בפסיקת השופטת נקבע כי ההיתרים שניתנו לחברת SLS בטלים וכי יוכלו להגיש בקשה חוזרת במהלך 4 החודשים הקרובים

 בית המשפט: ההיתרים של חברת SLS בחוף הכרמל- בטלים  

לאחר חצי שנה בבית המשפט, גרין טופס ומנהל מקרקעי מתבשרים על ניצחונם בעתירה שהגישו בנושא היתרי ההקמה של מתקנים סולאריים במועצה האזורית חוף הכרמל. תחילת הפרשה באזור חוף הכרמל, אזור בו חברות ויזמים סולאריים רבים היו מעוניינים להקים מתקנים. כמה יזמים, ביניהם חברת גרין טופס עמלו לסגור חוזים, והתחילו לעמוד באבני הדרך הבירוקראטיות. חברות אלה הגישו בזמנו בקשות למנהל מקרקעי ישראל שסירב לאשר את הפרויקטים בתואנה שלא יקומו על אדמות "חלקה א'". אלא שבמהלך הפסח אשתקד, גילו מספר יזמים ועובדים מהתעשייה  כי הותקנו מספר מערכות עקיבה (טרקרים) בחלק ממשקי הבית.

לאחר בירור שנעשה בעניין, התבהר כי ישנם 50 פרויקטים של חברת SLS סולאר שנראה היה כי קיבלה רישיון חוקי להקמת המתקנים באזור. בירור מעמיק יותר העלה כי קיים בידי המתקינים היתר, עליו חתומה הועדה המקומית לתכנון ובנייה. אי לכך הגישה חברת "גרינטופס" עתירה לוועדה שלדבריה “זרקה אותה מכל המדרגות”. בהמשך לדברים, הוגשה תביעה משפטית על ידי עורך הדין יונתן גינת בבית המשפט המחוזי בחיפה ות”א ממשרד גלנטי סודרי, מה שהביא לעצירת העבודה של SLS.

בעתירות, שהוגשו כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, התושבים ושתי חברות מתחרות לגרינטופס, נטען כי הוראת מנהל מקרקעי ישראל מ-2009, המתירה הנפקת היתרי בנייה למתקנים סולאריים על גגות של מבנים (כמו דודי שמש למשל), אינה חלה גם על התקנת טרקרים על הקרקע, ואלו טעונים הסכמה נפרדת של המנהל. גרינטופס הוסיפה וטענה, כי היא נפגעת באופן ישיר מהנפקת ההיתרים עקב קיומה של מכסה קצובה עבור יצרנים מסוגה, וכי יש לה אינטרס ציבורי בהגשת העתירה נוכח הפרת החוק.

בפסק הדין שניתן על ידי השופטת יעל וילנר נכתב כי  "הענקת ההיתרים (ל-SLS) בלא הסכמת המינהל, לא רק שמנוגדת להוראת סעיף 2ג'1 לתקנות האגרות, אלא היא אף מנוגדת לעקרונות היסוד של דיני התכנון והבנייה המחייבים קבלת הסכמת בעלים לבניה במקרקעין". עוד כתבה השופטת וילנר כי "לא מדובר במקרה זה בהפרה שולית של הוראות הדין, אלא בהפרת רכיב יסודי ומהותי מהוראות הדין. כמו כן, הענקת ההיתרים בלא הסכמת המינהל, לא רק שמנוגדת להוראת סעיף 2ג'1 לתקנות האגרות, אלא היא אף מנוגדת לעקרונות היסוד של דיני התכנון והבנייה המחייבים קבלת הסכמת בעלים לבניה במקרקעין". 

יצויין בזאת כי בסוף דבריה מציינת השופטת שההיתרים של חברת SLS בטלים (למעט במקרה של משפחה בודדת) אך לחברה תינתן האופציה לקבל מחדש את הסכמת המנהל להקמת הטרקרים תוך ארבעה חודשים. במקרה שיתקבל אישור שכזה, "ישובו ההיתרים ויעמדו על כנם". 

מחברת גרין טופס נמסר בעקבות הפסיקה כי "סוף סוף הצדק יצא לאור, שילמנו על כך בכספנו הטוב אבל טוב לראות שיש צדק בתחום הסולארי. אנחנו מקווים שזו הסנונית הראשונה מיני רבות. חברת גרין טופס תמשיך להיאבק בכל האמצעים העומדים לרשותה למען עתידו הצודק והישר של התחום הסולארי שיביא מקומות עבודה ועצמאות אנרגטית למדינת ישראל ובצורה הגונה לכל היזמים בתחום".

את העתירה בשם גרין טופס הגיש משרד עורכי הדין גלנטי ושות' עו"ד בחיפה, על ידי העו"ד יונתן גינת, בנו של השופט גדעון גינת, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשיתוף הארכיטקט משפטן ליאור דץ.