דורי דווידוביץ', מנכ"ל סולארית דוראל: "בהנחה שאנחנו עושים את מלוא העבודה מול השותפים שלנו בלי קבלן חיצוני, החזר ההשקעה עשוי לעמוד על 6-7 שנים בלבד"

מנכ"ל סולארית דוראל: הנט מיטרינג הוא מצב של WIN WIN 

דורי דווידוביץ' יכול לחכך את ידיו בהנאה מפורשת אל מול הנתונים הבאים: עשרות קיבוצים, מיטבתה בדרום ועד קיבוץ אל-רום בצפון רמת הגולן, מכילים על גגותיהם המשופעים אלפי פאנלים סולאריים שמספקים כ-45 מגה וואט- פרי עבודתו כמנכ"ל סולארית דוראל. הסכום הנקוב כאן עשוי להשמע צנוע באופן יחסי אך למעשה מדובר בהישג נדלני אדיר שניצל שטח מת (גגות) לטובת הפקת אנרגיה נקייה שהפחיתה באופן משמעותי את חשבונות החשמל החודשיים (והמאמירים) של הלקוחות. בצירוף העובדה כי מדובר באנרגיה נקייה, נראה כי מדובר במהפכה של ממש. 

הבשורה האחרונה שהביאה לתעשייה הסולארית לא מעט נחמה היא הסדרת המונה נטו (נט מיטרינג). ההסדרה, שקובעת כי כל גוף (פרטי או ציבורי) יוכל להקים לעצמו מתקן סולארי עצמאי ולמכור את החשמל לרשת תמורת זיכוי בחשבונות התקופתיים, מהווה אבן דרך משמעותית עבור משק האנרגיה כמו לצרכני החשמל. שני הצדדים עשויים לצבור תועלת מהסדרה זו, אותה מגדיר דווידוביץ כ"win win situation". 

"אנחנו פונים לגופים שחשבונות החשמל שלהם מגיעים למליוני ש"ח בשנה" מסביר דווידוביץ' את פלח השוק אליה מכוונת החברה שבראשותו "יש כאן למעשה חיסכון כפול. מצד אחד אנחנו מנצלים את השטחים המתים של הגגות ומצד שני אנחנו חוסכים לגופים הללו את צריכת החשמל מחברת החשמל על ידי ייצור עצמי. אין סיבה בעולם שלא להתקדם לקראת הפיתרון הזה". 

דווידוביץ מבהיר כי גם בנושא המימון לפרויקטים מסוג זה נמצאים יותר ויותר פתרונות מוצלחים. "הטיפול במימון נעשה כיום במספר רבדים. לראשונה מזה זמן רב הבנקים מגיבים בהתלהבות ואהדה לפרויקטים האלו מכיוון שלשם שינוי מי שמשלם בסופו של יום על המתקן היא לא חברת החשמל אלא הצרכן עצמו. זה מייצר ביטחון חיובי. מה עוד שגופים דוגמת קיבוצים הם עתירי יכולות מימון. נתון נוסף שיש לקחת בחשבון הם רוכשי האג"חים שמבינים כי בתחום הזה מובטחת להם תשואה של 12%-13% בשנה. היות ואני (הלקוח) משלם על עצמי, הרי שגם הסיכון פה קטן עד לא קיים". 

אז מה בכל זאת עשוי למנוע את כניסתם של גופים ציבוריים להסדרי המונה נטו, אני שואל את דווידוביץ'. "הירידה הדרמטית במחיר שמשולם עבור קוט"ש על ידי המדינה עשוי להרחיק מעט את המשקיעים הפוטנציאליים. אם המחיר שבנינו עליו הוא מחיר התעו"ז והמחיר הזה ישתנה, זה מייצר חוסר וודאות וזה סיכון שהפרויקט מגלם. מצד שני, הסיכוי שיורידו עוד יותר את העלות לקוט"ש די אפסית". 

האם משתלם ליזם לבנות את המתקן הסולארי גם אל מחוץ למכסות המיוחדות שהוציאה בעבר רשות החשמל?

"בוודאי. התשובה הזו נכונה לגבי כל אדם שיש לו גג מוצל שפונה לכיוון דרום. שווה לך להקים היום גג סולארי ולא לשלם לחברת החשמל. בסופו של יום מחירי הפאנלים ועלויות ההקמה ירדו מאד בשנים האחרונות כך שההשקעה החד פעמית הזו אמורה להיות מאד משתלמת למשך 20-25 השנים הבאות. כמו כן צריך לקחת בחשבון שמחירי החשמל עתידים להמשיך ולעלות, מה שהופך את כל הסיפור לרווחי הרבה יותר". 

סולארית דוראל אמנם עובדת בעיקר מול התעשייה הקיבוצית אך דווידוביץ' מבהיר כי שוק הגגות הסולאריים עתיד להתפתח לכל מבנה אפשרי. החל מבעלי קניונים דרך בנייני משרדים ועד מבני תעשייה ומוסדות לימוד. "מי שעובד איתנו בשותפות מחזיר את ההשקעה שלו תוך 6 עד 7 שנים. מי שמעדיף לרכוש את שרותי הקבלנות שלו בנפרד עשוי להחזיר את ההשקעה תוך 12-14 שנים. אנחנו עובדים בשקיפות מלאה ובמחירי עלות, זו הסיבה שהחזר ההשקעה קצר באופן משמעותי. ברגע שמערבים גורם חיצוני זה מייקר באופן משמעותי את פערי התיווך ולכן החזר ההשקעה מתארך באופן דרמטי".