אחרי ניתוח הקמפיינים, המצעים, העימותים והנאומים, אפשר להתחיל להמר אילו תעשיות בתחום האנרגיה יהנו מהבחירות באופן כללי, ואילו תהינה המרוויחות הגדולות במקרה שכל מועמד יזכה

מעמיק: צפי לעתיד תעשיית האנרגיה בארה"ב אחרי הבחירות

הבחירות בארה"ב נמצאות בישורת האחרונה לפני ההצבעה עצמה בעוד 14 יום ב-6.11.12. אחרי ניתוח הקמפיינים, המצעים, העימותים והנאומים, אפשר להתחיל להמר אילו תעשיות בתחום האנרגיה ירוויחו מהבחירות באופן כללי, ואילו תהינה המרוויחות הגדולות במקרה שכל מועמד יזכה.

ניתוח כללי

המרוויחות הגדולות אחרי הבחירות:

1. יצרניות חשמל משריפת גז טבעי – אמנם ירוויחו כנראה יותר במקרה שבו יבחר המועמד הרפובליקני מיט רומני, כיוון שהוא מדגיש שיתעדף בניית צינור הולכה צפון אמריקאי בין קנדה וארה"ב וכן קווי הולכה.

2. חברות אבטחה וביטחון – כל חברה המתמקדת באבטחת תשתיות יכולה להתכונן לשוק טוב יותר אחרי הבחירות. סביר להניח שמחלקת ביטחון הפנים (DHS) וחברות הקשורות למחלקה תהינה המרוויחות הגדולות בתחום במקרה ואובמה יבחר לכהונה שנייה, לעומת חברות פרטיות שמצבן ישתפר אם רומני יבחר כיוון שזה האחרון מאמין יותר בשוק הפרטי מאשר בהרחבת פעילות הממשל הפדראלי.

המפסידות הגדולות אחרי הבחירות:

1. יצרניות חשמל משריפת פחם – תהליך הפחתת התלות בייצור חשמל מפחם יהיה איטי יותר תחת רומני שטען בעימות הראשון והשני "אני גם אוהב פחם – פחם נקי", אך התהליך כבר החל וכנראה כבר בלתי הפיך.

2. חברות הולכה וחלוקת חשמל – המיקוד כיום נמצא בייצור ולרוב חברות התשתית לא ישארו תקציבים גדולים להשקעה בשיפורים במערכות ההולכה והחלוקה. הממשל הפדראלי עודד חברות תשתית להשאיר פרוייקטים בתחום הגריד בידי המדינות הפדראליות, כיוון שאלה חייבות להחליט אם הן מעוניינות להעלות את עלויות הולכת החשמל כדי לכסות את ההשקעות.

עתיד התעשייה תחת ממשל אובמה

המרוויחות הגדולות:

1. תעשיית הרוח והסולאר. מדובר על כל שרשרת האספקה של תעשיות אנרגיה מתחדשת אלה. הנשיא השקיע מאז כניסתו לתפקיד 90 מיליארד דולר בתעשיית המתחדשות, הגן עליהן בעימותים והבדלי התפיסה בין הנשיא והמועמד הרפובליקני בתחום האנרגיה הם אחד ההבדלים המהותיים בין שני המצעים של המתמודדים.

2. יצרני סוללות ופתרונות אגירת אנרגיה.

3. חברות קלינטק (מו"פ וייצור).

4. תעשיית הרכב החשמלי. ממשל אובמה הציל את תעשיית הרכב בדיטריוט וחלק מהשקעת הממשל בתעשיית הרכב כללה תנאי לפיתוח רכב חשמלי. בנוסף, השקיע הממשל בחברות הרכב החשמלי "טסלה" ו"פיסקאר".

המפסידות הגדולות:

1. תעשיית הגרעין. אסון פוקושימה הולך ומתרחק, וגרמניה ניצבת בודדה עם תכניתה להשבתת כל הכורים הגרעיניים שלה עד 2023. אולם בקריאה מעמיקה במצע הנשיא ניתן להבין שלמרות המילים האופטימיות הנמצאות בו, יהיה כמעט בלתי אפשרי להקים תחנת כוח גרעינית תחת ממשל נוסף של הנשיא אובמה.

2. תשתיות הולכה. חסמים בירוקרטיים יאטו כל השקעה בתחום תשתיות ההולכה בצורה משמעותית.

