פורת, עין ורד, עין שריד וקדימה.
העדר אזהרה ו/או התרעה מצד הנתבעות:
26. בכל התקופה בה הופעלה תחנת שנאי ראשי איש לא הזהיר את התובעים ו/או התריע בפניהם ו/או הפנה תשומת ליבם בכל אמצעי בע"פ ו/או בכתב ו/או בדרך אחרת, לסכנה הבריאותית האורבת להם בחשיפה לקרינה, למרות שכאמור הנתבעות היו מודעות לסכנה זו.
27. הנתבעות לא התקינו בקרבת התחנה ו/או בישובים הסמוכים לה, שלטי אזהרה המזהירים את תושבי האזור מפני סכנת הקרינה ונמנעו מלמסור לתובעים מידע עדכני בדבר סיכוני הבטיחות והבריאות הנובעים משימוש בציוד ו/או בחומרים ו/או בתהליכים הקשורים בתחנה ו/או במבנים ו/או במתקנים ובתשתיות לשירות הציבור הקשורים בה, ישירות ובעקיפין, ואשר הביאו לחשיפת התושבים לקרינה יום ולילה.
28. התובעים ו/או מי מהם לא הודרכו לשם מניעת חשיפתם לקרינה ולא היו מודעים עד לשנים האחרונות, להשפעה ההרסנית של הקרינה על בריאותם, ובנסיבות האמורות גם לא יכולים היו לדעת על הסיכון ו/או על קיומו של קשר סיבתי בין הקרינה לבין מחלת הסרטן בה חלו.
מטרד לציבור בהתאם לסעיף 42 לפקודת הנזיקין:
29. במעשיהן ו/או במחדליהן הנתבעות עשו מעשה ו/או מחדל המהווה מטרד כלפי התובעים והציבור בכללותו, במובן סעיף 42 לפקודה.
מעשי הנתבעות עולים גם כדי עוולת מטרד ליחיד מכח סעיף 44 לפקודה.
הפרת חובה חקוקה בהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין:
30. הנתבעות פעלו שלא כדין ובניגוד ו/או תוך התרשלות ו/או הפרה ו/או קיום ו/או אי אכיפה של החובות המוטלות עליהן על פי הדין ואשר נועדו להגנתו ו/או שמירת בריאותו ו/או גופו ו/או חייו של הציבור ובכללם התובעים ביחד וכל אחד מהם לחוד.
31. התובעים יטענו כי הנתבעות הפרו חובות ו/או איסורים אשר הוטלו עליהם על פי חוק, כלפי התובעים ובכך גרמו לתובעים נזקים. הנזקים אשר נגרמו לתובעים הינם מסוג הנזקים אשר החקוקים התכוונו למנוע.
32. מבלי לפגוע בכלליות טיעוניהם לעיל יוסיפו התובעים ויטענו כי במחדליהן ו/או במעשיהן של הנתבעות המפורטים לעיל ולהלן יש משום הפרת חובות חקוקות, לרבות החובות המוטלות מכוח החקוקים הבאים:
33. חוק הקרינה הבלתי מייננת 2006.
34. דוח מבקר המדינה נגד חברת חשמל מס 57 א.
35. תקנות הקרינה הבלתי מייננת תשס"ט 2009.
א. חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב – 1992;
ב. תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980.
עוולת התרמית בהתאם לסעיף 56 לפקודת הנזיקין:
36. הנתבעות הוליכו שולל ציבור שלם, הן בקשר לנזקי הקרינה, הן בקשר לעצם קיום הקרינה ונזקיה והן בהטעיית ועדות הכנסת בהן העידו מומחים מטעמן באשר לבטיחות לכאורה בה הן פועלות.
37. במעשיהן הציגו הנתבעות הצג כוזב של עובדות בידיעה שהן כוזבות ובכוונה שהציבור בכלל והתובעים בפרט יפעלו בצל המידע המוטעה אשר נמסר להם. בכך נתקיימה בנתבעות עוולת התרמית בהתאם לסעיף 56 לפקודת הנזיקין.
פגיעה בזכויות התובעים על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
38. הנתבעות הזיקו לגוף התובעים ולמות המנוחים וגרמו להם לפגיעה קשה, ובכך פגעו בזכותם, עפ"י חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר העניק מעמד חוקתי לזכויות המוגנות על פיו.
