שאלות אלו ואחרות עלו במסגרת פאנל "מבחני התייעלת אנרגטית", אותו הנחה אופיר פז פינס במסגרת כנס תשתיות להתייעלות מוסדית

האם הגז הטבעי יפגע בפרויקטים להתייעלות אנרגטית? 

פאנל בנושא התייעלות אנרגטית – מקרי מבחן שהתכנס היום בפתיחת כנס התייעלות מוסדית של "תשתיות" הביא אל שולחן הדיונים (מימין לשמאל בתמונה למעלה) את אופיר פינס, יו"ר גרינגו ושר הפנים לשעבר שהנחה את הפאנל וכן את חננית וייס, מנהלת אגף איכות הסביבה, מועצה מקומית שהם, וירוחם לקריץ, מנכ"ל איגוד ערים שרון – כרמל ד"ר גיל פרואקטור, מרכז שינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה, וטל גולדרט, מנהלת תכנית תג הסביבה במרכז השלטון המקומי.

ד"ר גיל פרואקטור, מרכז שינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה פתח את הפאנל וציין כי התייעלות אנרגטית קריטית למשק הן מבחינת החיסכון והן מבחינת העצמאות האנרגטית שישראל שואפת אליה. "מה שמדהים זה שאנחנו עדים להמון לחצים שאנחנו מנסים להדוף. הרבה גורמים מנסים להביא לקיצוץ במחויבויות בנושא ההתייעלות בגלל שיגיע גז טבעי זול. אנחנו דוחים את הטענה הזו ואנחנו עומדים על הצורך לשמור ולהרחיב את התקציבים הקיימים". 

פרואקטור הדגיש כי ההחלטות הממשלה המרכזיות שהביאו לפעילות בתחום ההתייעלות והפחתת גזי חממה קבעו כי יש להגיע ליעדים של- 20% התייעלות ו-20% הפחתת פליטות עד לשנת 2020. "אחד המישורים הכי חשובים זה סיוע בקידום של מימון לפרויקטים של התייעלות אנרגטית בכל המגזרים. תכנית מענקים להפחתת פליטות קיימה שני מקצים וסך הכל אושרו לתמיכה מעל 200 פרוייקטים (מעל 103 מיליון ש"ח מענקים) שמינפו 600 מיליון שקלים השקעות משפיעות" סיפר פרואקטור  "אלה מספרים משמעותיים שיאשרו תקציבים נוספים".  

פרויקט נוסף עליו דיבר פרואקטור ועתיד להיות מושק בקרוב עם הסוכנות לעסקים קטנים ישים דגש על פיתוח בר קיימא בעסקים שמגלגלים מחזור של 50 מיליון על 100 מליון ש"ח. במסגרת הפרויקט יוטמעו תסקירי אנרגיה, בתבנית של המשרד להגנת הסביבה, ייבחן אורח החיים של פיתוח בר קיימא וכן יוענק ליווי מקצועי ופיננסי לאותם עסקים שיחליטו לאמץ אי אילו מסקנות וליישם אותן. "חשוב לציין שאחד ממקורות המימון לפרויקט הזה היא קרן עם תקציב של מיליארד וחצי ש"ח, להלוואת של עד 70%. המטרה היא לאפשר הלוואות קריטיות עם ערבויות מדינה לאותם פרוייקטים" אמר פרואקטור. 

טל גולדרט, מרכזת תכנית תג הסביבה במרכז השלטון המקומי סיפרה על פעילות התכנית והבהירה שמטרת  התכנית היא צמצום צריכת החשמל והמים ברשויות. מדובר בפרויקט וולנטרי, המכיל 60 רשויות שתוקצבו במסגרת הפרויקט ועוד 24 הפעולות ללא תקצוב. התכנית מאפשרת ליצור סקר אנרגיה בתוך הרשות, דבר שנותן כלים מעשיים לסקר וכיצד לנתח נתונים. "בשלב שבו מתחילים למלא את המחשבון, מגלים הפתעות שניתן לתקן במקום כמו נתוני גרוסו מודו (לא ממשיים). מדובר על הוצאה שמהווה 10% מתקציב הרשות. בחשמל (למבני הרשות ותאורת רחוב) החיסכון מגיע ל4-5% ובמים ל- 9% (תלוי בתאגיד המים). 50% מהוצאות החשמל של הרשות הולכים לתאורת רחוב. במוסדות חינוך – 27% ובמבני הרשות 24%". 

נתון נוסף ולא פחות מסקרן עליו מספרת גולדרט הוא כי במקרים מסוימים רשויות משלמת חשבונות חשמל שלא להם בשל שכנים שמחוברים לבית הספר ועוד. "המטרה שלנו מעבר לסיוע לתכנון היא לתת כלי לרשות המקומית המאפשר לה להעריך את ביצועיה באופן פנימי. השוואה פנימית ומול רשויות אחרות. מבנה האיגוד החדש עומד בתקנים מחמירים שכולל בידוד חלונות כפולים, מערכת אגירת קור, איסוף מי גשם, ניצול תאורה טבעית ונורות חסכוניות". 

חננית וייס, מנהלת אגף איכות הסביבה במועצה המקומית שהם שמטפלת בתחום אחריותה ב-5000 בתי אב, שיתפה את הנוכחים בתהליך התג הסביבתי כפי שהתבצע ביישוב. הרשות המקומית בשהם פרסמה לפני חודשיים מרכז רכישה, חברה לגרינגו ויצרה פרויקט המבוסס על מיקוד בתאורת רחוב – שם קיים החסכון העיקרי (2900 עמודי תאורה).  לפני 4 שנים שודרגה התשתית אך הרצון היה להיכנס למהלך עמוק יותר. לדבריה של וייס, שיתוף הפעולה של שוהם עם גרינגו, היה מצויין. "הממצאים הציגו שכדאי להחליף 600 גופי תאורה ללדים. שתי חברות הציגו פיילוט על חלק של רחוב – בהתאם לדרישות המדען הראשי. מדובר בהשקעה של שני מיליון ש"ח כולל סבסוד של המשרדים". 

לאחר מכן נדרשה וייס לסוגיית התמשכות הפרויקטים וסיפרה כי ב"פרוייקטים שאנחנו תומכים בהם – נדרש גמר פרוייקט תוך שנתיים הכולל תשלום לאחר סיום ההרשאה. אנחנו רוצים להוביל מהלכים שגם ככה מסתמנים כרווחיים וצריכים לקרות מעצמם. יש בהחלט בעיה של מימון ואנחנו מקווים להכנס להלוואות של העסקים הקטנים".