השוק ההודי לא צריך להיות זר ליזם הישראלי. שוק האנרגיה המתחדשת ההודי מתפתח כמו יתר הודו, באחת, במהירות, בצורה המתאימה להודו. היום התארחו נציגי משרד האנרגיה של הודו בכנס שנערך באיגוד לשכות המסחר בשיתוף שגרירות הודו.

נציגי משרד האנרגיה ההודי בישראל "פוטנציאל לשיתוף פעולה גדול" 

 נציגי משרד האנרגיה ההודי הבוקר בכנס לשכות המסחר – צילום: חגי אנסון

השוק ההודי לא זר ליזם הישראלי. שוק האנרגיה המתחדשת ההודי מתפתח כמו יתר הודו במהירות, ובדרך המיוחדת להודו. היום התארחו נציגי משרד האנרגיה של הודו בכנס שנערך באיגוד לשכות המסחר בשיתוף שגרירות הודו. 

סאנג'י סת' ממשרד האנרגיה ההודי אומר, כי בעוד בעולם המערבי צריכת האנרגיה פוחתת בגלל עלויות האנרגיה, לעומת זאת, בהודו צריכת החשמל עולה בגלל תיעוש מואץ, עלייה בהכנסה ואיכות החיים. סת' הודה שמשרד האנרגיה והממשלה מבינים שיש צורך בהתייעלות אנרגטית, בעיקר על מנת לגשר על הפער בין ההיצע והביקוש. המטרה הראשונה של הודו תקינה וחינוך הציבור להתייעלות אנרגטית מחד ולקדם את תעשיית המתחדשות מאידך.

התייעלות אנרגטית – חוסכים 60 מיליון טון דלקים פוסיליים 

מסגרת העבודה בהודו מוגדרת על ידי חוק שימור האנרגיה שנחקק ב-2001 וכן חוק התמודדות עם שינוי האקלים משנת 2008. על פי חוק זה כל תעשייה נדרשת להפחית את צריכת האנרגיה שלה באחוז מסויים במודל המזכיר מאוד את מודל התעודות הירוקות של ארה"ב או בלגיה.

אחת מתכניות הדגל הוא תעודת האנרגיה המגדירות את צריכת האנרגיה והיעילות האנרגטית של מוצרי החשמל. לטענת סת', מיתוג התעודות כ"מותג" איכות הביא לשינוי בצריכה וכיום 75%  מהמקררים ו-50% מהמזגנים. חלק מהתופעות שגרר מהלך התקינה וחיוב יבואנים להציג תעודות יעילות על מקררים ומזגנים הביא לכך שיבואנים התחילו לסמן מוצרי חשמל  בצורה חלקם ולנטרית בגלל לחץ השוק.

כיום 30% מצריכת האנרגיה של הודו מגיעה מהתעשייה הכוללת גם את תעשיית החקלאות. ממשלת הודו איתרה 580 "יחידות" תעשייה כדברי סת' שעליהם חלה בשלב ראשון תוכנית התעודות הירוקות. במסגרת התכנית לעידוד התייעלות אנרגטית מפעילה הודו מערך להכשרת ממוני וסוקרי אנרגיה וכן הקימה חברות אסקו אותן היא מתמרצת. לדברי סת', כיום ישנם תקנים לבנייה לבניינים חדשים, אבל האתגר, כמו בכל מדינה, הוא שדרוג הבניינים הקיימים. כיום, לאחר הטמעת חלק מהתוכניות להתייעלות אנרגטית, חוסכת הודו 60 מיליון טון דלקים פוסיליים בתעשיית האנרגיה.

אנרגיה ממקורות מתחדשים – קרוב לגיגה וואט של מערכות סולאריות

קצרה היריעה לסקור את כל התכניות לכל מגוון האנרגיות ממקורות מתחדשים שהודו מפעילה. אולם ניתן לציין שיש תכניות עידוד לאנרגיה מביומסה, אנרגיה ממקורות הידרו וכן רוח וכמובן סולאר. כיום בהודו מותקנות קרוב לגיגה וואט של מערכות סולאריות מתוכן קרוב ל90% הותקנו רק בשנתיים האחרונות. 

בתחום הסולארי כאמור, הודו התקינה בשנה האחרונה קרוב לגיגה וואט של מתקנים סולאריים. היעד של הודו הוא עד 2017 להתקין 10 גיגה וואט סולארי פוטוולטאי וכן עוד 10 גיגה במתקנים תרמו סולאריים. המתקנים זוכים לתמריצים הכוללים תעריף הזנה, הקלות מכס ומיסוי וכן הקלות בתקינה ורגולציה.

דווקא בתחום התרמו סולאר הודו רואה פוטנציאל לשיתוף פעולה גדול עם ישראל. הניסיון של ישראל בתחום התרמו סולאר, בעיקר בתחום חימום המים עונה לתקנה חדשה בהודו הקובעת שמבנים תעשייתיים מחויבים ל-25% חימום מים ממקורות מתחדשים. כיוונים נוספים אותם מעוניינת הודו לבחון בשיתוף עם ידע ישראלי קשור להתפלת מים וניהול אקלים.

האקלים ההודי שונה מאוד מהאקלים הישראלי ברובו, אולם האתגרים (שהינם דומים בכל העולם) של הודו מזכירים את אלה הישראלים בנושא התשתיות ושדרוגן. דווקא שם מוצאת הודו נקודות השקה עם ישראל שהצליחה להטמיע בשנות קיומה פתרונות יחודיים שלעיתים נראים כמו פתרונות יש מאין. את אלה מעוניינת הודו ללמוד מישראל.

אלטרנטיבה מעניינת ליזמים ישראלים 

אם הכיוון באופן כללי של יזמים כיום הוא החוצה מישראל, אירופה אינה המקום בשבילכם, אפריקה היא כור מחצבות פורה, למי שמבין כיצד יש להתנהל באפריקה. הודו היא שוק מרתק, פתוח לישראלים ומכיר בכישוריהם של יזמים וחברות ישראליות. החיבור בין שתי המדינות הרואות עצמן ישויות מתקדמות יוצאות דופן בנוף התרבות העולמי, יוצרת ברית – לא של עניים ונדכאים, אלה של שתי מדינות המראות לעולם שעל אף שגדול השוני על הדמיון, שתי המדינות המיוחדות האלה מצאו שפה משותפת ערכית בלתי תלויה, ומעוניינות למנף ולפתח אותו.