התביעה שהגישו 67 תושבים כנגד המפעלים הסתיימה כשידם של התעשיינים על העליונה. התובעים כבר מאיימים בהגשת בג"צ

בית המשפט: מפעלי רמת חובב אינם אחראיים לתחלואה באזור

אחת מתביעות הנזיקין הסביבתיות הגדולות שידעה ישראל הסתיימה כשידם של התעשיינים על העליונה: שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שרה דברת קבעה כי בניגוד לטענתם של 67 תושבי האזור שביקשו לטעון כי קיים קשר ישיר בין תחלואות שונות לתעשיות הכימיות באזור, הרי שבפועל לא נמצא קשר סיבתי שכזה, דבר שהיא לכך שהתובעים ייאלצו לשלם 10 מליון ש"ח לנתבעים כהוצאות משפט ודיון. 

התביעה, אותה הגישו תושבי הפזורה הבדואית יחד עם תושבי עומר ובאר שבע כללה לא מעט טענות לגבי המפגעים הבריאותיים והסביבתיים שנובעים בשל פעילותם השוטפת של מפעלי כי"ל ומפעלים נוספים. בין השאר טענו התושבים כי המפעלים באזור התעשייה הפיצו רעלים וחומרים מסוכנים שהביאו לתחלואה גבוהה בתחומי הסרטן, מומים מולדים, הפלות, מחלות נשימה ועוד. התובעים הסתמכו על חווות דעת של פרופסור ישראל הוד, שלטענת השופטת, אשם בהגשת התביעה מלכתחילה. 

"עדותו של פרופ' הוד הגיעה לכדי קיצוניות ואבסורד" כתבה השופטת בפסק הדין "כאשר טען למשל ששיעול של ילד המתגורר ליד רמת חובב הוא תמיד תוצאה של חשיפה לחומרים המסוכנים המטופלים באתר". לדברי ביהמ"ש, פרופ' הוד לא טרח כלל לבדוק גורמי סיכון אחרים למחלותיהם של התובעים, ובכך שמט את הקרקע מתחת לטענה בדבר קשר סיבתי בין המחלות לחומרים. כמו כן ציינה השופטת  כי הוד התייחס לתחומים רפואיים בהם אין לו כל ידע, כגון מחלות לב, מחלות נשימה והפלות, וכי הוא חסר כל ניסיון בקביעת קשר סיבתי במקרים כמו רמת חובב.

ברשימת הנתבעים ניתן היה למצוא את המפעלים המרכזיים באזור התעשייה שכוללים גם את מפעלי ברום, כי"ל, מכתשים, טבע טק ועוד. המדובר באחת מתביעות הנזיקין הסביבתיות הגדולות ביותר שידעה ישראל אי פעם. סכום התביעה (שאוחד למעשה על ידי 3 תביעות שונות) עמד על 240 מליון ש"ח כאשר בסופו של יום, כאמור, נדחתה על הסף. 

עם זאת, יש לציין כי המפעלים לא סיימו את מלאכתם בבית המשפט ויאלצו ככל הנראה להתמודד עם עתירה לבג"צ. עורך הדין משה קפלנסקי, שייצג את התובעים, אמר למעריב כי "לא ברורה לנו הביקורת של השופטת על פרופסור הוד שעל יכולותיו והכשרתו אין עוררין. אנו נגיש בקשה לעיכוב ביצוע (תשלום הוצאות המשפט) ונפנה בערעור לעליון".