ואדים מנוב, סמנכ"ל השיווק של "אקובזלת" מספר על אתגר איסוף הנפט מן הים, חוסר הרגולציה בישראל בנושאי סביבה והאתגר הגדול הניצב בפני החברה הצעירה

הסטארטאפ הישראלי "אקובזלת" מנקה את הים מנפט בעזרת צמר סלעים

הרי לכם נתון מטריד: מדי יום פוקדים את הימים והאוקיינוסים מסביב לעולם כ-500 דליפות נפט. אלו יכולות להיות דליפות מקידוחים ימיים בסדר הגודל של אסון מקסיקו ועד לנזילות קטנות בהרבה שמתרחשות בכל נמל בו מועברות דלקים פוסיליים. הנתון המסחרר הזה הפך לאחד ממנועי הצמיחה של חברת "אקובזלת" שם הבינו כי קיים צורך אמיתי בפיתוח חומרים סופחי נפט מן הים והיבשה גם יחד. 

"אקבוזלת", שהחלה את פעילותה רק לפני שנתיים, לקחה את צמר הסלעים מבוסס הבזלת, כיסתה אותו משני צידיו בחומר ייחודי דרכו ניתן לספוג את הנפט שנשפך אל הים. לאחר תהליך של סחיטה, ימוחזר הנפט שנספח מן הים ויחזור לתפקודו המקורי. הפטנט המרתק הזה, הומצא על ידי פרופסור יולי גור שהפך לאחד ממייסדי החברה. 

ואדים מנוב, סמנכ"ל המכירות של החברה, מבהיר כי הטכנולוגיה הייחודית של "אקובזלת" מצליחה להתחרות עם טכנולוגיות דומות מן העולם ומציגה להן פייט רציני. "יש מספר פרמטרים קריטיים שבהם אנחנו עושים עבודה טובה. אם בדרך כלל גרם אחד של חומר סופח יודע לספוג בין 0.8 ל-30 גרם נפט הרי שהחומר שלנו יכול לספוח עד 75 גרם. מעבר לכך, מבחינת זמן פעולה שהוא אלמנט קריטי למדי, אנחנו עושים עבודה שנעשית בדרך כלל ביממה, תוך שעה". 

בהמשך משתף מנוב ביתרון נוסף שיש לפטנט שלהם על טכנולוגיות שונות. "בטכנולוגיות אחרות מה שקורה זה שסופחים את הנפט על ידי מכשיר שנקרא סקינר, אך בגלל נסיבות של מזג אויר ותנאי ים קשים, פשוט שורפים את הנפט כך שבפועל מוציאים את הזיהום מהים לאוויר שהופך אחר כך לגשם שיורד במקום אחר. אצלנו, הרעיון הוא שהשרוול המחובר לספינה ומלא בצמר הסלעים לא רק מגדר את הדליפה ומונע מהכתם להתפשט, הוא גם החומר הסופח שבעזרת פעולה מכנית של סחיטה, מחזיר את הנפט לכדי חומר שימושי". 

סוד חברה כמו בקוקה קולה: הנוסחה תישאר בכספת  

נכון לעכשיו, ב"אקובזלת" מבקשים לשווק רק את ה-SB-1 (אותו חומר ייחודי המפוזר על  צמר הסלעים) אך במעבדות החברה, אומר מנוב, יש עוד 8 מוצרים בפיתוח. נתון מעניין באשר לפעילות החברה הוא שבניגוד למצופה, לא רשמו נציגי החברה את הפטנט שהמציאו כפטנט רשמי. "את השימוש בצמר סלעים לא אנחנו המצאנו. מה שכן המצאנו זה תרכיז מיוחד אותו אנו שופכים על שטיח הצמר כשזה יוצא מתנור ההתכה. מצד אחד אנחנו שמים חומר הידרופובי (דוחה מים) ומצד שני חומר אוליופילי (אוהב שמן). בלי התרכיז הזה, הצמר סלעים הוא אינרטי. הסיבה שלא רשמנו את הסירופ הזה כפטנט הוא מתוך חשש שהסינים לא יכבדו את הפטנט הרשום אז החלטנו להשאיר את זה כמו בקוקה קולה. סוד חברה".

