פרוייקט הנחת תשתיות הגז הלאומיות על ידי חברת נתג"ז (חברה בבעלות ממשלתית) זוכה לאור ירוק בכל הקשור לתוואי הקרקע בו יעברו צינורות ההעברה של הגז. בתביעה שהוגשה לוועדת הערר של משרד הפנים, תבעו בני משפחה מצפון הארץ (בסמוך לאזור התעשיה אלון תבור) את חברת נתג"ז בשל מה שתיארה כפגיעה בשווי הקרקע.

ועדת הערר במשרד הפנים: פיצוי מינימלי על הנחת צינור גז טבעי 

הנחת צינור גז טבעי – צילום: נתג"ז

פרוייקט הנחת תשתיות הגז הלאומיות על ידי חברת נתג"ז (חברה בבעלות ממשלתית) זוכה לאור ירוק בכל הקשור לתוואי הקרקע בו יעברו צינורות ההעברה של הגז. בתביעה שהוגשה לוועדת הערר של משרד הפנים, תבעו בני משפחה מצפון הארץ (בסמוך לאזור התעשיה אלון תבור) את חברת נתג"ז בשל מה שתיארה כפגיעה בשווי הקרקע.

התובעים, שבבעלותם 160 דונם תיארו בתביעה שהוגשה על ידי עו"ד לילך גפני, כי התוואי שנקבע להנחת צנרת הגז בשטחם יצר רצועה של 19–25 מטר המגבילה את התכנון והבנייה בקרקע. בכתב התביעה דרשו התובעים כי יינתן להם פיצוי של 4.9 מיליון שקל על ירידת הערך הפוטנציאלית שנגרמה לקרקע ופיצוי נוסף של 40 אלף שקל על הפגיעה הפיזית שנגרמה לקרקע בפועל.

בסופו של תהליך, קבעה הועדה כי לבני המשפחה לא יינתן פיצוי בשל אובדן שווי הקרקע ופסקה לטובתם רק 40 אלף ₪ בשל הפגיעה הפיזית בקרקע. עו"ד גפני מסרה ל"תשתיות" כי בימים אלו מתבצעת בדיקה מקיפה שבסופה יוחלט האם להגיע ערר על החלטת הוועדה שכן "אנחנו חושבים שיש טעות בפסיקה מכיוון שלשיטתנו עצם העובדה שאזור מסוים מוכרז כאזור סקירה על ידי המדינה ומוטלות עליו מגבלות בשל כך, מייצר עובדה של שינוי בשווי הקרקע. לדוגמא, החובה לקבל אישור של חברת הגז על כל מהלך תכנוני – חובה שלא הייתה לפני כן- משמע ערך הקרקע יורד".

חברת נתג"ז קיבלה שלל התנגדויות בכל הקשור להנחת תשתיות בתחומים בהם היא מבקשת לפעול. רק לאחרונה הוגש בג"צ על ידי מספר רשויות מקומיות בצפון הארץ במסגרתו הם דורשים להכניס את חלופות הבנייה למתקני הטיפול בגז בים כחלק מהכנת תמ"א 37/ח. לטענת העותרים, החלופות לבניית המתקנים בים נעלמה מהתסקיר מסיבות אינטרסנטיות שלא בתום לב ואלו מציעות אלטרנטיבה ראויה מבחינה סביבתית.

גם מאבק הדרוזים בעבר יצא כנגד הנחת צינור הגז בשטחי הכרמל (יחד עם מאבק נרחב יותר על מעבר תשתיות שונות בשטח זה). במקרה הדרוזי , המדינה עוד לא הגיעה לפתרון מוחלט, אם כי בג"צ פסק במקרה ההוא כי יתקבלו שטחי קרקע חלופיים תמורת אלו שהופקעו מהקהילה הדרוזית. כאמור, במקרה הפרטי של תושבי הצפון ובמקרה של בג"צ המועצות המקומיות, המשך המאבק ותוצאותיו עדיין לא ידועים.