ראשית, יש לשבח את ועדת צמח לגיבוש מדיניות משק הגז הטבעי על עבודתה המאומצת ורחבת היריעה. עבודה זו משתרעת על מספר רב של סוגיות נכבדות ומורכבות, שכל אחת מהן יכלה לשמש, בפני עצמה, מושא לעבודתה של ועדה נפרדת.

לנווט בים הפתוח: גיבוש המדיניות לסדר עדיפויות במשק הגז הטבעי

מאת: יוסי הולנדר, דרור שטרום, אריאלה ברגר

ראשית, יש לשבח את ועדת צמח לגיבוש מדיניות משק הגז הטבעי על עבודתה המאומצת ורחבת היריעה. עבודה זו משתרעת על מספר רב של סוגיות נכבדות ומורכבות, שכל אחת מהן יכלה לשמש, בפני עצמה, מושא לעבודתה של ועדה נפרדת. בתנאי אי בהירות וחוסרים משמעותיים בוודאות (הן לגבי ההיצע והן לגבי הביקוש), נכנסה הועדה לתחום מורכב וקשה, כשמשק הגז הטבעי בעולם מצוי כבר בתהליך שינוי ההולך ומחלחל לאזורים השונים בעולם.

אכן, נסיונה של הוועדה להקיף את מכלול הסוגיות הסבוכות העולה כאשר לישראל עצמה ניסיון דל בתחום הגז הטבעי ומשק הגז הטבעי שלה אינו מפותח, בודאי מצד התפתחות הביקוש – ראוי להערכה ולשבח. סוגיות של יתירות המערכת, מדיניות פיתוח, תחרות, שימור ויצוא הרגולציה הדרושה- מהוות אתגר מורכב ורחב יריעה, בפרט לנוכח היעדר ההתנסות של גורמי המדיניות בנושא זה בעבר.

ברם, דווקא לנוכח פערי המידע הרבים הללו, השלב המוקדם של התפתחות הביקוש לגז טבעי בישראל, ובנסיבות הימצאותו של המשק העולמי בעיצומן של מגמות שינוי והמשמעות מרחיקת הלכת למשק האנרגיה ולכלכלת ישראל בכלל של קביעת מסמרות כבר עתה – מתחייבת השאלה אם נכון הדבר לגבש כבר עתה מדיניות מחייבת בנושא היצוא, שתחייב את מדינת ישראל לעשרות השנים הבאות. בפרט כך, כאשר הועדה עצמה מציינת כי "בשנים 2012-13 צפויים להתבצע כ 19 קידוחים לתוך השדות השונים, אשר תוצאותיהם יאפשרו עדכון של הערכת העתודות והמשאבים המוצגת לעיל. ככלל, ניתן להעריך כי תמונת היצע הגז הטבעי תשתנה ותתעדכן בשנים הקרובות עם המשך הפעילות וצבירת הידע על האגן.." [ע"מ 35 לדו"ח]

יש להעלות, אפוא, את השאלה היסודית – אם אין הועדה מנסה לגבש מדיניות יציבה לעשרות שנים, על יסוד תמונת מצב שהיא נזילה מידי לעת הזו, ואם נכון כלל לגבש מדיניות כה גורלית לדורות הבאים, על רקע חסר כה גדול במידע יציב ובנתונים מוכחים, הן באשר לכמות האמיתית המוכחת של עתודות הגז הטבעי שהן בנות הפקה(Recoverable), הן באשר לשיעור השאיבה השנתי הריאלי והן באשר לתמונת השוק העולמית. נזכיר כי מתוך BCM 1400 שמהווים את כמות הגז הטבעי העומדת ביסוד דיוני הועדה רק מיעוט מהכמות הוא מוכח, כדברי הועדה עצמה: "בשתי החזקות מרי- B ותמר קיימת כמות גז טבעי בר- הפקה של כ- BCM 256 . כמות הגז הטבעי בר הפקה בשדות דלית ולוויתן מוערכת בכ-. BCM 496 . גם שדות אלה הם בשכבת חולות תמר. בלוויתן הגז הטבעי זוהה בעזרת בדיקות של לוגים בקידוחים, אך לא בוצעו בהם עד כה מבחני הפקה. כמו כן, טרם הוכנה תוכנית פיתוח והערכה כלכלית. על כן, עתודות אלה מוגדרות כמשאבים מותנים." [ע"מ 34 לדו"ח]

