בראיון עם רענן הרצוג, אחד משני מייסדי "Univerve" מתבררות יתרונות האצה על פני גידולים אחרים בתחום הביו דלקים, הקשיים והחסמים והחיפוש אחר משקיעים שיביאו את החברה ליעדיה המבטיחים

האצות שיפיקו לכם דלק ירוק: ראיון עם מייסד "Univerve"

אצות הים הן פלא של ממש. תשאלו את רענן הרצוג, סמנכ"ל טכנולוגיות ומייסד בחברת "יוניוורב" (Univerve) שהחליט לקחת את הירוקת הימית הזו ולהפוך אותה למפעל חייו. יחד עם אוהד צוקרמן הוא בנה את המיזם החקלאי שממוקם בפארק רותם, סמוך לדימונה. החברה, שנוסדה ב-2009 מתיימרת לשנות את סדרי  צריכת הדלקים בישראל ומחוצה לה. לא פחות. השיטה: גידול אצות והפיכתן לדלק ביולוגי, אותו ניתן להפוך גם לדלק סילוני ודיזל לתחבורה. 

גידול אצות למטרת ביודיזל הפך בארה"ב לחוק כבר לפני כשנתיים, אז הבינו בוושינגטון שהשיטה הזו היא אולי היעילה ביותר להפקת דלקים "ירוקים" מבלי לייצר בעיות חריפות של שימוש בשטחי ענק לחקלאות כפי שייצרו דלקי האתנול המבוססים על תירס, סויה ועוד. גם בישראל הבינו את הפוטנציאל אך חוקים דומים לא חוקקו עד כה.

החברה, ששואפת להגדיל את שטחי הגידול שלה עד ל-4,000 דונם בשלב ראשון (וזאת בכדי לייצר כמות של כ-150 אלף חביות שמן) מחפשת משקיעים חדשים שיוכלו לעזור לה להגשים את הרעיון החלוצי. בדרך לשם היא בנתה מעבדות ייחודיות ומודלים כלכליים שאמורים לעזור לה לגייס את ההון הרצוי. כמו כן היא המציאה מודל ייחודי לגידול האצות, עליה רשמה פטנט השמור רק לה. 

אך רגע לפני הדיבור על גיוסים והשקעות, כדאי לדעת מה היתרונות שמביא איתו רעיון המיקרו אצות בהשוואה לדלקים ירוקים אחרים. רענן הרצוג, שנמנה על אחד משני מקימי החברה מסביר: "כפי שידוע לרבים יש כמה דורות לביו דלקים. דור ראשון הוא זה שהפיק מסויה, תירס, וקנולה שהוא גם המקור הגדול ביותר בעולם כיום. הדור השני מתבסס על צמחים דוגמת הקיקיון והג'טרופה שהבעיה המרכזית איתם הם שטחי הגידול הנרחבים. האצות משתייכות לדור השלישי והיתרונות הגדולים שלהן זה שניתן לגדל אותן במים מליחים וגם בשטחים מדבריים שלא היו יכולים להיות מופנים לחקלאות אחרת ממילא".

אחת ההפתעות הגדולות הקשורות באצות ולא ידועות מספיק היא העובדה שבלעדי האצות, ככל הנראה, לא היה לנו מספיק חמצן כדי להתקיים על הכדור הכחול. הסיבה: האצות, הן למעשה הירק הימי הנפוץ ביותר, ובשל כך מייצרות כ-70% מכלל החמצן אותו אנו נושמים. מעבר לכך, מדובר במיקרו אורגניזם (חד תא) שגדל ומתחלק כמו וירוס. ככזה קצב הגידול שלו הוא השני במהירותו בטבע. "אצה יכולה להתחלק כמה פעמים ביום" מסביר הרצוג "התוצאה של זה היא שהיא מייצרת את התפוקה הגבוהה ביותר ביחס בין שטח לזמן, מה שבעצם עוזר לצמצם את שטחי הגידול".

מבחינתכם, מה היעד לעלות הפקה של חבית שמן?

"בהינתן כל מיני תנאים אנחנו שואפים  להגיע לעלות של 70 דולר לחבית. בתעשייה משווים את השמן שלנו לנפט גולמי".

עם מחיר כזה יהיה לכם קצת קשה לתת פייט לתעשיית הדלקים הפוסיליים.

"אנחנו לא מתיימרים לתת תחרות לתעשיית הדלקים המזהמים כי רוב המדינות בעולם כבר רשמו יעדים של ממש בעניין הביו דלקים. אגב, במקרה הישראלי, אני לא חושב שהבעיה היא כל כך בהיעדר הרגולציה כמו בעובדה שאין דרך למלא את נתח הרגולציה. אין בארץ מספיק מקורות של חומרי גלם בכדי לגלגל את התעשייה הזו. זו לדעתי הבעיה הכי קשה של התחום הזה".

עד כמה אתם סובלים, אם בכלל, מבעיות רגלטוריות?

"אנחנו לא סובלים מבעיות כאלו מכיוון שאנחנו רק מייצרים את השמן, אותו אנחנו מוכרים לחברת "גרין סיטי". הם, לעומתנו, סובלים מבעיות כאלו לא מעט. במובן מסוים אני סובל מהבעיות שהם סובלים מהן בעקיפין. בישראל, בניגוד למדינות אחרות, אין מתווה של 20-20 או דרישה להגעה של 5% לשימוש בביו דיזל כמו בכל אירופה". 

למה לדעתך לא הושמו יעדים כאלו?

"בכל הקשור לנושא הביו דיזל לתחבורה יש מספר בעיות. אחת מהן היא הבעיה של הצנרת שמובילה את הדלקים שאחראית גם להובלת דס"ל. הבעיה היא שברגע שאתה מעביר בצינור דס"ל, אתה לא יכול להעביר בו גם דלק ביולוגי כי אז הדס"ל עלול להפגע".

אחד היתרונות הגדולים של גידול האצות, בניגוד לצמחים אחרים, קשורה באיכויות של האצות המכילות תרכובת נדירה של 30 עד 40 אחוזי שמן המשאיר כמות גדולה למדי של ביו מסה המספקת חומרים חשובים לתעשיות שונות. "מיקרו אצה היא היצרנית הגדולה והחשובה ביותר לאומגה 3. אין בה סימנים של כספית ויש בה ערך גבוה מאד חלבונים סיבים ופיגמנטים". בעקבות הנתונים הללו, הפכו האצות לחומרים המובילים בתעשיית ההזנה לבעלי חיים, דבר שהופך את "יוניוורב" לשחקנית מסקרנת גם בתחום זה. 

אם וכאשר יקרו הדברים כפי שהרצוג וצוקרמן מתכננים, הרי שתעשיית האצות בארץ תלך ותגדל למימדי ענק ואף תשאף לגדול ולהתפתח אל מעבר לים. נכון לעכשיו, הושקעו זה מכבר מליוני דולרים בפרויקט אך השניים מחפשים משקיעים שיביאו לחברה עוד כ-15 מיליון דולר ובכך יעזרו לה להתרומם לכדי מיצוי הפוטנציאל. השאיפה הרשמית היא כי משנת 2017 ואילך יוקמו כ-5 פררויקטים בשנה. בהנחה שמשקיעים אלו יגיעו בקרוב, צפוי ל"יוניוורב" עתיד ירוק ומזהיר למדי.