עם גילויים של שדות גז בשטח המים הכלכליים של ישראל, כדאי לדון גם בפוטנציאל תעשיות ההמשך של הגז הטבעי.המבוססות על הגז כחומר זינה

 תעשיית גז כחול לבן: פוטנציאל פיתוח תעשיות ערך מוסף לגז הטבעי

מאת: דורון אברהמי 

המשק הישראלי קיבל תפנית בשנים האחרונות עם גילויים של שדות גז בשטח המים הכלכליים של ישראל. בימים אלו כאשר אנו צפויים לשמוע על החלטות וועדת צמח, שווה לדון גם בפוטנציאל תעשיות ההמשך של הגז הטבעי. תעשיות שמבוססות על גז טבעי כחומר זינה.

במקביל לוועדה, פועל בתמ"ת בשנה האחרונה בראשות המנכ"ל שרון קדמי, צוות בין-משרדי שתפקידו לבחון מה הפוטנציאל הקיים בתחום, מה עשו מדינות אחרות בעולם, ואיזה מדיניות צריכה המדינה לנקוט על- מנת לעודד הקמת תעשיות אלו. בצוות חברים נציגים מהמשרדים השונים, מהתעשייה ומרשות הגז.

נכון לעכשיו, זיהינו מספר מוצרים שניתן לייצר עם פיתוח תעשיות המשך לגז הטבעי בישראל.

אמוניה

אמוניה היא חומר גלם חשוב לתעשיות רבות: דשנים, חומרי נפץ, פלסטיק, ומזון. במצב הצבירה הרגיל, אמוניה הינה גז רעיל ביותר. לצורך הובלתו ואחסונו במצב נוזלי, יש לקררו ולדאוג לסביבתו הבטיחותית.

 בעבר, יוצרה האמוניה בישראל מתוצר הנפט נפטא, על מנת לספק את הביקוש המקומי. עם זאת, האמוניה הישראלית לא עמדה בתחרות הכלכלית העולמית, מכיוון שהייצור בעולם התבסס על גז טבעי כחומר זינה, ועל כן הופסק היצור המקומי ואת מקומו החליף ייבוא אמוניה. לצורך כך, הוקם במפרץ חיפה מיכל לאחסון האמוניה הנוזלית. עם הזמן צמחה ההכרה שמיקום המיכל בקירבת מגורי תושבים בצפון מהווה בעיה חמורה. בתחילת חודש מרץ 2012 קיימו השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן ושר התמ"ת, שלום שמחון, דיון בנושא והוחלט על הוצאת מיכל האמוניה מחיפה. השרים החליטו לפעול למציאת פתרון לסוגיה. השרים הנחו את מנכ"לי משרדיהם למצוא מתווה שיאפשר הקמת מפעל תעשייתי באתר שיבטיח מזעור הסיכון לסביבה.

סוכם שהמתווה הנדרש ייקח בחשבון את התשואה למשק, הדרישות הסביבתיות והבטיחותיות, משך הזמן הנדרש וכן יבחן באם ישנו הכרח במתן תמריצים מצד המדינה ליזמים שיתעניינו בהקמת מפעל כזה.

האמוניה נדרשת לישראל לתעשיית הדשנים, תעשייה שמושתתת על שלושה מרכיבי יסוד בסיסיים: א. מרכיב אשלגני. ב. מרכיב פוספטי. ג. מרכיב חנקתי. ישראל מובילה בעולם במחצבי אשלג (ים המלח) ופוספט (אורון, צין). ולכן ייצור אמוניה מגז טבעי, לא רק שייתן פתרון בטיחותי למיכל בצפון אלא יאפשר ייצור תשלובת אנכית בנושא ויעמיק את היתרון היחסי שיש לישראל ביצוא דשנים. ייצור אמוניה יכול לשלב בתוכו גם יצור של אוריאה.

מתנול

מוצר זה הוא בעל פוטנציאל גבוה ביותר, הן בשל היותו תחליף דלק, והן בהיותו חומר גלם לייצור מוצרים כימיים אחרים. מתנול מהווה חומר יסוד עבור יצור חומרי גלם רבים, ובכללם תוספי דלקים, חומצה אצטית, פורמלדהיד ועוד. הביקוש כיום בארץ עומד על כ- 60,000 טון בשנה וכל הכמות מיובאת. המועצה הלאומית לכלכלה העריכה כי סך של כ-7 BCM בשנה יהווה את כל צרכי התחבורה של מדינת ישראל. המתנול עשוי לתפוס שיעור של מספר עשרות אחוזים מפלח זה.

הגז הטבעי משמש כחומר זינה אפשרי עבור יצור מספר רב של מוצרים כימיים, לרבות פורמלדהיד, חומצה אצטית ו- MTBE אשר מופקים ממתנול. אלו המוצרים העיקריים ששווה לבחון מבחינת התכנות היצור בישראל.

