תוך זמן קצר יצטרכו שרי הממשלה החדשים להתנהל מול שלל אתגרים בתחומי האנרגיה והסביבה. "תשתיות" מציגה את מערך הציפיות של בכירי המשק בתחומי הגז הטבעי, האנרגיה המתחדשת, ההתייעלות האנרגטית ועוד
ציפיות מגזר האנרגיה והסביבה מהממשלה החדשה
תיאום ציפיות הוא עניין משמעותי. לא רק עבור המשמיע אלא גם ואולי במיוחד, עבור השומע. אי לכך, מצאנו לנכון לפנות למספר גורמים מובילים בתחומי האנרגיה והסביבה ולבקש מהם לפרוש את מערך הבקשות שלהם מן הממשלה הנכנסת. רבות מהשאיפות שמוצגות כאן (לעיתים הן סותרות האחת את השנייה) על ידי בכירים בתחומי האנרגיה והסביבה, יהפכו תוך זמן קצר לסוגיות על סדר יומה של הממשלה הבאה. החל מסוגיות בתחום האנרגיות המתחדשות, דרך תמיכה בהתייעלות אנרגטית ועד שימושים משקיים בגז הטבעי. הניסוחים שמובאים כאן אינם מהווים כתב כוונות מופשט. אלו פניות ברורות לנבחרי ציבור שנקראו לשרת את קהל הבוחרים על הצד הטוב ביותר. אנו, ב"תשתיות" מלאים תקווה כי הממשלה החדשה תועיל בטובה לפקוח אוזניים ולהביא בשורות אלו לכדי מימוש.
איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות לאנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית:
על הממשלה החדשה "להחליף דיסקט". עולם האנרגיה עומד בפתחה של תקופת מעבר היסטורית בעשור הקרוב. הפריצה הטכנולוגית לעולם כלכלת הדלקים והאנרגיה הפוסילית עתיד לשנות לחלוטין את האופן בו אנו מייצרים וצורכים חשמל ואנרגיה בכלל. על הממשלה החדשה להפנים וללמוד את השינוי האדיר שבפתח ולנצל את יכולותיה היחסיים של ישראל. לישראל תמיד היו יתרונות ביכולות ההון האנושי והמח היהודי הוא המשאב היקר ביותר שלנו. טכנולוגיות האנרגיה, בייצור החשמל, ניהולו ואספקתו הם עולם ומלואו של פוטנציאל לחברות ישראליות, לפיתוח ולמצויינות. בכדי שאלו יתפתחו על הממשלה החדשה לקדם בדחיפות בישראל שוק מקומי של טכנולוגיות אנרגיה, כזה שיצמיח יזמות מקומית וימקם את ישראל בפסגת המדינות שמקדמות את התחום. המשמעות המיידית היא שעל הממשלה לאמץ באופן דחוף את הכלים המתאימים ולנקוט בצעדים המתבקשים למימוש התכניות הלאומיות לאנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית ולהביא למימוש היעדים הממשלתיים. החברות הפועלות בתחום יכולות לענות לאתגר ובתוך זמן קצר ניתן יהיה להשיג שינוי אמיתי במשק החשמל בישראל.
בתמונה: איתן פרנס. צילום: תשתיות
הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבניה ירוקה:
"הממשלה הקודמת, בהובלת השר להגנת הסביבה היוצא גלעד ארדן, ביססה את התשתית לבניה ירוקה בישראל במהלכים כגון רוויזיה לתקן לבנייה ירוקה5281, קידום העלאת מודעות ציבורית לנושא בקמפיין לקהל הרחב, קידום מחקרים בתחום וכן קידום הכשרות. אנו מצפים מהממשלה החדשה שתמשיך את רצף העשייה, תעמיק את החשיבה בתחום הקיימות והבניה הירוקה בקרב מעגלים רחבים יותר בציבור של אנשי מקצוע והקהל הרחב וזאת על מנת לייצר שוק מקומי בבנייה ירוקה בישראל. בכדי לממש בהצלחה יעדים אלה, על הממשלה לנקוט בשורה של צעדים מעשיים, בדגש על בניית אסטרטגיה ארוכת טווח להטמעת בנייה ירוקה; להוות דוגמה אישית ויכולת מנהיגות בתחום באמצעות הפיכת בנייה ציבורית לירוקה בפרוייקטים ממשלתיים, בין היתר באמצעות הטמעת עקרונות בניה ירוקה במכרזים ממשלתיים; קידום תמריצים להתמודדות עם כשלי שוק בדגש על הטבות מס לטווח זמן מוגבל ועוד. כל אלה יושגו רק באמצעות ההבנה כי תחום זה דורש שיתופי פעולה בין משרדיים והטמעת העקרונות של הבנייה הירוקה כחלק אינטגרלי מעולם הבנייה. השארת התחום בנחלת המשרד להגנת הסביבה בלבד, אינה מספקת. הגיע הזמן שכל המשרדים הרלוונטיים יבינו שבניה ירוקה אינה רק מיטיבה עם הסביבה אלא גם מהווה תו לאיכות בניה מודרנית שמיטיבה עם החברה, הכלכה והסביבה בהווה ובעתיד".
