כניסתו של הגז הטבעי למשק הישראלי והתרחבות השימוש בו מביאים איתם יתרונות רבים, אך ישנה חשיבות עצומה לאופן שבו נעשים הדברים. היערכות מקדימה ומתאימה של הגורמים החדשים בשוק הגז הטבעי ושל נושאי המשרה מטעמם, תאפשר להם להתנהל בצורה יעילה, תוך מזעור החשיפה לאחריות פלילית.

אין מקום לטעויות: אחריות נושאי משרה במשק הגז הטבעי 

מאת: עו"ד אורית מרום אלבק, עו"ד עינת דוידסון

כניסתו של הגז הטבעי למשק הישראלי והתרחבות השימוש בו מביאים איתם יתרונות רבים, אך ישנה חשיבות עצומה לאופן שבו נעשים הדברים. היערכות מקדימה ומתאימה של הגורמים החדשים בשוק הגז הטבעי ושל נושאי המשרה מטעמם, תאפשר להם להתנהל בצורה יעילה, תוך מזעור החשיפה לאחריות פלילית. אימוץ תוכנית ניהול סיכונים פנימית הינה אחד מהפתרונות האפקטיביים.

חלקו של הגז הטבעי בתמהיל הדלקים המשמשים לייצור חשמל בעולם הולך וגדל ובישראל המצב בולט עוד יותר בהתחשב בתגליות בים התיכון. אם היום עומד הביקוש לגז טבעי בישראל על כ- 6BCM (מיליארד מטרים מעוקבים), הרי שעד לשנת 2020 צפוי הביקוש לגז טבעי במשק הישראלי לגדול כמעט פי שניים ולהגיע לכ- 11.1BCM (כ- 77% מכלל צריכת הדלקים בישראל) ובשנת 2030 צפוי הביקוש להגיע לכ- 16.8BCM. אחת הסיבות העיקריות לשימוש ההולך וגובר בגז הטבעי, נעוצה בעובדה שמחירו של הגז הטבעי, נכון להיום, נמוך מזה של מרבית הדלקים האחרים המשמשים לייצור חשמל ואנרגיה, ובכך שעלויות התפעול והתחזוקה של תחנות כוח המופעלות בגז טבעי, נמוכות בהרבה מאלה של תחנות כוח המופעלות על ידי מקורות אנרגיה אלטרנטיביים. כך למשל, בשנת 2010 החליף הגז הטבעי צריכה של כ- 4.5 מיליון טון תזקיקי נפט וייצר חיסכון למשק הישראלי של כ- 1.4 מיליארד דולרים.

השימוש בגז הטבעי, טומן בחובו לא רק יתרונות כלכליים. הגז הטבעי נחשב לדלק יעיל במיוחד המאופיין בנצילות גבוהה יחסית המגיעה לכדי 60% נצילות במחזור משולב, לעומת דלקים אחרים כדוגמת סולר ומזוט שמאפשרים נצילות חומר של עד כ-35%/40% וערכו הקלורי גבוה בהרבה בהשוואה לחלופות הקיימות. בנוסף, הגז הטבעי נחשב למקור האנרגיה הנקי ביותר בשל היותו דל במזהמים והעדפת השימוש בו על פני דלקים אחרים, מביאה לחיסכון משמעותי בפליטת מזהמים לסביבה. ממשלת ישראל הכירה ביתרונות הרבים שטומן בחובו השימוש בגז טבעי ושמה לה למטרה לפעול לפיתוח משק הגז הטבעי בישראל באמצעות המגזר הפרטי ולקיום תחרות בענף, להסדיר את הפעילות במשק הגז הטבעי באופן שיאפשר השקעות בו ומתן שירותים ברמת איכות, אמינות וזמינות נאותים ולהבטיח שמירה על הבטיחות בפעילויות המשק הגז הטבעי.

בשנת 2002 נחקק חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב – 2002 (להלן: "החוק"), הוא החוק המרכזי המסדיר את הפעילות במשק הגז הטבעי בישראל וקובע את הקמתה של רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות.

החוק קובע הוראות בדבר חובת הרישוי החלה על הקמה והפעלה של מערכת הולכה וחלוקה, הקמה והפעלה של מתקני גט"ן (גז טבעי נוזלי) ומתקני אחסון ועל העיסוק בעבודות הגז השונות. ביחס לחובת הרישוי לעוסקים בשיווק גז טבעי, נכון להיום לא קיימת חובה שכזו, אך בימים אלה מקודמת תקינה שתעגן את חובת הרישוי גם בתחום זה. כמו כן, החוק מסדיר נושאי מקרקעין הקשורים בהקמת מתקני הגז הטבעי וקובע הסדרי בטיחות ופיקוח. החוק אף כולל מספר עקרונות חדשניים יחסית, אותם ניתן למצוא בחוקים שנחקקו בעשורים האחרונים. כך למשל, מחיל החוק על השחקנים השונים במשק הגז הטבעי את עקרון חובת חיבור הצרכנים ואיסור הפליה על בסיס Open Access, לפיו על בעלי רישיונות לספק שירותיהם לכל צרכן ולכל מי שמבקש להיות צרכן (בהתאם לתנאי הרישיון) ללא הפלייה וללא התניית שירותים; את עקרון התעריפים הקבועים הבא לתת מענה לעובדה שלבעל הרישיון ישנה בלעדיות בכל הקשור לאספקת שירותי תשתית (הולכה או חלוקה), לפיו תעריפי התשתית הינם ידועים מראש, מפוקחים ובלתי מפלים ואת עקרון חובת העדפה לתוצרת הארץ.

