לנדאו מסכם שנת פעילות אינטנסיבית בתחומי ההתייעלות האנרגטית, ייצור החשמל הפרטי והגז הטבעי

שר האנרגיה בכנס התייעלות מוסדית "לתקן את חח"י, לא לפרק"

כנס תשתיות ה-2 להתייעלות מוסדית ננעל היום (ה') בדברי סיכום של שר האנרגיה והמים, דר' עוזי לנדאו. השר ציין שהיה מעדיף לפתוח את הכנס כפי שעשה בשנה שעברה, אך הדבר לא התאפשר בשל ביקורו במאגר תמר. נאומו של השר היה ארוך מהרגיל ובו הרחיב אודות פעילות המשרד בשנה האחרונה והאתגרים הגדולים איתם התמודד בתחומי ההתייעלות האנרגטית, ייצור החשמל הפרטי והגז הטבעי כשהוא אומר "צריך לזכור שמה שרואים מכאן לא רואים משם".

"הבאנו את ההתייעלות אנרגטית לתודעה הצרכנית"

השר פתח את דבריו בסיכום התמודדות המשרד עם בצורת החשמל בקיץ האחרון. "נדרש מאמץ של גורמים רבים של הממשלה והציבור בכדי להימנע מהפסקות חשמל. ביקשנו מהציבור לחסוך". אמר לנדאו והזכיר את השקת קמפיין המשרד לקראת הבצורת "למה בצהרים? עוצרים את בצורת חשמל" שנועד להביא למודעות הציבור את הצורך בהימנעות הפעלת מכשירים זוללי אנרגיה בשעות צריכת השיא. "הלפ"מ ערך סקר שגילה, שהצלחנו להעלות את המודעות לשעות העומס והצלחנו להניע את הציבור לפעולה. לפני הקמפיין 38% מהציבור הכירו את המונח "שעות עומס". בקיץ, 80% מהאוכלוסיה הכירה את המונח, והציבור הקפיד לא לצרוך אנרגיה בשעות העומס כבעבר."

"לתמרץ התייעלות עם גזר ולא עם מקל"

לדברי לנדאו, האתגר היה להביא לחסכון משמעותי בצריכת החשמל בשעות העומס ובכך להתרחק מהקו האדום בו יתרחשו הפסקות חשמל יזומות. "האירוניה היא שבסיומו של הקיץ, נצרך 9% יותר חשמל מבקיץ הקודם, אך לא בשעות העומס."וטען כי הוכח שניתן לשנות דפוסי התנהגות צרכנית באמצעות תגמול ולא קנסות. "כל גופי הממשלה ניגשו אל הציבור במטרה לכבוש את תשומת הלב ולזכות בשיתוף הפעולה של הציבור". השר השווה את קמפיין 'ישראל מתייבשת' בזמן משבר המים, אז הונף מקל "מס הבצורת" אותו שילמו בפועל 7% מהצרכנים, מול התמרוץ לחיסכון בחשמל בעזרת הסדרת 'חסכת – הרווחת' והוסיף "העובדה שעברנו את הקיץ היא הישג ניכר, במיוחד שפעלנו עם גזר ולא עם מקל."

"אם הגענו לארץ נהדרת, כנראה שהגענו לכל מקום" 