חשוב לזכור כי לנוכח מורכבות וכובד הסוגיה הכלכלית ולנוכח משמעויות המאקרו של סכומי הסחר בו מדובר לתקציב מדינת ישראל, הרי שבשלב בו המידע נזיל למדי ואף דיפרנציאלי בחלקו – מחייבת מידת הסבירות והתקינות שלא למהר לקבוע מסמרות בנושא, אלא לצבור ודאות ומידע ולהחליט על בסיס עדכני ומלא יותר, לאחר צמצום ממשי במרחבי אי הודאות שבפני הקברניט.

מותר ואף נכון למדינה להסתפק, לעת הזו, בשרטוט היסודות והפרמטרים למדיניות ומשקלם היחסי (דבר שכשלעצמו הוא בעל ערך גבוה לגורמים העוסקים בתחום), ולציין כי היא תעקוב אחרי הנעשה בחתכים אלה בשנים הקרובות ותגיע לידי החלטה ומדיניות מחייבים על בסיס מושכל יותר ולאור תמונת מידע שלמה יותר. עוצמת האינטרסים הכלכליים של השחקנים הפועלים בתחום והלחצים בענין זה, מחייבים לימוד נוסף, על קרקע נתונים יציבה ומלאה יותר, שיוכל להביא בחשבון מספר נקודות אשר דומה, בכל למסמך זה. הענווה, כי מחייבים לימוד, ההתעמקות ותשומת לב נוספים. ברור שאין צורך או תועלת בהחלטה מחייבת בטרם בשלות בנושא זה, שהשלכותיו על הכלכלה, המשק והאינטרסים של מדינת ישראל הם רחבים ומשמעותיים (כל ה"וותק" של ישראל בתחום הגז הטבעי עומד על פחות מעשור). מן הראוי להדגיש כי במדינות אחרות נדרשה החלטה בנושא היצוא כתנאי מוקדם לנטילת רשיונות חיפוש, שלב שבישראל מצוי בעיקרו כבר מאחורינו. המלצתנו היא לבצע מחקר משלים, להתעמק בסוגיות עליהן נעמוד להלן (וסוגיות אחרות אשר יבואו בוודאי מן הציבור הרחב) ולקבל החלטה סדורה ומושכלת בנושא יסודי ותשתיתי זה של ההקצאה לדורות של משאבי הטבע האנרגטיים של ישראל, רק ב- 2020 , לכשתתברר התמונה בצורה ממשית, הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש.

רק להמחשת השלב המקדמי והראשוני בו מצויה התפתחות הביקוש במשק הגז הישראלי נציין את התפלגות תצרוכת הגז הטבעי במדינות מפותחות אל מול התפלגותו בישראל. נתוני ההתפלגות ההשוואתית מראה בבירור כי בעוד שבמדינות מפותחות בתצרוכות גז טבעי – רק מיעוט ממנו נצרך על ידי סקטור החשמל, הרי שבישראל 92% אחוז מן הגז הטבעי הולך לחברת החשמל. המשמעות הברורה מכך היא כי המשק הישראלי טרם חווה את פיתוח התצרוכת של גז טבעי לתחומים נוספים והתחזית כולה נשענת על הנחת מוצא של אי התפתחות ביקושים מקומיים לגז טבעי ברמה המקובלת בעולם המערבי ותוך התעלמות יחסית מגורמי ביקוש גדולים פנימיים ואזוריים.

מתוך תגובת המכון הישראלי לתכנון כלכלי (IEP) לדו"ח הביניים של הועדה לבחינת משק הגז הטבעי

התפרסם לראשונה במגזין תשתיות סביבה ואנרגיה גיליון 12 מאי – יוני 2012