גדי הראלי, יו"ר איגוד אנרגיית רוח בישראל :
ראוי שנתייחס ברצינות אל עצמנו תוך פעולה בהרמוניה עם שאר מדינות העולם בכלל ומדינות ה- OECD בפרט. ראוי שתילקח האחריות ליישום החלטות ויעדים שהתקבלו, ליישר קו עם אומות העולם ולהביט קדימה לעבודה על תכנית ארוכת טווח ל-2050. מדינות אירופה השכילו ומצאו את הדרך, החל מהרגולציה ומשם למקצועיות,שהפכה לתעשיה משומנת המייצרת מקומות עבודה, ליישום יעדים המאפשרים לפעול ולהצליח להגיע ליעדים מתוכננים של הפחתת פליטות גזי חממה לרמות של 80-95% מתחת לרמות הפליטה שהיו ב- 1990. רק על ידי קביעת תכניות ארוכות טווח ועמידה עקשנית על היצמדות לתכנית, ניתן לתכנן ולהוציא לפועל תכניות סדורות.
אורן הרמבם, מנהל האגף לתעשייה קטנה ובינונית בהתאחדות התעשיינים:
""יש מספר היבטים בתחום הגז הטבעי שעל המדינה לקדם במהירות. נושא ראשון הוא קיבולת צינור ההולכה. רשות הגז אמנם אישרה הסדרה לחלוקת הקיבולת של הצינור, כדי לאפשר למפעלים קטנים ובינוניים להשתמש בגז כפי צרכיהם, אך הפתרון הזה הוא זמני בלבד. הממשלה חייבת להגדיל את קיבולת הצינור ולהבטיח שההיצע של הגז יעמוד במכלול הביקושים. לשם כך, נדרש קידום האישורים באשר למדחסי הגז והפיכת מאגר ים תטיס למאגר אחסון. דגש נוסף יש לשים על חיבור מאגר לוויתן דרך צינור נוסף תוך אישור והקמה של מתקן קליטה נוסף בצפון הארץ, כך שכבר בסוף 2016 יהיה חיבור פעיל. דגש חשוב נוסף יש לשים על קידום מערך ההכשרה המקצועי בתחום הגז – בכל מקצועות הגז. זאת על מנת להבטיח שמחסור בכח אדם לא יהוה חסם בפני הסבה של מפעלים".
יעל כהן פארן: הפורום הישראלי לאנרגיה
בשלהי כהונת הממשלה היוצאת הגיש מנכ"ל משרד האנרגיה לראש הממשלה ולשר האנרגיה והמים את מסקנות הועדה שבראשה עמד, אשר מונתה להמליץ לממשלה על מדיניות משק הגז הטבעי. בשורה התחתונה, המליצה הועדה לאשר לחברות הגז לייצא מעל למחצית מעתודות הגז הטבעי שנמצא בים לחופי ישראל. עבודת הועדה והמלצותיה נתקלו בהתנגדות ציבורית ובביקורת מקצועית רבה. המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והמים והגנת הסביבה פרסמו דו"ח מקצועי המערער על מרבית ממסקנות הועדה; וגם השר להגנת הסביבה היוצא, גלעד ארדן, טען בנחרצות כי מסקנות הועדה שגויות ומנוגדות לאינטרס הציבורי והלאומי של ישראל. אנו קוראים לממשלה לדחות במספר שנים את ההחלטה בעניין ייצוא הגז, עד שיתברר היקף עתודות הגז הטבעי, ותתקבל תמונה מהימנה יותר לגבי צריכת הגז הטבעי במשק.