בשנים האחרונות קידם משרד האנרגיה את תכנית 2020 להתייעלות אנרגטית במשק שהמשרד ירש מהממשלה הקודמת. אותה תרגם לתכנית אופרטיבית. לדברי לנדאו, בשנים 2011-2012, כל משרדי הממשלה זכו לתקציב 600 מיליון ש"ח (מתוכם 314 תוקצבו למשרד האנרגיה והמים) למטרת התייעלות אנרגטית. "היום אנחנו רואים שמעבר למבצעים שלנו על מכשירים זוללי חשמל (מקררים, נורות, מזגנים), כיום, בעקבות הפרויקטים הללו, רוב הציבור מכיר את הצורך בחסכון שהיא בעצם איכות חיים תוך צריכה של פחות אנרגיה". המדד שלו להצלחת מבצעי החלפת זוללי החשמל היא תכנית "ארץ נהדרת" שם כונה משרד האנרגיה והמים כ"משרד האנרגיה והמקררים". "כנראה שאם הגענו לארץ נהדרת, הגענו לכל מקום" אמר לנדאו והזכיר כי המבצעים השפיעו גם על צריכת מוצרי חשמל שלא השתתפו במבצע, "חשוב יותר שאנשים שמים לב לדירוג האנרגטי של המוצרים, וזו לדעתי התוצאה החשובה ביותר של המבצעים האלה." השר סיכם את נושא בצורת החשמל כשהוא מציין שמבצעי החלפת זוללי החשמל הם ככל הנראה כמיליון קוט"ש בשנת 2012 ("בשקלים, תחלקו לחצי" ציין). "המיליונים שאנחנו הוצאנו ועדיין מוציאים יביאו לחסכון של מיליארדים" וכיוון ככל הנראה לעבר משרד האוצר שמעוניין לקצץ בתקציבי ההתייעלות האנרגטית בשל הירידה בהכנסות המדינה ממיסים על צריכת חשמל ודלקים.

"ייצור החשמל הפרטי יוביל להוצאת ניהול המערכת מחברת החשמל"

ייצור החשמל הפרטי מהווה מרכיב מרכזי בהתפתחות משק החשמל הישראלי במקביל להליך ההפרטה המתמשך של חברת החשמל "הממשלה הקודמת החליטה על 20% ייצור חשמל פרטי בארץ, והחלטות ממשלה צריך לקיים" חזר השר על מוטיב המשילות שהיה למוטיב חוזר בנאומיו. עד 2015 המשרד צופה ייצור פרטי בהספק של 2100 מגה וואט, כאשר היקף ייצור כזה יחייב התייחסות שונה לחברת החשמל "מה שישנה את משק החשמל, ויוציא את חברת ניהול המערכת מחברת החשמל. כשנגיע ל-2020 עם 20% יצרני חשמל פרטיים. בשנת 2020 תהיה רזרווה של 20%, ונוכל בשנה זו לאפשר גיבוי לא רק לעצמנו ותפטרנה בעיות הפסקות החשמל שלנו, נוכל לייצא חשמל לשכנינו". לדבריו, יוזמות מסוג זה נמצאות בחיתוליהן.

"חח"י היא חברת תשתית מצוינת – החובות יכוסו בעזרת פרוייקטים מחו"ל" 

השר הפתיע בהתייחסותו לחברת החשמל ואמר כי "יש היום את אותו דימוי קשה על חח"י. בתחום המקצועי היא חברת תשתית מצוינת ובין הטובות שיש לימין ממשלת ישראל. הדברים החשובים ברפורמה היא מצבת העובדים, ולהגיע להסכם שמאפשר להנהלת החברה לנהל ולטפל בחובות החברה. אז לנצל את כל היכולות שלה להביא תקציבים לישראל מפרויקטים בחו"ל". השר השווה את חח"י לרפאל ולתעשייה האווירית. "כשמשהו לא בסדר בטייסת, מתקנים, ולא מפרקים. ממשלת ישראל הבאה חייבת לשמור על חברת חשמל לימינה". השר התייחס גם לנושא המניה החכמה שתידון שבוע הבא במשרד האנרגיה "המטרה היא להתאים את הייצור לצריכה, למנוע בזבוז ובזבוז ברשת, ואני מקווה שלכך נגיע" סיכם השר את נושא ייצור החשמל.

"גז טבעי – מנוע הצמיחה הגדול ביותר למשק הישראלי"

