ד"ר גבי סיבוני, ראש תכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי סיפר היום כי בעקבות סקרים סיסמיים בלבנון עלולה להגיע התחממות עם שכנתנו מצפון

"צפוי סכסוך עם לבנון על רקע שדות הגז הטבעי בלב ים"

צילום: איתי שטרן

ד"ר גבי סיבוני, ראש תוכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי, פתח הבוקר את הכנס בנושא אבטחת שדות הגז של ישראל. בתחילת דבריו סיפר סיבוני כי אחד המאבקים הבולטים כיום בכל נושא הגז הוא מול לבנון. "לאחרונה לבנון הניעה סקר שבודק את המים הכלכלים שלהם ובשטחים אלו נכללים גם שטחי ישראל. יש מחלוקות בין ישראל ללבנון ביחס למים הכלכליים. התוצאות של הסקר יפורסמו ב-2013 וייתכן שיווצר חיכוך סביב נושא זה. לוויתן הוא אזור שיש עליו איזה דיבור כלל אזורי וגם תורכיה וקפריסין מסתכלות עליו לא מעט. בקיצור, יש פה חגיגה וששון". 

בהמשך דבריו אמר סיבוני כי האזור כולו עמוס אינטרסים. "אם בצד ההנדסי הסביבתי והמשפטי מדינת ישראל יכולה להשען על מתודות וידע שהתפתח במקומות אחרים הרי שבמצב הביטחוני, אין לנו מקבילה בצורך להגן על המים הכלכליים. מדינות בעולם לא מתמודדות בצורה רצינית עם מים כלכליים. קנדה אמנם רוכשת מערכת מכ"מ מיוחדות אבל לא ראיתי התמודדות ממש רצינית עם העניין בעולם ולכן אנחנו בבעיה ייחודית". 

"אני חושב שאת נושא ההגנה של המים הכלכליים צריך לחלק לשני מרכיבים. הדבר הראשון הוא הגנה מרחבית אזורית. הדבר השני הוא אבטחה של המתקנים עצמם. בישראל אנחנו נמצאים בדיון: מי האחראי לדאוג לזה. חיל הים אמון בעיקר על שמירה של המים הטריטוריאליים ודרכי הגישה במרחק של 12 מייל מהחוף. שירות הביטחון הכללי פועל בתוך המדינה ואין לו נגיעה בהיבט הימי. משרד התשתיות גם לא קשור לכך באופן ישיר. לכן צריך למצוא מודל מתאים. בים תטיס נמצאה חלוקה בין היזם לבין המדינה. שם יש הסכם שבו היזם מתחייב להגן על המתקן ונעזר במדינה על ידי המטה ללוחמה בטרור שמנחה אותו, מספק מודיעין ומספק אבטחה ואילו את ההגנה המרחבית ניתנת על ידי חיל הים. שווה לבדוק איך העסק הזה יעבוד במערכת רחבה יותר". 

"ליצור שת"פ ביטחוני עם נאט"ו"

לאחר מכן הבהיר סיבוני כי "קידוחי תמר ולוויתן שונים מהותית מים תטיס. תשתיות ההפקה הם כמעט בעומק של 2 ק"מ. פגיעה  במקום כזה, פגיעת טרוריסטים היא כמעט בלתי אפשרית בשל העומק. כיום, חיל הים נכנס לפינה הזו , הוא מנסה לקדם אותה. יש לה כמובן עלויות כבדות אבל התפיסה הזו חייבת מגוון שלם של אמצעים. צריך לבנות תמונת מצב של כלי שיט שנכנסים למרחב. יש מערכות ממערכות שונות. מערכות שמסתכלות מעבר לאופק- 320 ק"מ. פאבליק דומיין שיודע למפות את כל הספינות במרחב. יכולות זיהוי ואחיזה של כלי שיט שונים ולבסוף יש לספק מענה לבידוק ותשאול בלב ים. אני מזכיר שענייני הים התיכון מפוקחים על ידי מסגרת של נאט"ו. הם יכולים לעצור כל אונייה אם הם רוצים. שיתוף פעולה כזה יכול להיות טוב ויש לקוות שטורקיה לא תבקש לסכל את העניין הזה"

לסיום, אמר סיבוני כי יש לזכור ש"המדינה במרחב לא יכולה להפריט את ההגנה. לא בתשלום ישיר. ההגנה צריכה להיות מגולמת בתמלוגים שנכנסות מההפקות. אני חושש שקביעה שהיזם יממן את כל האבטחה היא לא סבירה. זה כמו שנבקש ממפעלי ים המלח לממן את הבט"ש מסביב  לאזור".