גדי הראלי, מנכ"ל האגודה הישראלית לאנרגיית רוח, מבהיר כי הסטת המכסות מאנרגיית רוח לשמש הינה החלטה פוליטית שפוגעת אנושות בתעשייה
מנכ"ל האגודה לאנרגיית רוח: "ההחלטה על הסטת המכסות- פוליטית"
גדי הראלי, מנכ"ל האגודה הישראלית לאנרגיית רוח, יוצא במכתב נזעם כלפי משרדי האנרגיה והאוצר לאחר החלטת ועדת השרים לאנרגיות מתחדשות על הסטת מכסות מאנרגיית הרוח לאנרגיה סולארית. "נדהמנו מכך שמשרד האנרגיה בחר להסיט 300 מגה-וואט שהוא בעצמו הקצה, מתחום אנרגיית הרוח לתחום הפוטו-וולטאי. לא פחות נדהמנו שגם עקרונות משרד האוצר, אשר לפי הפרסומים היה נחרץ כי יערער על ההחלטה, מילא לפתע פיו מים ולפי מקורות מסתבר כי לא יגיש ערעור לאחר "הסכמה" לא ברורה אליה הגיעו".
הראלי המשיך ואמר לפורטל "תשתיות" כי הצעד שנעשה הינו צעד פוליטי שבא לרצות קבוצה אחת אך חבל שהוא נעשה על חשבונה של קבוצה אחרת. כרגע אנחנו עושים כל שביכולתנו בכדי לגרום לאחד השרים לקדם את נושא אנרגיית הרוח אך אם נראה שלא נוכל לעשות זאת בדרך הזו, נבחן כל אפשרות אחרת, כולל הגשת ערעור בבית המשפט. יש כאן יזמים שנמצאים בשלבי פיתוח שונים והם עלולים להינזק באופן חמור מההסטה הזו".
בהמשך מכתבו כתב הראלי כי "מדובר בנגיסה ביותר משליש מהמיכסה המוקצית לכל תחום הרוח – 800 מגה-וואט עד שנת 2020. אותם 300 מגה- ואט – אם יוסטו, ימומשו תוך חודשים ספורים על-ידי יזמים מתחום האנרגיה הסולארית ומובן לנו כי תקדים זה יבסס דרישה למשיכת יתרת המכסה המוקצית לאנרגיית רוח, ובכך לסתום סופית את הגולל על אפשרות קיום תעשיית רוח בישראל".
הראלי ממשיך להסביר כי בניגוד להחלטת ועדת השרים, הרי שההסטה נוכחית תוביל למצב של חוסר איזון בין שלל האנרגיות המתחדשות, דבר שיפגע בסופו של יום במשק החשמל. "כל ההיבטים מראים כי מה שנכון לעשות הוא לבזר מקורות- לחלק בין סולארי ורוח. בימי סגריר וימי רוח יש רוח אך לא בהכרח שמש". בסיום המכתב עוקץ הראלי את יושבי ועדת השרים ואומר כי "במידה ולא יימצא שר במשלה שיערער על ההחלטה עד יום א' הקרוב, תתחיל הזליגה ממכסות הרוח להשבעת רעבונם של היזמים הסולאריים".
יצויין בזאת כי גורמים רבים בשוק האנרגיה המתחדשת בארץ מזכירים שוב ושוב כי מכסת אנרגיית הרוח תקועה במשרד הביטחון ומשרד להגנת הסביבה ולא אצל האוצר או אצל רשות החשמל. למעשה, משרד האוצר מבקש "לקדם" את מכסות אנרגיות הרוח אך למעשה הוא יודע היטב כי מדובר במכסה ללא אופק יישומי הנראה לעין. משה שטרית, מנהל אגף רישוי בחברת החשמל אמר לא פעם כי אם יצליחו ליישם חצי ממכתס אנרגיית הרוח, נאמר דיינו.
גורמים בתעשייה הסולארית מאמינים כי קידום אנרגיית הרוח על ידי האוצר נועד בכדי לחסוך עלויות ולחסום את התעשייה הסולארית ועושה זאת תוך כדי שהיא משסה תעשייה אחת באחרת. אותם גורמים מוסיפים כי האוצר תומך בתעשיית הגז, שם הוא רואה את הרווחים המהירים, בעוד שאת תעשיית המתחדשות הוא רואה כ"בור ללא תחתית". כעת, ייאלצו להחליט באוצר האם לתמוך בהסטת מכסות הרוח או לערער על ההחלטה, כפי שהבטיחו.
השתתף בהכנת הידיעה: חגי אנסון
היה צריך להוסיף עוד מכסה לסולארי בלי קשר למכסה של הרוח. אין צורך וסיבה לשסות את הרוח בסולארי ו/או להיפך.
ולעניין "הרווחים המהירים" שהאוצר רואה בגז לעומת "בור ללא תחתית" של אנרגיות מתחדשות:
1. אבטחת מתקני הגז תעלה כ-2 מיליארד שקלים שיקוזזו מה-"רווחים המהירים".
2. עלות הקמת תשתית הולכה חדשה לגז (גם יבשתית וגם שיפור הקיבולת
של ההולכה הישנה בים): גם הסכום הזה יקוזז מה-"רווחים המהירים".
3. אם תהיה חס וחלילה תקלה בהפקת הגז, מה יקרה ל"רווחים המהירים"?
דרך אגב, בינתיים "הבור ללא תחתית" שהאוצר מנהל הוא הזרמת כספים על בסיס דו-חודשי לחברת חשמל (שמפיקה חשמל מדלקים/גז), כולל "מחיקה מהירה" של חוב של 6 (!) מיליארד שקל של חח"י למדינה.