איתי שטרןעם שטחי גידול של מליוני דונמים בדרום אמריקה ניתן למצוא אופטימיות זהירה אצל אסף אורון, מנכ"ל חברת הזרעים אבו פיול
מנכ"ל אבופיול "נציע חבית דלק ירוק בעלות של 50-60 דולר בלבד"
שדה קיקיון – צילום: אבופיול
אסף אורון, מנכ"ל חברת אבופיול (EvoFuel) נמצא על ציר תל אביב- ארגנטינה – ברזיל מזה מספר חודשים. הבחירה של החברה שלו, להתמקד בפיתוח זרעי קיקיון לטובת הפקת ביו דיזל, הביאה אותו ואת החברה שבניהולו לכדי שיתוף פעולה מסחרי במסגרתו יגודלו זרעי הקיקיון על פני מליוני דונם במרחבים של דרום אמריקה.
כך לדוגמא, חתמה החברה על הסכם עם ענקית החקלאות הברזילאית SLC Agricola כך שתוכל לגדל את זרעי הקיקיון שפיתחה על פני 2.5 מליון דונם. מדובר בשטח השווה בגודלו לעשירית משטחה של מדינת ישראל. לצד הסכם זה חתמה "אבופיול" על הסכם נוסף עם חברת T6 הארגנטינאית שנחשבת לחברת הביו דיזל הגדולה במדינה. שני הסכמים אלו אמורים לשמש דלק אמיתי בגלגלי הכרכרה של "אבופיול" המבקשת להיות כוח חלוץ בתחום הביו דיזל שהפך בשנים האחרונות לאחד השווקים החמים בעולם תחליפי הנפט.
התמחותה של החברה הינה פיתוח זרעי קיקיון. הצמח הרעיל שמכיל כמויות שמן מרשימות (כ-50% בזרעים) נכנס לקטגוריית "הדור השני" בתחום הפקת הדלקים הביולוגיים. בכך הוא שונה למשל מגידולי התירס והסויה המיועדים להפקת ביודיזל, שכן הוא פותח כך שיוכל לגדול בתנאי אקלים וסביבה שאינם מתאימים לגידולי מזון. יתרון נוסף של הקיקיון על פני צמחי מאכל הוא קצב הגדילה שלו. כל מחזור החיים של הצמח עומד על 120 יום בלבד.
"אנחנו מפתחים כיום את הזרעים ושואפים להפוך אותם למסחריים עד שנת 2015-2016" מספר אורון על הפעילות השוטפת של החברה. כשאני שואל אותו על המודל העסקי של החברה הוא משיב כי ייתכנו שתי אופציות הנמצאות כרגע בבדיקה. "הראשונה היא שאנחנו נמכור שק של זרעים ונקבל עליו כסף. אופציה שנייה היא שנכנס יחד לפרויקט הגידול אבל בשביל זה צריך כבר הבנה נוספת בשיטות הגידול והקציר".
מה היעדים שלכם ברמה המסחרית- עסקית?
"בתחשיב כלכלי פשוט יש לנו גידול אטרקטיבי מול זנים של סויה וקנולה – המחיר שאנחנו מציעים הוא 400 דולר לטון שמן שהם שווי ערך ל-50 עד 60 דולר לחבית נפט. היום, בלי הסובסידיות שניתנות לתעשיית הסויה, המחירים של דלקי האתנול היו מגיעים גם ל-150 דולר לחבית. בלי התמיכה הממשלתית אף אחד לא היה תומך היום בשוק הזה של הדור הראשון".
אתם לא חוששים שעם כניסתו של הגז הטבעי לתעשייה ותחליפי נפט לתחבורה, ירד משמעותית הצורך בביודיזל?
"על פי דיווחים של רמת הצריכה העתידית רואים רק עלייה במכירות. צריך לקחת בחשבון שגז טבעי לא פותר את הבעיה של גזי חממה ולכן יש ביקוש ער לביודיזל. כמו כן, יש את נושא הביו ג'ט שעוד לא נכנס באופן רשמי אבל תקנות של מיסוי ירוק למטוסים יגרמו לו להיכנס ככל הנראה בעתיד הקרוב".
אתם מעוניינים להתפתח בתחומי ישראל או בחו"ל?
"בינתיים אנחנו מפתחים את הזנים שלנו כאן אבל שטחי הגידול, באופן טבעי ביחס לשטח המדינה, לא מתאימים לארץ. בגלל זה גם לא תראה פה יותר מדי גידולים של סויה ותירס. חוץ מזה, בארץ האקלים יבש מדי. ברגע שמוסיפים אלמנט של השקיה לתחום הזה אתה מאבד את אפקט הרווחיות שלך. בברזיל לדוגמא יורדים כ-1,000 מ"מ של גשם מספטמבר ועד ינואר. אלו באמת נתונים פנטסטיים לגידולי סויה. הקיקיון שפיתחנו יודע להתמודד עם תקופות היובש שאחרי הגשם הזה והוא צומח שם מצוין".
כאשר אני שואל את אורון האם יש סיכוי ש"אל על" תתעניין במעבר לביו ג'ט, הוא משיב שעד כה נוצרו מגעים אך לדעתו אלו יבשילו רק כאשר החברה תחטוף קנסות על דלקים מזהמים ואז תיוותר ללא ברירה. כשהוא נשאל על מתחרות מבית, דוגמת "גלטן" המייצרת ביודיזל מצמח הג'אטרופה הגדל באפריקה, הוא משיב כי "הג'טרופה בניגוד לקיקיון הוא עץ וככזה יש לו שני קשיים. הראשון הוא שאין דוגמא כיום לעצים שגדלים בכמויות ענק בהשוואה לשיחים והנתון השני והיותר דרמטי הוא זמן הגידול והקציר שנחשב לממושך בהרבה. לוקח כמעט 3 שנים עד להגעת היבולים המשמעותיים כאשר רק אחרי 10-15 שנים יש לך יבול משופר".
מדוע אתם לא פועלים באפריקה כפי שעושים מגדלים רבים בתחום הביו דיזל?
"קשה לנו מאד לעבוד שם מכל מיני סיבות. הסיבה לכך שבחרנו את ארגנטינה וברזיל היא כי יש שם תרבות של פיתוח וחדשנות חקלאית. אלו שתי מעצמות ענק שמכילות חשיבה חדשה. זה לא משהו שאפשר להגיד על אפריקה לצערנו".
אורון השתתף בפאנל “אתגרים והזדמנויות בכלכלה הירוקה” – של חברות טכנולוגיה נבחרות אשר יקבלו הזדמנות להציג את פעילותן בכנס Go4Europe המתקיים היום בחסות בית ההשקעות קוקירמן בו משתתפים יזמים ואנשי עסקים ישראלים לצד משקיעים בכירים ואנשי עסקים מאירופה.