39. בסעיפים 2 ו-4 לחוק היסוד נקבע כי אין לפגוע בחייו, בגופו ו/או בכבודו של אדם באשר הוא וכי כל אדם זכאי להגנה על חייו על גופו ועל כבודו. הנתבעות פגעו בשלמות גופם, בבריאותם ובזכותם לחיים.
40. פגיעה זו בבריאותם ו/או בחייהם של כל אחד ואחד מן התובעים כמפורט בכתב התביעה מקנה לתובעים זכות לחיוב הנתבעות ביחד ולחוד לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לבריאותם ו/או לחייהם.
תחנת השנאי היוותה במישרין ובעקיפין גורם המפיץ קרינה אלקטרומגנטית קטלנית:
41. ממועד הקמתה בשנת 1991 ועד היום משמשת תחנת כגורם להפצת קרינה אלקטרומגנטית, על ידי מתקניה וכן על ידי מתקנים ותשתיות לשירות הציבור שהיו קשורים אליה, ישירות ובעקיפין, לרבות מתקנים עיליים ותת קרקעיים שונים שהעצימו אותה והוליכוה לסביבת חיי התושבים יום ולילה.
על פי חוות דעתו של משרד הבראות פרופסור גמזו משמעות הדבר שכמות האנרגיה החשמלית אשר עברה ברשת החשמל החוצה בתוך הבניין ומחוץ על פי המדע, שדות מגנטיים הם שדות הנוצרים מזרמים חשמליים והם פרופורציונליים לזרם: ככל שהזרם גבוה יותר – השדה המגנטי גבוה יותר ולהיפך
רשת החשמל שהזינה את תחנת השנאי, על מתקניה השונים, היתה רשת מתח גבוה עירונית רגילה ללא אמצעים להקטנת שדה מגנטי, ולכן נוכח צריכת החשמל המוגברת של תחנת השנאי , נוצר שדה מגנטי בערכים גבוהים בסביבתה.
הקשר הסיבתי בין המחלות לקרינה:
42. שאלת הקשר הסיבתי העובדתי משפטי הפוטנציאלי מאפיינת תביעות נזיקין בגין נזק שנגרם עקב חשיפה לחומרים או תופעות כגון קרינה המזיקים לבריאות האדם. סוגיית הסיבתיות הפוטנציאלית או "העמומה" בבחינת גורם לנזקים הנגרמים ע"י חומרים רעילים הגם שתהליכי ההתפתחות של מחלות רבות אינם מובנים עד תום.
43. פרופ' ישראל הוד, מומחה אקדמי לאונקולוגיה העוסק בחקר הגורמים למחלות שאתיות ממאירות בתנאי סביבה טבעית, בדק את סבירות הקשר הסיבתי בין החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים חיצוניים, לתחלואה של בני אדם ככלל (קשר סיבתי עובדתי פוטנציאלי) ותושבי פורת שחלו וחלקם נפטרו כפרט (קשר עובדתי ספציפי), בהתאם לנתוני המוסדות המובילים בעולם בחקר הקשר הסיבתי שבין גורמים סביבתיים לסרטן באדם.
44. חוות פרופ' י. הוד מבוססת על מחקרים שבוצעו על ידי המוסדות המובילים בעולם בתחום המחקר של הקשר הסיבתי בין גורמים סביבתיים לסרטן – International Agency for Research on Cancer (להלן: "I.A.R.C") וה- National Institute of Health (להלן: "N.I.H") והמייצגים קונצנזוס בעולם המדעי. ה- I.A.R.C משמש מקור מידע ראשון במעלה בנושא הסרטן לארגון הבריאות העולמי.
45. פרופ' י. הוד, המבסס חוות דעתו על ממצאיהם האחרונים של I.A.R.C.: International Agency for Research on Cancer (The World Health Organization’s leading source for Information about cancer) ו-N.I.H.: National Institute of Health(Bethesda, Maryland, U.S.A.);National cancer institute, לפיהם קיים יסוד לקשר סיבתי בין חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים ושדות חשמליים, הנפלטים מציוד המיועד לשרת את הציבור, לבין תחלואה בשאתות ממאירות ("סרטן") באדם, כן קיים, במיוחד עבור השאתות הממאירות הבאות: לאוקמיה /לימפומה, שאתות של מערכת העצבים המרכזית ושאתות ממאירות של השד.
חות דעת פרופ' י. הוד .
46. פרופ' הוד מציין בחוות דעתו (בעמ' 10) מוסדות מחקר עילאיים אחרים המביעים חרדה רבה באשר לקשר הסיבתי בין חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים ושדות חשמליים הנפלטים מציוד המיועד לשרת את הציבור לבין תחלואה בשאתות ממאירות באדם.
