בג"צ דחה את עתירת האגודה לצדק חלוקתי "הסוסים ברחו מן האורווה"

בינואר 2012 הגישה האגודה לצדק חלוקתי עתירה בבג"צ נגד הוראת מעבר הקבועה בהחלטה 1254. העמותה הגישה את העתירה בשל העובדה כי מצאה את הוראת המעבר בלתי סבירה וזאת מפני שבמסגרתה נמסרות קרקעות חקלאיות יקרות ערך למיזמים סולארים, מבלי שהמדינה תזכה לתשלום הולם עבור הקרקע, תוך מתן אפשרות להשכרת הקרקע בחכירת משנה וגריפת רווחים בלתי סבירים ממשאב הקרקע החקלאית לכיסים פרטיים.

לטענת העותרים, במסגרת הפטורים המוענקים בהחלטה זו, שזכו לכינוי "הוראת המעבר" מוותרת המדינה על סכומי עתק, שעלותן כלל לא הוערכה. בכך היא למעשה מוותרת על כספים שיכלו לשמש לבניית דיור ציבורי, לסיוע לנזקקים, לחינוך, לבריאות וכדומה והכל למען התעשרותם של מעטים, ברי מזל.

בפסק דין שהתקבל אתמול (26/8/2012) דחה בית המשפט את העתירה (בפסק דינו של השופט פוגלמן). אולם בפסק הדין מעלה השופט נקודות מעניינות הן באשר להתנהלות המינהל באשר להקצאת קרקע חקלאית על ידי יישובים חקלאים למען הקמת מיזמים סולאריים והן באשר ניהול הקרקע החקלאית בפרט. נדמה שאין חולק שההסדר לפיו קרקע חקלאית מוענקת למיזמים סולארים ללא תמורה הולמת, מתן אפשרות להשכרת הקרקע מהיישוב החקלאי וללא הגבלת שטחי המיזמים אינו הסדר הולם.

כמו כן, מציינים נציגי העמותה את דברי השופט רובינשטיין שלפיהם: "כל ההתנהלות במינהל מקרקעי ישראל הקשורה בקרקעות המדינה עוברת זה שנים לא מעטות ניסוי ותעיה. או שמא בסדר הפוך, תעיה וניסוי". מדברי השופט רובינשטיין עולה כי המדינה העניקה במקום פתרונות תעסוקה ליישובים, מיזמים כלכליים אך הרחיקה לכת מבחינות שונות ועתה היא מנסה לתקן את המדיניות אלא שבפועל "הסוסים ברחו מן האורווה" . עוד מוסיף השופט רובינשטיין כי כל הפרשה אינה מסיבה אושר וכי על המינהל להפיק לקחים שכן "בשימוש בקרקעות ציבור מעורב בסופו של יום כסף רב מאוד".

על אף ההפסד בבית המשפט, הרי שבעמותה רואים בפסק הדין את הרע במיעוטו. "אמנם עתירת האגודה לצדק חלוקתי נדחתה אך האגודה שמחה על האמרות החשובות בפסק הדין אודות הקצאת משאב הקרקע החקלאית והשימושים המותרים בה. כמו כן, האגודה מברכת על כוונת המדינה להתחיל ולגבות תמלוגים בגין הפרויקטים הסולאריים כפי שהוצג לאחרונה באמצעי התקשורת. לעמדת האגודה, בעקבות העתירה שהוגשה והקמפין הציבורי שנוהל, הבינו מקבלי החלטות שהקופה הציבורית עומדת להפסיד כספים רבים מהפרויקטים הסולאריים שיוקמו על קרקעות חקלאיות והחלו בתיקון המדיניות. פתרון זה אומנם אינו אידיאלי אך לפחות עומד בקנה אחד עם האינטרס הציבורי הרחב וקבלת תמורה הולמת עבור השימוש המסחרי במשאב הקרקע החקלאית".

בעוד בית המשפט בסיכומו של עניין לא חייב את עמותת "צדק חלוקתי" להוצאות משפט, את חברת מגור שהגישה בזמנו עתירה דומה שאוחדה עם עתירת צדק חלוקתי, בית המשפט השית על חברת מגור תשלומי הוצאות משפט בגובה 10,000 ש"ח לתנועת המושבים, פז סולאר, ערבה פאוור, דלקיה וסאנפאוור.