טכנולוגיית ה-SB-1 נשמעת כמו מוצר שצריך היה להיות מבוקש כיום בין משרדי האנרגיה והגנת הסביבה הישראליים. כאשר קידוח "לוויתן 2" ממשיך לפלוט את תוצרי הלוואי אל הים ושאר קידוחי נפט וגז עתידים לצוץ בעתיד הקרוב, רק טבעי הוא שישראל תהיה צרכנית של המוצר החדשני. אך לא זה המצב. "כל מה שקשור לקידוחי נפט וגז בסביבה הימית הישראלית זה מחדל שעוד ידברו עליו הרבה" אומר מנוב "אין כאן אחראי שמתעסק בדברים האלו בכלל. מה שכן צריך לדעת זה שחברות ענק כמו BP וטוטאל לא דואגות בעצמן לספיחה של נפט מדליפות. הם שוכרים קבלני משנה שיעשו להם את העבודה. הבעיה הגדולה עם גופים כאלו היא שהם נוטים להשתמש בדיספרסנט שזו בעצם אבקה ממיסה שבסופו של תהליך בעצם שוקע בקרקעית. כל החופים מלאים בזה. גם באשדוד ובחיפה. אנחנו לא חסינים. צריך להבין שהאבקה הזו פוגעת במיקרו סביבה אבל כמו כל פגיעה כזו היא מייצרת תגובת שרשרת שההשלכות שלה יכולות להיות חמורות".

מה למדתם מהאסון שקרה במפרץ מקסיקו?

מה שקרה שם זה שהשתמשו בערך בכל טכנולוגיה אפשרית אבל אז הגיע הרגולטור האמריקאי והחליט שלא משתמשים יותר באבקות ההמסה האלו. בארץ, לעומת זאת, המהלך מאד קשה כי המודעות לסביבה עוד לא ממש קיימת. הם רצים אחרי רווחים קלים ומהירים. אנחנו כבר היינו בקשר עם 2 חברות שקודחות בים התיכון והם אמרו שהם מוכנים לקנות את המוצר אבל נכון לעכשיו אנחנו צריכים את כספי ההשקעה כדי שנוכל לשווק את המוצר". 

באינטרנט מוצגת טכנולוגיה חדשנית של מודל רובוטי שפיתחו בכדי לייצר ספינה מודולרית לאיסוף נפט. אתה צופה שהם ייתנו לכם תחרות רצינית בענף?

מאחורי המודל הזה עומד לא אחר מקווין קוסטנר (השחקן ההוליוודי- א.ש.) שהשקיע עשרות מליוני דולרים בפרויקט. הבעיה עם הרובוט הזה הוא בעיקר העלות שלו. רובוט בודד כזה עולה משהו כמו מיליון דולר והוא לא מסוגל לגדר כתמים גדולים או לעבוד בים סוער. אם במקרה הרובוט הזה טובע לך – הלכו מיליון דולר. ניסו להפעיל את הרובוט הזה במפרץ מקסיקו וגילו שזה לא ישים. יש עוד פטנט של בקטריה מיוחדת שניסו לפזר בים אבל הבינו שזה לא יהיה רווחי. אנחנו הולכים להציע מחיר של 41 דולר על ק"ג חומר כאשר מטר על מטר מהחומר של צמר סלעים שוקל 400 גרם. אותם 400 גרם יכולים לספוח 75 ק"ג של נפט שימוחזר בסופו של יום". 

בימים אלו נמצאת החברה בשלב של גיוס משקיעים כאשר ההון העתידי שהם מבקשים לאסוף עומד על 2 מליון דולר בשלב ראשון. "אנחנו קצת נופלים בין הכיסאות כי מדובר כאן בטכנולוגיה מהפכנית וקרנות ההון סיכון תמיד מעדיפות ללכת על מוצרים יותר קונבנציונאלים. אם יש גל של סולארי, אז הקרנות הולכות עם הסולארי. אם יש גל של אנרגיית רוח, זורמים איתם. עדיין קשה להם להבין מה זו בכלל הטכנולוגיה הזו".  מה שעשוי לסייע לחברה בגיוס ההון הוא השתתפותה בפאנל "נאומי מעלית" – של חברות טכנולוגיה נבחרות אשר יקבלו הזדמנות להציג את פעילותן מול המשקיעים הזרים והישראלים בכנס Go4Europe  בחסות בית ההשקעות קוקירמן, שיתקיים ביום שני הקרוב 29 באוקטובר, בו ישתתפו יזמים ואנשי עסקים ישראלים לצד משקיעים בכירים ואנשי עסקים מאירופה.