בראיון ל"תשתיות" מספר שוקי סגיס, מנכ"ל נמל אשדוד, כיצד בחרו להמעיט בתחום הנמל את כמות הפליטות מאוניות תוך הצטרפות למדד סביבתי עולמי
נמל אשדוד מציג: מדד סביבתי מחמיר ותמריצים לאוניות ירוקות
צילום: חברת נמל אשדוד
נכון למחצית הראשונה של שנת 2012 נמל אשדוד מחזיק ב- 60% מנתח שוק המטען הכללי בנמלי ישראל. בין השאר נכנסו בשערי הנמל בשנה האחרונה כ-67 אלף רכבים, 20 מיליון טון מטען וכ-137 אלף נוסעים שהגיעו לישראל דרך אוניות קרוז. מאחורי המספרים האלו עומדות אלפי אוניות שפולטות באופן שוטף טונות רבות של מזהמים, דלקים ושאר מזיקים. כל זה הניע את נמל אשדוד להצטרף לפני מספר חודשים ליוזמה חדשנית בשם ESI (Environmental Ship Index) המבקשת לפקח על כניסת האוניות הבאות בנמל ולעקוב אחרי מכסות הזיהום.
ה-ESI הוקם על ידי ארגון הנמלים והמעגנות הבינלאומי, IAPH במסגרתו מאומצים באופן וולנטרי תקנים של התנהגות ביחס לפליטות של מזהמים ממנועי האונייה ולתכולת גופרית בדלק המניע אותה. התקנים המקסימאליים נקבעים על –ידי ארגון הספנות הבינלאומי, IMO כאשר כל אונייה המשתתפת בסחר הבינלאומי, ומשייטת בין המדינות בימות ובאוקיינוסים, כפופות לתקנות ואמנות הנקבעות על-ידי הארגון.
ה-ESI פותח בדלפט בהולנד והביא לידי להפחתות בפליטות של תחמוצות חנקן, גופרית וניהול מושכל של משאבי האנרגיה באונייה המפחיתה פליטות של גזי חממה. כיום, חברת ספנות המבקשת לקבל תעודתESI עבור אחת מאוניותיה, פונה לוועדה מקצועית שהקים ארגון הנמלים הבינלאומי, מספקת נתונים טכניים על ביצועי מנועי האונייה, תכולת הגופרית בדלק המניע אותה ואת היערכותה לניהול מקורות האנרגיה באוניה ובתשובה מקבלת את תעודת ההסמכה, בציון מדד ESI לאונייה. תיאורטית יכול ציון המדד להיות בין 0 ל- 100, כאשר ציון גבוה יותר מעיד על אונייה נקייה יותר, אך לרוב ציון המדד הינו בין 20 ועד 45 נקודות.
"בחודש מאי 2012 החלטנו על הפעלת התוכנית להענקת תמריצים לאוניות "ירוקות" הפוקדות את הנמל, בהתאם למידת הזיהום שיוצרת האוניה ולגודלה" מספר שוקי סגיס, מנכ"ל חברת נמל אשדוד "ההחלטה על כניסה לתוכנית היא אימוץ המגמה הירוקה, ומתן דוגמא אישית של חברה אשר מעודדת את השמירה על איכות הסביבה ומקפידה לפעול על פי סטנדרטים גבוהים".
איך מודדים את התגמול לאוניות "ירוקות" יותר?
"חברות ספנות המפעילות אוניות מכולה או אוניות גלנוע אשר רוצות ליהנות מתוכנית התמריצים, שאנחנו מפעילים צריכות להגיש לחברת הנמל תעודת ESI בתוקף עבור כל אונייה. שיטת התמרוץ שתונהג אצלנו תהיה דומה בעקרונותיה למודל המיושם בהצלחה בנמל רוטרדם בהולנד, במתן סכום ידוע מראש. גובהו של התמריץ לאוניות אשר ציון המדד שלהם הינו גבוה מ- 31 נקבע בנוסחה המביאה לידי ביטוי את מידת הפחתות המזהמים באונייה וגודלה. התמריצים הכספיים מושפעים מגודל האוניה, ונעים בין סכום מירבי של 1,000 ₪ לאוניה שגודלה בין 100 ל-150 מטרים ועד לסכום מירבי של 5,000 ₪ עבור אוניה שגודלה 301 מטרים ומעלה".
לצד הפיקוח על האוניות משקיעים בנמל אשדוד בשלל פעילויות ירוקות. כך למשל מושקעים תקציבים בחידוש ושיפור פני נחל לגיש במטרה להחזיר את הציבור אל הנחל. "אנחנו עושים זאת, תוך יצירת נישה אקולוגית איכותית, מצפור ואזור לימוד ומחקר" מפר סגיס "הציפייה היא כי המערכת תשמש כזרז לטיפול וטיהור של כלל מי הנחל, ולאחר טיהורו, קיימת אפשרות להחזרת פעילויות השייט לנחל. לצורך כך, יוכשר אזור שישמש בעתיד כמזח לסירות שישוטו בנחל, כאשר חיץ שיבנה מסלעים וצמחיה סבוכה יפריד פיזית בין אזור השייט לאזור האקולוגי".
בנוסף לשידרוג וטיהור הנחל משקיעים בנמל גם במתחמים נוספים דוגמת מוזיאון אשדוד לאמנות במרכז מונארט שנקרא "הצוללת הירוקה". "זהו אגף ירוק, המשלב אוריינות אקולוגית עם פעילות אומנותית מגוונת. הדגש המרכזי באגף ניתן לקשר אדם – ים – סביבה, ולפיתוח ההבנה, דרך עשייה אמנותית, של הקשר של כל אחד ואחד מאתנו לשמירת הסביבה. האגף מעוצב כצוללת ירוקה – העוגנת בנמל אשדוד – ומאפשרת העמקה, תרתי משמע, של המחויבות לסביבה. בצוללת מגוון של פעילויות אמנותיות שונות העושות שימוש חוזר בחומרים מגוונים ובפסולת לסוגיה, סרטים העוסקים בקשר שבין אמנות וסביבה, אדם וים (הסרטונים מוקרנים ב"פריסקופים" ייחודיים), וכן גלריה המציגה תערוכות מתחלפות הקשורות כולן לאמנות, שימוש חוזר בחומרים, ושמירת הסביבה".