את הנתון הזה מספק דו"ח של חברת IHS שקובע כי בשנת 2013 יוותרו במשק האנרגיה הסולארית 150 יצרניות בלבד. סכום זעום ביחס לשנים עברו
הירידה המתמשכת במחירי הפאנלים הסולאריים בסדר גודל של עשרות אחוזים תגרום בקרוב לסגירתם של מרבית היצרנים הסולאריים, כך מעריך מכון המחקר הבינלאומי IHS iSuppli. על פי התחזית מתוך 500 יצרנים שפועלים כיום יישארו רק 150 בסוף שנת , 2013. בהשוואה לשנים עברו מדובר במספרים מטרידים במיוחד. כך למשל, בשנת 2010 עמדה רשימת החברות על 750 בעוד שב-2011 נותרו 650. על פי הדו"ח, מכיוון שמדובר בעיקר ביצרנים סיניים, הצמצום במספר היצרנים לא ינבע ממיזוגים, שאינם מקובלים בסין בדרך כלל, אלא מסגירת חברות.
עיקר הסיכון, לפי IHS הוא בחברות עם ליין מלא המייצרות בעצמן קרוב ל100% של המרכיבים העיקריים של המוצר – תאים סולאריים, לוחות סיליקון לתאים (וופרים), ומוטות סיליקון (Ingots), וכן חברות המדורגות בשכבה השניה והשלישית (טיר 2 ו-3), וחברות קטנות יחסית המייצרות בטכנולוגיית שכבה דקה.
רפי קירשנבוים, המייצג את קונצרן אי.טי סולאר בישראל, אמר שהתחזית הקודרת צריכה לשמש תמרור אזהרה ליזמים ומתקינים בתחום הסולארי בארץ. מי ששם את כספו על פרויקט ארוך טווח למשך 20 שנה חייב לבדוק את האיתנות הפיננסית של מי שמספק לו את הפאנלים ויצטרך לעמוד לצידו בעתיד במקרים של צורך בתחזוקה ומתן מענה לבעיות, וכן את הכיסוי הביטוחי שיש לפאנלים הסולאריים של היצרן במקרה של סגירתו בעתיד.
חטיבת האנרגיה החדשה של ענקית הדרוג והפיננסים בלומברג, שבה נעזרת גם הרשות לחשמל, ערכה דרוג של יצרני הפאנלים הסולאריים ברחבי העולם. רק 26 מתוכם דורגו בדירוג הגבוה ביותר – Tier 1, ובהם ניתן למצוא את קונצרן אי.טי. סולאר, האנוואה, LDK, סאנטק ועוד. הדירוג של בלומברג מתבסס על גודל החברות, החוסן הפיננסי שלהן ויכולת המשקיעים בפרויקטים סולאריים לקבל הלוואות נון ריקווסט (ללא ערבות בעלים) מהבנקים, כאשר מותקנים בפרויקט הפאנלים של היצרן שדורג.
אין ספק שחישובי האקסל של הפרויקטים עלולים להתגלות כמאוד שגויים… הכיוון הוא שהחברות יבוטחו ע"י חברות ביטוח מובילות. בינתיים ינגלי סולאר היא היחידה (מבוטחת ע"י מיוניק-רה), אבל אני מקווה שגם השאר יצטרפו.