47. פרופ' י. הוד בחוות דעתו (בעמ' 20) מתייחס לחוסר האפשרות להסיק מסקנות לגבי עוצמת הקרינה שכוונה לעבר תושבי פורת במשך עשרות שנים על פי מדידות נקודתיות כיום, אלא להתייחס למהלך ההיסטורי של החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, לאמור:
"החוקרים מסכימים בכך, שקיימת אפשרות כי שדות אלקטרומגנטיים הם גורמי סרטן באדם (קבוצת סיכון 2B). חשובה מאוד מסקנת חוקרים אלה כי: קשה מאוד ואולי אי אפשר בכלל, להתבסס על מדידות חשיפה נקודתיות, של השדות האלקטרומגנטיים, כאשר מדובר במחלות ממושכות (כשאתות ממאירות =סרטן ). זאת מאחר והחשיפה הרלבנטית למחלות אלה הייתה "אי שם", שנים ארוכות קודם, למועד המדידות הנוכחיות. או אז, יש להתבסס על המהלך ה"היסטורי" של החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בפועל והקשר שיש לחשיפה זו, למחלה הנידונה אצל הנחשף, גם אם לא התקיימו מדידות רציפות רבות ולכל תקופת זמן החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים. לכן לעניין תביעה זו, אין ערך למדידות השדות האלקטרומגנטיים, שנעשו לאחרונה בסביבת שדה האנטנות,
סמוך למושב פורת. יש ערך לעובדות החשיפה בשטח, כפי שהן נראות לעין שנים רבות מאוד, בהם יכולה להתפתח מחלה שאתית ממאירה (סרטן), כפי שאכן קרה ברבים מתושבי מושב פורת."
48. פרופ' י. הוד (בעמ' 25 לחוות דעתו) מדגיש כי אין בקביעת סטנדרט לרמת
חשיפה לקרינה משמעות שרמות חשיפה נמוכות מאותה דרגה אינן מחוללות שאיתות
מאירות באדם, לאמור:
" גבול עליון המותר לחשיפה לשדות מגנטיים', כפי שהוא נקבע, לצרכים של סטנדריזציה, הוא גבוה, לפעמים עשרות מונים, מרמת החשיפה שיש לה משמעות מובהקת כחשיפה המחוללת שאיתות ממאירות באדם. במקרה כה ברור, כזה הקורה במושב פורת, כלומר 'חווה' ענקית בכל קנה מידה, של כלים המקרינים שדות מגנטיים נמוכי תדר, על מושב פורת, הנתונים הפיזיים בשטח חזקים הרבה יותר מכל ' גבול ' עליון הנקבע לצורכי סטנדריזציה, בידיעה ברורה שהוא גבוה מהגבול העליון האמיתי."
49. בהתאם לרף ההוכחה הנדרש במשפט אזרחי יש להוכיח במאזן ההסתברויות כי חשיפת תושבי פורת לקרינה האלקטרומגנטית שנפלטה מתחנת הלל היא שגרמה למחלותיהם. ה"פסיקה הרפואית" של ה- I.A.R.C וה- N.I.H בצירוף מספר הנפגעים, תנאי חשיפה קרובה לאורך עשרות שנים לקרינה אלקטרומגנטית מובילים למסקנה כי הקרינה היא שגרמה למחלות הסרטן ולמחלות ממאירות נוספות של תושבי פורת ועין ורד.
50. הנתונים המדעיים מהווים תשתית נדרשת שבית המשפט הנכבד יוכל על בסיסן לקבוע את האמת המשפטית באשר למציאות המדעית. לאמור, על בית המשפט להביא בחשבון את ההבדל המהותי שבין אופן הוכחת תביעות במשפט האזרחי, הדורשת רמת ודאות מעבר ל- 50% בלבד, לבין רמת הוודאות הנדרשת לצורך קביעת עובדות בעולם המדע שם הוכחה ברמת הסתברות של 51%, אינה נחשבת כהוכחה כלל.
51. אריה ליב רוטנשטרייך.
אני מקווה שהפעם רשויות החוק והתכנון לא ירתעו מכל מיני אינטרסנטים וסלבים שימנעו את האנרגיה הנקייה. ממילא יש כבר צינור גז וטורבינות גז במקום. בפעם הקודמת המדינה הפסידה מיליארדים באיחור הגעת הגז בעידוד כל מיני NIBNY וסלבים . הפעם זה לא יקרה.