בלעדי: וויליאם ביין ביל ריצ'רדסון ששימש כמזכיר האנרגיה האמריקאי בממשל קלינטון מביע תקווה שממשל אובמה יאמץ תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית לפני שיהיה מאוחר מדי

מזכיר האנרגיה האמריקאי לשעבר: "הגיע הזמן למדיניות אנרגטית אמיצה"

עצמאות אנרגטית הייתה אחד הנושאים החמים בבחירות האחרונות בארה"ב. עתה, עם סיום מערכת הבחירות ובחירתו של אובמה, וושינגטון מתחלקת כרגיל למרכזי חשיבה המשפיעים יותר ולמרכזי השפעה ביקורתיים יותר – הכל על פי ההשתייכות הפוליטית.  למרכזי חשיבה אלו לרוב מצטרפים שרים וחברי קונגרס וכן סנאטורים לשעבר. וויליאם ביין "ביל" ריצ'רדסון שהיה שר האנרגיה בממשל קלינטון השני, משנת 1998 עד שנת 2001, אז הפך למושל ניו מקסיקו עד שנת 2011, אינו יוצא דופן. במאמר דעה שפרסם, מציע ריצ'רדסון מפת דרכים בעלת שלושה חלקים על מנת להגיע ליעדי העצמאות האנרגטית בארה"ב – יעד שמונח על שולחן הנשיא עוד מימי הנשיא ניקסון.

על פי ריצ'ארדסון, עצמאות אנרגטית אינה שאלה תיאורטית, אלא הזדמנות לחזק את הבטחון הלאומי ואת הכלכלה המקומית. ריצ'ארדסון ממליץ לנשיא החדש לזמן ועידת פסגה בנושא אנרגיה ולזמן את כל בעלי העניין בתעשייה – החל מארגונים חוץ ממשלתיים ושאר שחקני מפתח המייצגים את תעשיות הנפט והגז הטבעי, האנרגיה המתחדשת, נציגי תעשיית הקלינטק, הפחם והגרעין לדיון מעמיק בנוגע לאתגרי האנרגיה העומדים בפני האומה האמריקאית, קרי – לקיים דיאלוג א-פוליטי כשלשיטתו "הנשיא יהיה הנציג הנבחר היחיד בחדר, לכל היתר תינתן הזדמנות אחר כך" .

בהמשך דבריו אומר ריצ'רדסון כי לאחר כינוס הפסגה, על הנשיא להדריך את ממשלו לפתח מדיניות שינוי אקלים פדראלית. "אם הסופה סנדי לימדה אותנו משהו, זה שכדור הארץ מנסה לומר לנו משהו – ואילו אינן חדשות טובות. כלכלנים יכולים לטעון שהעולם יכול להגן על עצמו מפני שינוי אקלים קטסטרופאלי, במחיר של 3% מהפעילות הכלכלית שלנו. אנחנו איננו יכולים להרשות לעצמנו לא לעשות כן".

הפן השלישי של תוכנית ריצ'ארדסון הוא שיתוף פעולה בין הנשיא לקונגרס ויצירת חוק אנרגיה ברור, נהיר, בעל מתווה ודרך ארוכי טווח. לדבריו, השוק האמריקאי זקוק נואשות לחוק שכזה, אולם בגלל פוליטיקה פנימית בארה"ב "אין לנו חוק ומתווה שכזה כבר יותר מידי זמן". לדבריו זוהי ההזדמנות של הקונגרס עליה דיבר בסעיף הקודם. "חוקי אנרגיה לאחרונה היו מקוטעים וחסרי שיטה ויותר מידי פעמים הציבה שתי תעשיות שונות בתוך סקטור האנרגיה אחת אל מול השניה." לדבריו, עכשיו זו העת לפשרות ועבודה משותפת בחזית האנרגיה במקום התחרות והוכחות הבלתי פוסקת בתוך התעשייה עצמה. המיקוד של כולם – דמוקרטים ורפובליקאנים, יזמי אנרגיה מתחדשת ויזמי אנרגיה מסורתית, רגולטורים ומנהיגי דעה – צריך להיות על השגת יעד העצמאות האנרגטית המקיימת צמיחה כלכלית ושמירה על הסביבה לטווח הארוך" קובע ריצ'ארדסון.

הנשיא אובמה הציע כבר בעבר אסטרטגיית אנרגיה של "הכל מהכל". הפרדיגמה נשענת על חדשנות של טכנולוגיות אמריקאיות בשילוב הידע העצום הקיים בשוק, בשילוב עושר המשאבים המקומיים בארה"ב – החל ממכרות הגז הטבעי ובארות הנפט, רתימת אנרגיית השמש והרוח ופיתוח ביודלקים חדשים וטכנולוגיות מצברים. כתוצאה מכך, יהיו כאלה שלא יהיו מרוצים מהתמהיל משני צידי המתרס, אך עבור תמהיל הגיוני ויציב, כאמור, יהיה צורך בפשרות משני הצדדים.

לדברי ריצ'ארדסון, גם אלה החוזים עולם של "מתחדשות בלבד" חייבים להבין שגז טבעי עדיין נותר נדבך חשוב בתמהיל האנרגיה – במיוחד בעתיד הקרוב. "אנחנו חייבים להחליט ולהטמיע את האמצעים היעילים ביותר לניצול מקורות אנרגיה מסורתיים – במיוחד אלה המיוצרים על אדמת ארה"ב – כגשר לעתיד אנרגטתי נקי ובטוח יותר" אומר ריצ'ארדסון. "המתווה לעתיד חייב להיות מרוצף ביוזמות מדיניות אמיצות ונדיבות לעודד את המשך הצמיחה של תעשית המתחדשות".