מסקנות ועדת קנדל יפורסמו במלואן רק ביום ראשון הקרוב אך יוג'ין קנדל חשף היום כי לאחר שכלול הנתונים הרי שעלות קוט"ש תתומחר ב-0.53 אג' לקוט"ש

נחשפו עיקרי המלצות ועדת קנדל: 53 אג' למתקנים סולאריים המחוברים לרשת החלוקה

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל – צילום: גונן גלין 

המשתתפים בכנס אילת אילות ה-5 לאנרגיה מתחדשת ציפו להכרזתו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל על מסקנות הועדה לקביעת עלויות הגריד פאריטי (ייצור חשמל  נקי במחיר תחרותי) אך נכון לעכשיו לא התקבלה הבשורה המיוחלת לתמחור עלויות החשמל הנקי במלואה ומי שציפה לבשורה מרעישה התאכזב ברמה מסוימת. הבשורה של ועדת קנדל נכון לעכשיו היא כי התעריף המומלץ לקוט"ש סולארי יעמוד על 0.53 אגורות למתקנים קטנים ובינוניים אשר החשמל המיוצר בהם נצרך קרוב למקום הייצור, ואילו למתקנים גדולים יתווספו עלויות ההולכה.

לדברי קנדל, זו הפעם הראשונה שבה מדינה בוחרת לבחון את מדיניות ייצור האנרגיה ותמהיל הדלקים. קנדל הציג מודל כלכלי לחישוב יעילות מתקן ייצור אנרגיה, זאת אחרי שהמודל נבחן בתצורות שונות בעזרת חברת החשמל עד שהוסקו המסקנות העיקריות. המתודולוגיה של המודל כללה את בחינת משק האנרגיה בעוד 20-25 שנה. מודל כזה, לדברי קנדל, אמנם זקוק לעדכון מדי שנה על מנת לעדכן תעריפים אולם אין ספק כי הוא מוסיף יציבות לשוק.

אחת השאלות עליהן בחר קנדל לענות במהלך הצגת המסקנות הייתה בשאלה "למה למדוד יתרונות?" המטרה הייתה לייצור תיעדוף מחד, ליצור ביטחון בהשקעה לטווח רחוק ובכך לעודד משקיעים, לתמרץ חדשנות ויעילות ולעמוד ביעדי הממשלה תוך עלויות נמוכות ככל האפשר. המתודולוגיה של הוועד נבנתה מכמה גורמים הכוללים את הרצון למתודולוגיה גנרית שתתאים לכל סוג של טכנולוגיה. בנוסף ביקשה הועדה לתגמל את צרכני החשמל שיצטרפו להסדרת הנט-מיטרינג. הועדה הגדירה ארבעה מוקדים שיש לשפר את יתרונם: חיסכון בדלקים ובהון, הפחתת פליטות, ביטחון אנרגטי ויציבות במחירי האנרגיה ומתן הזדמנות לפיתוח איזורי של מחוזות כגון הנגב והגליל והערבה.

המטרה: הפחתת הרגולציה והבירוקרטיה 

הועדה הגיעה למסקנה כי יכולת המרה לאנרגיה נצרכת היא אחת הנקודות הקריטיות והדגישה כי פרויקטים בעלי כושר אגירה או ניהול אנרגטי יהיו זכאים לפרמיות גבוהות יותר. הנקודה המעניינת ביותר במסקנות שהוצגו היא שיש לאפשר למתקנים היברידיים להתחרות עם מתקני אנרגיה מתחדשת ומתקנים ייצור קונבנציונאליים.

קנדל קובע שהעקרונות לגריד פאריטי כוללות הפחתת רגולציה, בירוקרטיה ועלויות פיננסיות. בין ההמלצות ניתן למצוא את הדרישה של השוק – לקצר את זמן מתן ההיתרים ואישור אבני הדרך ולשפר את התיאום בין הגופים הרגולטוריים. בנוסף, קנדל חוזר ומציין שבהירות הינה גורם מתמרץ לשוק ומוסיף שיש צורך בהתחייבויות ארוכות יותר של הרגולטור ליזם ולמדינה. מסקנה מעניינת נוספת היא ההצעה לדרישות הוניות שונות בין מתקנים שיוגדרו כמתקנים אסטרטגיים לעומת מתקנים סולאריים קטנים. בנוסף, מציעה ועדת קנדל לייצר מנגנון לתמחור הקרקע. הועדה מדגישה שהתקנה מאסיבית של מתקנים ממקורות מתחדשים דורשת רשת הולכה בעלת אמצעי ניהול מתקדמים, יכולת חיזוי ואגירה.

מעבר למסקנות, קנדל מודע לביקורת על האיחור בהגשת מסקנות הועדה ולחשיבות עבודת הועדה שבראשותו והסביר שהאיחור בהגשת המסקנות נבע בין היתר מעבודה שהועדה נאלצה לעשות בנוגע למשבר הכלכלי חברתי שפקד את הארץ בקיץ 2011. כמו כן חזר וציין שזוהי הועדה הראשונה מסוגה בעולם בזמן ש"כולם הלכו אחרי מודל המכסות והתעריפים, ואני לא יודע למה".

ועדת קנדל הינה ועדה ממשלתית שאת מסקנותיה הממשלה צריכה לאמץ (הדו"ח המלא יוגש ביום ראשון לממשלה ולציבור) ואז על רשות החשמל ומשרד האוצר לבחור אם לאמצה. "לנו לא היה מנדט לקבוע תעריפים" ציין קנדל במסיבת העיתונאים. "זו עבודה של רשות החשמל שהייתה, כמו האוצר, שותפה לתהליך". בנוסף ציין קנדל כי אינו מאמין שמסקנות הוועדה ייקברו באוצר או ברשות, דווקא כיוון ששתי רשויות אלה היו שותפות לגיבוש המסקנות.