3. יצרני מוצרי חשמל. שיפור מתמיד של תקני צריכת האנרגיה והיעילות האנרגטית של מוצרי חשמל יביאו לעליית מחירי ייצור וכן לעליית המחירים לצרכן הסופי – מה שעשוי להביא לירידה בהיקפי המכירות.

4. הרגולטורים של מדינות ארה"ב. הנשיא מאמין ברגולציה פדראלית הרבה יותר מאשר ברגולציה של כל מדינה בפני עצמה. על פי הערכות, תפיסה זו תביא לפיחות בכוחם של מדינות וכוחות שוק פנימיים להשפיע על המדיניות הפדראלית.

ואלה שעתידן לוט בערפל:

תעשיית מתקני ההידרו הקטנים ומקורות אנרגיה מתחדשת לא קונבנציונאליים. בתחום זו הנשיא שומר על שתיקה, ולתעשיות אלה מתנגדים רבים.

עתיד התעשייה תחת ממשל רומני 

המרוויחות הגדולות:

1. תעשיית הגרעין צפויה לעדנה כיוון שהמועמד הרפובליקני אינו מתכנן שינויים רגולטוריים. על פי הערכות, כל חברת תשתית או ייצור אנרגיה שבבעלותה שטח מתאים תרצה להתחיל להתקין מתקנים גרעיניים בתוך שנתיים.

2. תשתיות הולכה של גז וחשמל. המושל מציין לכל אורך הקמפיין כיצד עצמאות אנרנגטית לצפון אמריקה היא אחת מחמש הנקודות בתכנית שיקום הכלכלה שלו. במסגרת העצמאות האנרגטית מתכנן המושל לקדם הנחת צינור גז בין קנדה לארה"ב. בתנאי שוק כאלה, תוך הקלות צפויות ברגולציה, תעשיית ההולכה (הן של גז והן של חשמל) צפויות לשגשג.

3. חברות מו"פ יסוד ואוניברסיטאות. האמונה בשוק החופשי של רומני, תביא לתפיסה שיש לעודד מו"פ בסיס, אולם לאחר מכן, על השוק לבחור איזו טכנולוגיה עדיפה ומו"פ מסחרי תעשייתי צריך להיות מעודד ומתוקצב על ידי השוק הפרטי. מכאן שרוב התקציבים יועברו לאוניברסיטאות או יחולקו באמצעות סוכנויות ARPA-E או הקרן הלאומית למדע (National Science Foundation)

4. צמצום השפעת הממשל הפדראלי. המושל רומני אינו מאמין גדול בהשפעה של הממשל, ועל כן ניתן לצפות לביטול תקנות קיימות ואי קידום תקנות הנמצאות בצינור. את החלל הזה הרגולטורים של המדינות יכנסו ויתקינו תקנות מקומיות.

5. פריחה של בורסאות האנרגיה. מומחים מאמינים שהמושל ישיב לאחור תקנות מגבילות על שוק האנרגיה וכן יבטל לא מעט חוקים ותקנות הנמצאים בצינור החקיקה בנוגע לפליטות וכך שוק האנרגיה יהיה פרוץ יותר (וכנראה גם אחראי פחות).

6. מתקני הידרו קטנים. דווקא תעשיית מתחדשות זו תזכה לפריחה. אמצעי (יחסית) זול זה להגדלת נתח המתחדשות תוך ניצול מתקנים קיימים יביא כנראה להקלות רגולטוריות והקמת מאות סכרים קטנים ליצירת חשמל בנהרות ארה"ב.

המפסידות הגדולות:

1. תעשיות האנרגיות המתחדשות הקלאסיות – רוח וסולאר "יזכו" לשחיקת סובסידיות, הפחתה במענקים והלוואות, הן לפיתוח והן להקמה. תקנים של מדינות יביאו להקמה מואצת של מתקנים, אך ריווחי היזמים יפחתו וישחקו.

2. תעשיית הקלינטק חוששת בעיקר מביטול סובסידיות ותקנות מה שיביא לשחיקה ברווחים הפוטנציאליים בשוק. אך ניתן לצפות לתמיכה בייצוא לחברות שתשרודנה את השנתיים הראשונות.

ואלה שעתידן לוט בערפל:

תעשיית הרכב החשמלי והתעשיות הפריפריאליות אינן יודעת היכן תעמודנה ביום שאחרי בחירתו של רומני. המושל תוקף בכל הזדמנות את השקעות ממשל אובמה ב"טסלה" ו"פיסקאר" אולם הוא עצמו אינו ממהר להסגיר מה תכניותיו לגבי תעשיות אלה.