אולפינים – בנוסף, הגז הטבעי משמש כחומר גלם לתעשיית האולפינים, לרבות אתילן ופרופילן (ובעיבוד נוסף פוליאתילן ופוליפרופילן) אשר מהווים את חומרי הבסיס לתעשיית פלסטיק. הן האתילן והפרופילן מיוצרים כיום בישראל מנפטא, אשר הינו מזהם יותר מגז טבעי. במבט ראשון, נראה שהקמת מתקן ליצור מתנול הינו שלב חשוב להקמת מתקנים לייצור מוצרי המשך אחרים.

אתנול לתחבורה

אתנול הוא תרכובת אורגנית ממשפחת הכוהלים, זהו הכוהל הפשוט ביותר לאחר מתנול. האלכוהול הנמצא במשקאות חריפים הוא למעשה אתנול.

תערובת של בנזין עם אתנול משמשת במספר ארצות כתחליף לבנזין נקי. כיום ישנם ברחבי העולם מפעלים המייצרים אתנול מתירס, קנה סוכר וגידולים עתירי פחמימות אחרים. הדוגמא הידועה ביותר מגיעה מברזיל. הדלק בברזיל מורכב מ-25 אחוזי אתנול המופק ממטעי קנה הסוכר באגן האמזונאס. ממשלת ברזיל אף תומכת בכך. בשנת 2003 החליטה הממשלה כי רכבים הממונעים באתנול יחויבו במס נמוך מרכבים אחרים. העדפות צרכנים שלא להישען על אתנול בלבד הולידה את תופעת ה flex Fuel: רכבים בהם המנוע מותאם לשריפת כל תערובת של בנזין עם אתנול. כיום 85% מהמכוניות בברזיל מונעות מתערובת זאת.

הפקת אתנול מגז טבעי הינה תוצר חדשני עם טכנולוגיה ייחודית. למשרד התמ"ת כבר הגיעו פניות מיצרני טכנולוגיה כזאת, שמעוניינים למכור אותה וליישמה בישראל. יתכן שבכך צפויה פריצת דרך משמעותית. מהמידע הקיים ברשותנו, המפעלים הראשונים של האתנול מגז טבעי צפויים לקום בסין ובאינדונזיה.

פוטנציאל לפיתוח תעשייה ישראלית בקנה מידה רחב

לסיכום, ישנן דוגמאות רבות ממדינות אשר השכילו לפתח תעשיות המשך וכך הגדילו את הערך המוסף של המשאב הטבעי בתוך התוצר שלהן. ה"מכון הישראלי לתכנון כלכלי", בנייר העמדה שהגיש לוועדת צמח, מציג דוגמאות של מספר מדינות. במדינות אלו, תגליות משאבים טבעיים הביאו לאימוץ מדיניות שאינה מסתפקת ב"התגלגלות" של מצב הביקושים הקיים, אלא יוזמת ותומכת ביצירת "אשכולות" של חברות הנבנות על זמינות ונגישות המשאב הטבעי שנתגלה. הדוגמאות עוסקות במדינות הבאות:

ערב הסעודית – הקמת תשלובת הכימיקלים SABIC בערב הסעודית
טרינידד – שהשכילה לפתח אשכול מתנול ובנתה סדרה של מפעלי אמוניה
נורבגיה – שפיתחה תעשיות ידע וטכנולוגיה סביב קידוחי הנפט.

המקרה של ערב הסעודית הוא המעניין מכולם. עד 1976 ערב הסעודית הייתה ידועה בעולם ביצוא נפט גולמי. באותה שנה, מעט אחרי משבר הדלק העולמי, הוקמה SABIC-Saudi Basic Industries Corporation על ידי צו מלכותי. המטרה של הקמת התשלובת הייתה להחליף יצוא של נפט גולמי בייצור ויצוא של כימיקלים שימושיים, פולימרים ודשנים שערכן המוסף גבוה יותר. בנייתו של SABIC הפך את כפרי הדייגים הקטנים של המפרץ הפרסי ושל ים סוף לערים תעשייתיות ומודרניות. היקף הייצור בשנת 1985 היה 6.5 מיליון טון, חמש שנים לאחר מכן הייצור עלה ל -13 מיליון טון ועד שנת 2003 הייצור עלה ל 42 מיליון טון של מוצרים. SABIC מעסיקה מעל 30,000 אנשים ברחבי העולם ובבעלותה 60 אתרי ייצור ביותר מ -40 מדינות בעולם. SABIC כיום היא מובילת שוק במספר מוצרי מפתח כגון אתילן, אתלן גליקול, מתנול, MTBE ופוליאתילן.

אולי הפעם נלמד מערב הסעודית?

הכותב הוא מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר-קיימא, משרד התמ"ת

התפרסם לראשונה במגזין תשתיות סביבה ואנרגיה גיליון 13 יולי – אוגוסט 2012