רבות הגרסאות לחסמים העומדים בפני הענף ובפני פרוקטים להתייעלות, אך, לפעמים, יש להאזין טוב טוב לשאלות, להסתייגויות ולתהיות
לנצח במשחק ההתייעלות: החזר השקעה מהיר מול חיסכון לטווח ארוך
מאת: זאב גרוס
אימרה מפורסמת קובעת כי "You can't win the game if you don't know how to keep score". המעקב אחרי התוצאה הוא, כמובן, חשוב מאד בקביעת הנצחון. אך אימרה זו עמוקה יותר – היא קובעת שאם אינך יודע בגין מה אתה צובר ניקוד, לא תשכיל להתנהל במשחק בדרך שתביא אותך לניצחון.
ההתייעלות האנרגטית עלתה לראש שיח עולם האנרגיה בתקופה האחרונה. אנו רואים מאמצים פרסומיים מצד גורמים ממשלתיים (משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה), פעילות של חברת החשמל ורשות החשמל, הצעות למימון סקרים ומימון פרויקטים (משרד האנרגיה ומשרד התמ"ת/סביבה) – אבל הקוסנזוס בענף הוא שפעילות זו אינה מתרוממת.
רבות הגרסאות לחסמים העומדים בפני הענף ובפני פרוקטים להתייעלות, אך, לפעמים, יש להאזין טוב טוב לשאלות, להסתייגויות ולתהיות המועלות חדשות לבקרים בענין פרויקטים מסוג זה, לקבל את "תזקיק החסמים". השאלה/ההסתייגות/התהייה הגדולה והשכיחה ביותר היא – "איך אני מודד את החיסכון"? מעבר לכך שמדובר כאן, לכאורה, בשאלה לגיטימית, מגלמת השאלה את עומק אי הבנת "משחק" ההתייעלות האנרגטית.
איך פותחים דלת לחיסכון?
שאלה מוזרה, אך אם תחשבו עליה לעומק, תגיעו למסקנה שיש לשאלה – בדרך שנוסחה לעיל, ונתמכה (או יותר נכון – לא נתמכה) בנתונים מלווים – רק תשובה נכונה אחת. תלוי בדלת.
כנ"ל השאלה בענין החיסכון – איך למדוד את החיסכון? כשנחליט על אמצעי החיסכון, נשכיל להבין את הפרמטרים המשפיעים על החיסכון ואיך נוכל להינות מהחיסכון (כלומר למנף אותו הלאה לקידום הפעילות של החוסך) – אזי בפני כל מתעניין, שלל טכנולוגיות ומתודולוגיות למדידת החיסכון בפועל.
אנו חוזרים, אם כן, לשאלה – איך "משחקים את המשחק" ההתייעלות, תוך התבססות על איך זוכים בניקוד ומה בדיוק מודדים?
אז אתחיל במה שאני מדגיש מעל לכל במה – (א) התייעלות אנרגטית בכלל, ופרויקט התייעלות אנרגטית בפרט, אינם מסתיימים בהתקנת אמצעים כאלה או אחרים – רק אז הם מתחילים; (ב) מי שנכנס לתהליך התייעלות במחשבה ש-"הטכנולוגיה תענה את הכל" וש-"מה שהיה הוא שיהיה" בתחום ההתנהלות התפעולית, לא רק שלא יזכה במקסימום היתרונות שיכולה ההתייעלות להביא – גם האמצעים שהותקנו לא יפעלו כדבעי.
בדיוק כמו כל איש עסקים המבקש לשדרג את עסקיו, תקופת ההחזר ההשקעה אמנם חשובה, אך חשובה יותר התשובה לשאלה "כמה אני ארוויח מזה"? כמותית. בצורה פשוטה. מה זה מביא לי? כנ"ל ההתייעלות. יש לראות בה השקעה המניבה תשואה – תשואה כספית שאותה יש לזהות, לכמת, לקבוע את וודאותה ותדירותה ולהכליל נתונים אלה בתכנון עתידו של העסק וקביעת תוצאותיו הכלכליות. אם תרצו – זו מלחמת ה – ROI ב – IRR, ולצערנו ה- ROI שולטת בכיפה. אז ייתכן שיבוצעו פרויקטים עם החזר מהיר, אך לעומת זאת, מושג חיסכון זעום יחסית ונוצר מחסום אדיר לפרויקט הבא (שם יהיה ה – ROI ארוך בהרבה).