השר התייחס בנאומו לנושא הגז ואמר "בימים אלה נעשות עבודות על אסדת תמר כך שבאפריל יתחיל לזרום הגז למדינת ישראל." לטענתו, מאגר תמר יהווה את מנוע הצמיחה הגדול ביותר למשק הישראלי אי פעם והזכיר שנגיד בנק ישראל סטנלי פישר עדכן את תחזית הצמיחה ל3.8% "כש-1% יבוא מהגז הטבעי". השר התייחס לגז כאל "נס בזעיר אנפין. הגז יאפשר למדינת ישראל לפתח תחומים של תחליפי דלק לתחבורה ותעשייה כימית. בסיום הדרך – גם לבתי התושבים עצמם." השר הסביר במליצות ש"אלפי מטרים תחת הים ישנם אותם מאגרים שהפוטנציאל בתוכם לפיתוחה של מדינת ישראל נמצא בשמים אך יש קשיים לא מעטים." השר הזכיר ששוק הגז הוא שוק הנמצא בהתהוות. "ב-2009 הדבר היחיד שהיה הוא מאגר מארי-B. כשמצאנו את מאגר תמר ולוויתן הפכנו למדינה עם פוטנציאל ייצוא, מה שאילץ את שינוי התפיסה לחלוטין. להכשיר מקצוענים, לחשוב מחדש על הסביבה" ולדבריו גם על הרגולציה, הפן המשפטי והפוטנציאל הכלכלי של משק הגז שיקום. "אין לנו את הידע הזה, ואנחנו לומדים תוך כדי תנועה." הזכיר השר.

"ליצור כתובת רגולטורית אחת לתחום הגז הטבעי" 

ריבוי רגולטורים ורגולציה מסורבלת מונעים את יצירת הוודאות הדרושה.  "גם בתחום הזה יש יותר מרגולטור אחד, ודווקא כשדרושה וודאות למשקיעים זרים".  בחזונו, לכשיהיה רגולטור אחד, לכל העוסקים במשק הגז תהיה כתובת אחת. "אנחנו, הממשלה מהווים את המכשול הגדול ביותר לכך. אני רוצה להביא למצב של רגולטור אחד, וככל שנקדים לפעול, מדינת ישראל תהיה אחרת לגמרי בעוד מספר שנים."

"הבחירה במיקום מתקני קליטת הגז הייתה קשה – אך ההחלטה נכונה"

במהלך נאומו של השר התפרץ תושב קיבוץ המעפיל שהשתתף בכנס לדברי לנדאו ושאל מדוע בחרו בממשלה להקים את נקודות הקליטה ביבשה ולא בים. לאחר שהרוחות נרגעו באולם, הבטיח לנדאו לענות על השאלה בסיום דבריו, ואכן עשה כן. לדבריו ההחלטה הייתה קשה, אך הוא עומד מאחוריה ומגבה אותה. השר השווה את הקמת מתקני הקליטה לסלילת כביש המקל על עומס התנועה ואמר שבצורה כזו או אחרת, מישהו נפגע. השר פירט את תהליך קבלת ההחלטות וציין שהקמת מתקני תשתית הם אתגר במדינה שלנו כיוון שהמדינה קטנה והאוכלוסייה גדלה.

לדברי לנדאו "עם גז אתה מייצר חשמל בנצילות של 60% ובקוגנרציה – 70% כשמשווים גז למזוט, סולר ופחם. אך בנוגע למיקום המתקנים לגז, כמו כשאתה מעביר כביש, מישהו משלם את המחיר ואילו שיקולים כבדים." לדבריו משרד האנרגיה קבע "לצרכים הכי בסיסיים של מדינת ישראל בנוסף לצינור הכניסה מול אשדוד – המדינה חייבת שני אתרי כניסה נוספים בצפון, ואחד פרויקט חירום כיוון שהצינור היחיד עשוי להיפגע" לדבריו זהו לקח שנלמד אחרי פיצוץ הצינור במצרים. "כשבאנו למועצה הארצית, בחרנו את משרד גדעון לרנר שנדרש לבחון את כל האתרים האפשריים." המשרד הגדיר את אחד המתקנים כיבשתי "אם יש תקלה, בים יותר קשה לתקן את הנזק, וזהו חישוב אסטרטגי. גם במתקן ימי, חייב להיות מתקן מקביל יבשתי." אמר השר. לדבריו ההתייעצויות עם ראשי הערים כללו סיורים בחו"ל. "לבסוף נבחרו שני אתרים שלא נבחרו על ידי המשרד. "המשרד הגדיר שני מתקנים בצפון – וזו דעתי." עם כל הקושי, זה היה אחד התהליכים הכי שקופים ונכונים שמדינת ישראל עברה. צר לי שיש נפגעים אך ההחלטה נכונה.