המדינה אמורה להשיב עד תחילת שבוע הבא לבג"ץ מה עלה בגורל הקמת הקרן לניהול רווחי נפט שהמדינה חוייבה להקים בחוק ששינסקי למטרות חברתיות וכלכליות. מתזכיר הצעת חוק מקדמית עולה במפתיע, כי אין בכוונת המדינה להקים את הקרן באופן מיידי, וכי הקרן למטרות חברתיות וכלכליות תוקם רק אחרי שהכנסות המדינה מרווחי הנפט והגז יגיעו ל-2 מיליארד ₪.

תמלוגי גז לטובת הציבור? 125 מיליון ש"ח נשלחו לקופת האוצר 

דיוני ועדת ששינסקי לתמלוגי הגז הטבעי – צילום: משרד האוצר 

המדינה אמורה להשיב עד תחילת שבוע הבא לבג"ץ מה עלה בגורל הקמת הקרן לניהול רווחי נפט שהמדינה חוייבה להקים בחוק ששינסקי למטרות חברתיות וכלכליות. מתזכיר הצעת חוק מקדמית עולה במפתיע, כי אין בכוונת המדינה להקים את הקרן באופן מיידי, וכי הקרן למטרות חברתיות וכלכליות תוקם רק אחרי שהכנסות המדינה מרווחי הנפט והגז יגיעו ל-2 מיליארד ₪.

בזמנו הוגשו מספר עתירות נגד החוק ובהם עתירות של בעלי זכיונות הגז. בסוף השבוע שעבר דחה בג"ץ את כל העתירות למעט העתירה שהוגשה על ידי עו"ד איתי הכהן בשם ח"כ אורי אריאל. בעתירה נטען בין היתר כי המדינה מפרה את חוק ששינסקי באופן עקבי ומתמשך בכך שלא הגישה הצעת חוק להקמת קרן מיוחדת לניהול רווחי המדינה מהמס המיוחד שהוטל על רווחי הנפט והגז. לפי החוק היה על המדינה להגיש את הצעת החוק להקמת הקרן עוד בחודש נובמבר 2011. בינתיים חלפו חודשים ארוכים וטרם הונחה הצעת חוק על שולחן הכנסת.

עם זאת, מתזכיר הצעת חוק מקדמית שהכינה המדינה עולה במפתיע כי אין בכוונת המדינה להקים את הקרן באופן מיידי שכן לפי סעיף התחולה להצעת החוק (סעיף 53), הקרן תוקם רק לאחר שייצבר בה סכום עתק של מעל 2 מיליארד ש"ח. וכך נאמר בתזכיר: "תחילתו של חוק זה במועד בו יגיעו הכנסות המדינה כאמור בסעיף 43 לסכום העולה על 2 מיליארד ₪ (בחוק זה – סך ההכנסות במועד התחילה), וזאת על פי הודעת שר האוצר, אשר תפורסם ברשומות."

לדברי עו"ד הכהן, ניסוח התזכיר חושף את הכוונות האמיתיות של האוצר לעשות שימוש בכסף מרווחי הגז והנפט לטובת התקציב השוטף ולא לטובת הדורות הבאים למטרות רווחה וחינוך. עו"ד הכהן ציין כי זהו החשש העיקרי שעמד לנגד עיני העותרים ובראשם ח"כ אוריאל שהתריע על כך לא פעם בדיונים בועדת הכספים בעת תהליך החקיקה של חוק ששינסקי. לדבריו "במילים אחרות, כל הכנסות המדינה מהמס המיוחד שהוטל לפי חוק ששינסקי על רווחי הגז עד לסכום של 2 מליארד ש"ח יילך ישירות לקופת המדינה לטובת התקציב השוטף ולא לקרן המיוחדת שהיתה אמורה לקום למטרות רווחה וחינוך".

לטענת העותרים, בדיון האחרון שהתקיים הורה בג"ץ למדינה להגיש עדכון עד ספטמבר לגבי מצב החקיקה להקמת הקרן. אולם לאור האמור קיים חשש לגבי רצינות כוונותיה של הממשלה להקמת הקרן. מהתיקון לעתירה עולות גם מספר עובדות מעניינות נוספות: ביום 22.2.2012 התקבל, במשרדו של ב"כ העותרים, עו"ד איתי הכהן, מכתב ממר גל הרשקוביץ- הממונה על התקציבים, ממנו עולה כי עד לתום שנת 2011 המדינה כבר גבתה מכוח חוק שששינסקי סכום של כ-125 מיליון ₪. עוד עולה כי כספים אלה לא הופקדו בקרן מיוחדת שנועדה לכך בחוק אלא כחלק מהכנסות המדינה ממיסים. במכתבו של הממונה על התקציבים נכתב כי: "החל ממועד תחילת חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א- 2011 (להלן-החוק) ועד לתום שנת 2011 גבתה המדינה מכוח החוק סכום של כ-125 מיליון ₪. סכום זה התקבל כמקדמה עבור הכנסות בגין שנת 2011, בהתאם לתקנה שתוקנה מכוח החוק לפיה בעלי מיזם הנפט ישלמו מקדמות היטל בשיעור שלא יפחת מ-8% מהתקבולים השוטפים. ההכנסות האמורות נגבו כחלק מהכנסות המדינה ממסים." עוד עולה מהתוספת לעתירה כי בדיון שהתקיים בועדת הכספים ביום 21.2.12 הכחיש פרופ' קנדל בתשובה לשאלתו של ח"כ אוריאל כאילו חלק מהכספים מיועד לבטחון שעה שהודעת משרד ראש הממשלה קבעה זאת מפורשות. 

"המחלוקת בעניין זה כלל אינה ענין סמנטי. שכן, כל מטרת הקרן להפקדת הכספים מרווחי הנפט העשויים להגיע למליארדי שקלים בשנים הבאות, נועדה במפורש לקדם אך ורק מטרות כלכליות וחברתיות במסגרת קידום המדיניות של "צדק חברתי" ברוח ועדת טרכטנברג והמחאה הציבורית הגדולה שקמה בקיץ האחרון ולא למטרות בטחון". אומר עו"ד איתי הכהן.