הוראות נוספות שאימץ המחוקק אל תוך החוק ואשר מאפיינות את המגמה העולמית בשנים האחרונות, של הגברת אחריות והרחבת מעגל האחראים, הן ההוראות בדבר הטלת עיצומים כספיים על בעלי רישיונות מכוח החוק; ההוראות בדבר הטלת אחריות פלילית על הפועל בניגוד להוראות החוק, על המשחית מתקן גז, על המפריע לבעל רישיון ועל החורג ממפרט וההוראות בדבר הטלת אחריות נושאי משרה בתאגיד. בהקשר של הגדרת נושא המשרה ראוי לציין כי ההגדרה הקבועה בחוק הינה הגדרה רחבה, המייחסת אחריות למנהל פעיל בתאגיד, שותף (למעט שותף מוגבל) ואדם האחראי מטעם התאגיד על התחום.

היום, כאשר יותר ויותר גורמים מבקשים להיכנס לשוק הגז הטבעי, חשוב שתהיה להם ולנושאי המשרה הפועלים מטעמם מודעות ברורה באשר לכל אותם חיובים החלים עליהם מכוח החוק והתקנות ובפרט באשר לאותם חיובים הנושאים בצידם אחריות פלילית. נושאי משרה חייבים להיות מודעים לשני אלמנטים מרכזיים בהקשר של האחריות הפלילית החלה עליהם מכוח החוק: ראשית, אישום של נושא המשרה הוא 'אוטומטי' וכדי להוכיח את חפותו, נדרש נושא המשרה להוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו; שנית, על נושא המשרה חלה חובת פיקוח אקטיבית על התאגיד ועובדיו וחובה לפעול למניעת עבירה על ידי מי מהם. אלמנטים אלו מצביעים על הטלת אחריות כבדת משקל.

בתחומי משפט אחרים בהם אומץ עיקרון הטלת אחריות על נושאי משרה כדוגמת דיני איכות הסביבה ודיני ניירות ערך, פותחו כלים אפקטיביים להתמודדות עם דרישות החוק האמורות. מדובר ביכולתו של נושא משרה להוכיח כי נושא המשרה עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו ולמנוע עבירה. כך למשל באמצעות פעולות כגון אימוץ תוכנית אכיפה או תכנית ניהול סיכונים פנימית, מינוי מנהל תחום; פיתוח מערכת ניהול סביבתית, דיווח, שקיפות ואימוץ מדיניות שיפור ביצועים. תכנית האכיפה, שכבר הוכרה על ידי בתי המשפט ככלי הגנתי אפקטיבי בתחום הסביבתי בארה"ב ובתחומים אחרים גם בארץ כמצוין לעיל, מאפשרת לצמצם את ההיתכנות להפרת הוראות החוק החלות על התאגיד במסגרת פעילותו, זאת באמצעות הטמעת עיקרי הוראות החוק הרלוונטיות וכללי התנהגות רצויים בקרב העובדים; מנגנון גילוי מוקדם של עבירות ומנגנון יעיל לטיפול בעבירות, ובמקרה של הפרה כלי הגנתי טוב מפני הטלת אחריות אישית.

לסיכום, כניסתו של הגז הטבעי למשק הישראלי והתרחבות השימוש בו בכלל ולייצור חשמל בפרט, מביאים איתם יתרונות רבים, אך ישנה חשיבות עצומה לאופן שבו נערכים מראש. המחוקק הישראלי השכיל לאמץ אל תוך חוק משק הגז הטבעי עקרונות שיבטיחו את פיתוחו של משק הגז הטבעי תוך הקפדה על איכות, תחרות, נגישות, זמינות, יעילות, אמינות ובטיחות. הכניסה של גורמים שונים לשוק זה מחייבת אותם להיערך באופן שיאפשר להם ולנושאי המשרה מטעמם להתנהל בצורה היעילה ביותר, תוך מזעור החשיפה לאחריות פלילית ע"י שורה של כלים, ובהם: אימוץ תוכנית אכיפה או תכנית ניהול סיכונים פנימית, מינוי מנהל תחום; פיתוח מערכת ניהול סביבתית, דיווח, שקיפות ואימוץ מדיניות שיפור ביצועים. לכלים אלו יש עקרונות ומתודולגיה והם ניתנים ליישום בנקל

אודות הכותבות: עינת דוידסון, עו"ד; אורית מרום אלבק, עו"ד, שותפה וראש תחום קלינטק במשרד שבלת, מחלקת איכות הסביבה, קלינטק ושינויי אקלים.

התפרסם לראשונה במגזין תשתיות סביבה ואנרגיה גיליון 12 מאי – יוני 2012