האתגר השני אליו ברצוני להתייחס הוא החוסר המשווע בתכנון ארוך טווח למשק האנרגיה. צריכת האנרגיה נמצאת בעלייה מתמדת, והצורך בתשתיות (הולכה, הקמת תחנות כח ותשתית לגז הטבעי) הולך וגובר, בעוד שמשאבי הקרקע הנדרשים לאותן תשתיות הולכים ומצטמצמים (הדבר בא לידי ביטוי בהתנגדויות תושבים להקמת תשתיות). לאחר שנים של דיונים, תכנית אב למשק האנרגיה נמצאת רק בתהליכי עבודה איטיים ומתארכים. יש צורך בתכנון ארוך טווח אשר יכלול בהסתכלות רחבה, אשר תכלול גם אלמנטים של הפחתת הצריכה למשל באמצעים של בנייה ירוקה, שיפורים בבנייה הקיימת, הטמעת טכנולוגיות חדשניות (לשינויים בצריכה בשעות השיא) ואמצעים של חינוך והסברה מאסיביים להתייעלות וחסכון בצריכת האנרגיה.
אורי אלדובי, יו"ר איגוד מחפשי הנפט והגז בישראל:
על הממשלה להסדיר את כלל ההיבטים הרגולטורים בתחום חיפושי הגז והנפט: מיסוי, איכות הסביבה ותהליכי עבודה. ללא כללי רגולציה ברורים והימנעות משינויים רטרואקטיביים, התעשייה לא תצליח להגיע ליציבות הדרושה לה ולביסוס משק האנרגיה המקומי. במסגרת הסדרת הענף, על נבחרי הציבור לפעול יחד עם הממונה על ההגבלים העסקיים, להבטיח ולקדם את התחרותיות במשק האנרגיה בין החברות הקיימות, ואף לעודד כניסת שחקנים בינלאומיים נוספים לזירה המקומית.
הרגולציה, חייבת להתייחס לסוגיית יצוא המשאבים הטבעיים, כמשימה לאומית. רק ייצוא, יבטיח שגשוג משק האנרגיה המקומי. ללא הסדרת תחום הרגולציה והייצוא, התעשייה לא תוכל להמשיך להתפתח, שכן היא פועלת ללא יציבות וללא יכולת תכנון עתידית, ובכך מונעת משחקנים בינלאומיים מובילים וממשקיעים להיכנס למשק האנרגיה הישראלי.
כמו כן, תעשיית האנרגיה אינה יכולה להתבסס רק על המשאבים הישראלים. על הממשלה לפעול להבאת שחקנים בינלאומיים, אשר יביאו ידע וכסף, תוך העלאת המודעות העולמית לפוטנציאל הטמון בישראל ובאגן הלבנט.
תעשיית האנרגיה הינה בעלת פוטנציאל למקורות עבודה רבים במשק הישראלי. על הממשלה לקדם ולתמוך בהכשרות מקצועיות, שיכשירו כוח אדם ישראלי לתפקידים הכרחיים לתעשייה: גיאולוגים, מהנדסים, רתחים, עובדי אסדות, מאבטחים ועוד.
מימין לשמאל: שר האנרגיה והמים, ח"כ ד"ר עוזי לנדאו, יו"ר איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז, אורי אלדובי, חבר הנהלת איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז, יוסי אבו. צילום:יח"צ
קדם לוי: הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות.
הממשלה הבאה תצטרך להמשיך ולקדם את הדברים הבאים: מסלולים מהירים וברורים לבקשות מענקים ממשלתיים להתייעלות, מתן תמריצים לחיסכון בפליטות גזי חממה, תוכניות גריטה ארציות, האצת המיסוי הירוק. בפרט במכשור שמכיל פריאונים, מתן תמריצים לייעוץ לעסקים בתחום חיסכון באנרגיה (בין אם באמצעות סקר או לדוגמא מט"י), תמיכה רגלוטורית באמצעים לבניית תחנות כח וירטואליות-לפסגה: הסטת עומסים באמצעות רשות החשמל וגם תמיכה בטכנולוגיות כחול לבן ירוק שנותנות מענה לעניין
בנושא הערבות יש לבחון, להגדיר ולהחריג את נושא התמיכה בחברות כלכליות עירוניות לחיסכון בפליטות באמצעות משרד הפנים ויצירת "מסלול מהיר" לגזברי רשויות מקומיות לאישור בקשה להלוואות, ערבות ומינוף של עיסקאות חלוקת חיסכון להתייעלות אנרגטית עם ספקי שירות מקצועיים ע"פ אמות מידה פשוטות ליישום. מלבד זאת, יש לבחון ולהגדיר מחדש חברות המוגדרות ספקיות שירותי אנרגיה בישראל – סש"א ומניעת ניגודי אינטרסים עיסקיים מובהקים שפוגעים בתחום.