בכנס Go4Europe שהתקיים היום במלון הילטון נערך פאנל שעסק באתגרים והזדמנויות בכלכלה ירוקה. הפאנל נפתח באופטימיות כשרוריק חלבי שהנחה את הפאנל סקר את התקדמות תעשיית החקלאות והקלינטק. לדברי רוריק, "חקלאות וגרינטק הם שני הצדדים של אותו מטבע".

פאנל אתגרים והזדמנויות בכלכלה ירוקה בכנס Go4Europe

בכנס Go4Europe שהתקיים היום במלון הילטון נערך פאנל שעסק באתגרים והזדמנויות בכלכלה ירוקה. הפאנל נפתח באופטימיות כשרוריק חלבי שהנחה את הפאנל סקר את התקדמות תעשיית החקלאות והקלינטק. לדברי רוריק, "חקלאות וגרינטק הם שני הצדדים של אותו מטבע". על פי רוריק, בשלושה דורות האחרונים הכפילו תנובות של 4 דונם (Acre) את עצמן פי עשרה. את השיפורים הללו יש לזקוף גם לתחום הקלינטק. אך הקלינטק תורם לא רק לשיפור הגידולים והתנובה, אלא גם לשיפור בניצול המים, ניצול גידולים לייצור אנרגיה והפחתת התלות באנרגיה פוסילית ומתן עצמאות גדולה יותר למגדלים הן מבחינת הגידולים אותם יגדלו, והן מבחינת השווקים והשימושים שלהם.

חלבי אינו מתעלם מהדיון סביב נושא גידולים לדלק וקובע שתוך 40 שנה תעשיית החקלאות תצטרך להכפיל את כושר הייצור כיוון שיהיו יותר פיות להזין והתזונה תשתפר. "קלינטק וחקלאות אינם אותו דבר, יש פער בין שני התחומים, אולם מה שטוב לתחום אחד, טוב לשני". חלבי לא שוכח להחמיא לישראל ואומר שתחום החקלאות בארץ מפותח ברמות מאוד גבוהות ונחשב למאוד מתקדם בעולם "עליכם להיות מאוד גאים בעצמכם" הוא מסכם.

איילת תורם, שבילתה את השנים האחרונות בעמק הסיליקון הייתה פחות נלהבת וסיפרה כיצד עד המשבר של 2008, הייתה התלהבות מאוד גדולה בעמק הסיליקון מקרנות שהשקיעו וייצרו השקעות בתחום הקלינטק. אלא שמאז המשבר של 2008 – כשתורם ממקדת את המשבר בהתרסקות בנק ההשקעות ליהמן ברת'רס. לדבריה " לפני הנפילה של 2008, יכולת להרגיש שקרנות קלינטק הצליחו לייצר השקעות יפות והקרנות הללו גם יצרו שותפויות עם קרנות השקעה ישראליות ואפשר היה להרגיש את התלהבות. נראה עתיד טוב, ויכלתי לראות את ההתעניינות של מוסדיים, וכולם חיפשו להשקיע בישראל" אלא שאחרי המשבר משהו השתנה. גם נתוני הביצועים של קרנות קלינטק אינן מעודדות, ורואים עלייה במדדים בארה"ב ובקנדה, אך לא באירופה ובסין."

אך עם משבר 2008, משהו השתנה, ההייפ ירד. תוכנית התמריצים המשיכה להחזיק את הקלינטק בחיים, אך ההתלהבות ירדה. בעקבות תוכנית התמריצים, הבינו אנשים שהסיכונים בקלינטק, דומים לסיכונים בכל תחום אחר. בסופו של דבר, כמה חברת באמת הנפיקו ושרדו?" שאלה תורם תוך שהיא מציינת את יצרנית הרכב החשמלית טסלה, ואת q-cells ושהונפקה אך פשטה את הרגל ומוזגה אל תוך תאגיד האנווה הקוריאני.

לדברי תורם, "קלינטק נשען על סובסידיות ותמחורים לטווח ארוך, אך מה קורה עם שינויים ברגולציה, כמו שקורה עם השקעות ב-PV." תורם מספרת שהיתה בצוות שייעץ לסולל בזמן המיזוג עם סימנס. "כמה סולל יש לישראל? תעשיית הקלינטק הישראלית מאוד צעירה ורובה בשלב האקדמי." אך גם תורם אופטימית. "אין ספק שהתעשייה (כולל קלינטק ונצ'ר) הולך לקראת התכנסות, וככל שהתעשייה מתבגרת ומודל הונצ'ר קפיטל משתפר, חברות הקלינטק יצאו מהאקדמיה. אמנם צפויות לנו שנתיים קשות, אך אחר כך בטח תראה את הביצועים שמצפים ממנה".

אלונה שפר,מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה הכתה על חטא " כנראה שאנחנו (המשרד להגנת הסביבה ח.א.) המחסום כיוון שלא אפשרנו לבחון טכנולוגיות ישראליות, וסמכנו רק על טכנולוגיות מוכחות. היום אנחנו מבינים שאת הגישה הזו צריך לשנות, כיוון שאנחנו הופכים לחסם לטכנולוגיות ישראלית, היום אנחנו מאפשרים נתיב חדש לאפשר ולעודד טכנולוגיות ניסיוניות חדשניות". לדברי שפר-קארו, המשרד להגנת הסביבה 40 מיליון ש"ח למו"פ במכוני מחקר עם אתר לטיפול בפסולת למו"פ ופיילוט. וכן מענקים – 50 מיליון ש"ח לטובת עידוד שימוש בטכנולוגיות ישראליות.

הסיכום של הפאנל היה מעט עגום. העולם נמצא עדיין במשבר כלכלי, הן השוק האמריקאי והן השוק האירופאי. לדברי תורם וחלבי, יזם אחד מתוך עשרה מצליחים והיום יזמים צריכים להתאים את ציפיותיהם למצב השוק. הפאנל כולו הסכים שאמנם קלינטק היא התעשייה שיכולה למשוך כסף והיא תעשייה הכרחית, אולם היום הדרישות בשוק ומצבו מייצרים תנאים מאוד מאתגרים.