לדוגמא – עיינתי בסקר התייעלות של עירייה מסויימת, שהתייחס בנפרד לשני אלמנטים של תאורת רחוב; התקנת משנקים אלקטרוניים ובקרת הספק. תקופת ההחזר למשנקים האלקטרוניים (לפי הסקר) היתה 13.3 שנים ואילו לבקרת ההספק תקופת החזר של 3.7 שנים. מצד אחר – החיסכון בכסף במשנקים עלה על חצי מיליון ש"ח בשנה, ואילו החיסכון בבקרה הוא כ – 400,000 ש"ח בשנה. בשיחותי עם העירייה אמרו שבטח לא ילכו להחלפת המשנקים בגלל ה-ROI שלה, אך בספק אם ילכו לפרויקטה בקרה בגלל שאלות מימון. תחשיב פשוט העלה שביצוע פרויקט משולב מביא לתקופת החזר של כ-8.5 שנים, וזה מבלי לקחת בחשבון את התוצאות החיוביות של הבקרה גם על הצריכה שניתן לייחס למשנקים. בהתחשב באפשרויות המימון הקיימות בשוק, תקופה כזו אינה תקופה מוגזמת לרשות מקומית, ונראה אבסורד שעירייה לא תעשה מאמצים לחסוך מיליון ש"ח לשנה.
בנושא ההתנהלות, אפשר, דווקא, "ללכת על פשוט". היום קיים תקן ישראלי 50001 לניהול אנרגטי. תקן זה נותן מתכונת לצאת מה – "מה שהיה הוא שיהיה" ברמה הניהולית הטכנית. לגבי מינוף תוצאות לתכנון כלכלי לעתיד, תלוי הדבר בכל ארגון וארגון, אבל מי שישכיל לעשות זאת יכניס אנרגיה לעסק שלו על ידי התייעלות הצריכה במתקנים שלו.
שאלת הבסיס – מה מודדים?
קיימות מתודולוגיות שונות לגבי נושא זה, אך אתרכז במתודולוגיה המקובלת ברמה בינלאומית המכונה International Performance Measurement and Verification Protocol (IPMVP).
IPMVP מתייחס למספר "תרחישי מדידה", תלוי בסוג אמצעי ההתייעלות או פרויקט ההתייעלות שמבקשים לנתח. ברור שיש צורך לבצע את מדידת הצריכה בכל פרויקט – השאלה איפה, באיזה דיוק, לפי איזה כללים. IPMVP מתייחס למושג "גבולות המדידה" שהינם פונקציה של התוצאה הרצויה. לדוגמא – במידה ומעוניינים לברר רק את הצריכה של גוף תאורה, ניתן למדוד צריכה רגעית ולאמוד את שעות הצריכה בפועל בכדי לקבל תוצאה מדוייקת "מספיק". לעומת זאת מנוע הפועל במהירויות משתנות חייב מדידה על פני ציר זמן המבטא את מחזוריות המשתמש בה.
מדובר ב – 4 תרחישי מדידה; מדידת פרמטר או פרמטרים עיקריים של ציוד או מערכת בודדים (אופציה A); מדידת כל הפרמטרים הקשורים לציוד או מערכת בודדים (אופציה B); מדידת צריכת כלל המתקן(אופציה C); קביעת צריכה באמצעות סימולציה (על נתוני אמת) (אופציה D). ככל שתוצאת הצריכה המדודה כפופה למספר פרמטרים הולך וגדל, יש צורך גם במדידתם בכדי לקבוע את ההתאמות הנדרשות לקביעת החיסכון הכללי. בעיקרון, הנוסחה לקביעת חיסכון ב – IPMVP היא:
חיסכון = (צריכה מקורית +/- התאמות שגרתיות) +/- (התאמות בלתי שגרתיות) – צריכה חדשה מדודה.
במידה והמספר המתקבל הוא שלילי, מדובר בהעדר חיסכון, במידה והוא חיובי, קיים חיסכון בהתאם לתוצאה.
כאן עולה השאלה "מה מהווה התאמה שגרתית ומה מהווה התאמה בלתי שגרתית"? בעיקרון – כל פרמטר המשתנה באופן שגרתי (לאו דווקא קבוע – כגון מזג אוויר) צריך להילקח בחשבון בהתחשב בתרחיש המדידה. התאמה בלתי שגרתית הוא ביטוי לאירוע יוצא דופן (לדוגמא – הוספת בנין חדש לקמפוס).
לסיכום – "המשחק" של ההתייעלות הוא, בעצם, "משחק" התפתחות העסק. כולם מעוניינים בהגדלת ופיתוח העסק, ולכן יש לשלב את "טקטיקות המשחק" בהתאם. אחת מהן היא ההתייעלות האנרגטית, והפעלת הטקטיקות בצורה מושכלת תביא לניצחון במשחק.
הכותב הוא יועץ עצמאי בתחום האנרגיה – התייעלות אנרגטית, אנרגיה מתחדשת ופתוח בר קיימא. לשעבר מנהל האגף לשימור אנרגיה במשרד האנרגיה והמים