למליאת הפתיחה הוזמנו מזכירת האוצר והטכנולוגיה הפדראלית הגרמנית אנה רות הרקס, אופיר פינס – מנכ"ל גרינגו ושר הפנים לשעבר, איתן פרנס – יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשת בישראל, ושגיא דגן מ"מ מנהל התכנית הלאומית לתחליפי נפט.

לשכת המסחר ישראל – גרמניה השיקה את הועדה הישראלית גרמנית לאנרגיה מתחדשת

היום השיקה לשכת המסחר ישראל גרמניה את הועדה הישראלית גרמנית לאנרגיה מתחדשת, אשר הוקמה בעקבות הצלחת משלחת התייעלות אנרגטית בתעשייה אותה ארגנה לשכת המסחר לפני כחודשיים. למליאת הפתיחה הוזמנו מזכירת האוצר והטכנולוגיה הפדראלית הגרמנית אנה רות הרקס, אופיר פינס – מנכ"ל גרינגו ושר הפנים לשעבר, איתן פרנס – יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשת בישראל, ושגיא דגן – מ"מ מנהל התכנית הלאומית לתחליפי נפט. את המליאה פתח אופיר פינס שהזכיר למשתתפים בנאומו כי צו השעה היא התייעלות אנרגטית ופירט את היתרונות בתחום ההתייעלות כשהיתרון הראשי הוא חוסר קיומו של הרגולטור, וקיומו של שוק חופשי אמיתי.

"לישראלים חוצפה יזמית שאני אקח איתי לגרמניה"

הרקס אומרת שכשנכנסה לתפקיד הייתה לה בחירה אחת עיקרית לעשות – לאן לנסוע קודם והיא בחרה ישראל. "כיום קשרי החוץ בין ישראל וגרמניה הן הרבה מעבר לאחריות שלנו למדינה היהודית הישראלית". לדבריה קשרי המסחר בין גרמניה וישראל הדוקים ורק יתהדקו עוד יותר "ישראל היא מדינת הי-טק, שמתפתחת ויש לה המון מה להציע".

הרקס מוקסמת מהחוצפה הישראלית ומספרת שבביקורה בחברת הזנק ישראלית היא שאלה את היזמים "כיצד תתאימו את המוצר לרגולציה?" ולהפתעתה נענתה שהרגולציה תתאים את עצמה למוצר "זו חוצפה יזמית שאני אקח איתי לגרמניה". בתחום האנרגיות המתחדשות אומרת הרקס שיש כבר קשרי מסחר ומו"פ בתחום. "ישראל וגרמניה הן שתי מדינות המעוניינות מאוד לקדם את תחום המתחדשות, וזו עוד נקודת דמיון בין המדינות".

"כר נרחב לשיתוף פעולה בין ישראל וגרמניה"

מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, עו"ד איתן פרנס, סקר בהרצאתו את מצב האנרגיות המתחדשות בישראל נכון להיום: דרישת האנרגיה בישראל היא 54 טרה וואט שעה בעבור 2.5 מיליון צרכנים, הגידול בצריכה עומדים על 3.5% לשנה. קיים כושר ייצור של 12.5 טרה וואט במתקני חברת החשמל ועוד 500 מגה מיחידות ייצור פרטיות. יעדי הממשלה הם 10% אנרגיות מתחדשות עד 2020 (3000 גיגה ואט) כיום מותקנים 250 מגה וואט בלבד.  2014 – שינוי מדיניות בהתאם לדו"ח ועדת קנדל.

לדברי פרנס, בישראל יש כלכלת צמיחה מבטיחה, בשילוב רמות קרינה גבוהות. ישראל הינה אי אנרגטי מה שעשוי להוות הזדמנות צמיחה לשוק. בשוק עצמו ישנן יוזמות נט מיטרינג וכן את ועדת קנדל שמסקנותיה יהוו חלק גדול מאופי משק האנרגיה. אולם על אף זאת, חסרים עדיין גיגה וואט של PV על מנת לעמוד ביעדי 2014.

בהמשך הציג פרנס את התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית המציבה יעד של 20% התייעלות לעומת עסקים כרגיל בהיקף של 16 טרה וואט שעה. תקציב התכנית עומד על 428 מיליון יורו מענקים ותקצוב בין 2011-2020. לדבריו פוטנציאל שיתוף הפעולה עם גרמניה רחב וכולל בין היתר: גיבוש מדיניות ורגולציה, סטנדרטים, EPCM, הכשרות מקצועיות, מסחר ומוצרים, איתור חסמים משותפים ופתרונם, ניהול רשת חכמה, טכנולוגיה ומו"פ.

"האתגר הגדול הוא פיתוח טכנולוגיות אגירת אנרגיה"

שגיא דגן, מ"מ מנהל התכנית הלאומית לתחליפי נפט, הציג את פעילות מינהלת התכנית להפחתת השימוש בנפט בתחום התחבורה. המינהלת הוקמה בעקבות החלטת הממשלה בשנה שעברה להציב את יעד הפחתת התלות בנפט כיעד אסטרטגי לאומי. יום אחרי ההחלטה ישראל וגרמניה חתמו על הסכם שמשלב שת"פ בתחום הרכב. היוזמה הגרמנית לתחבורה ירוקה משלבת אנרגיה מתחדשת ורכבים חשמליים. בישראל העובדה היא שעל מנת לקיים תחבורה חשמלית יש צורך במתווה דומה. האתגר של התחבורה הירוקה זהה לאתגרי האנרגיה המתחדשת. כשישראל מנסה להתנער מהנפט, עיקר המיקוד של המו"פ הוא דרכים אגירת אנרגיה.

לגבי ועדת הגריד פאריטי בראשות פרופ' יוג'ין קנדל אמר דגן כי אחד הדברים העיקריים שצריך לקחת בחשבון הוא שאנרגיה מתחדשת אינה יכולה להתחרות רק באנרגיה קונבנציונאלית, אלא לחשב גם כמה אנרגיה עתידית אנו חוסכים על ידי שימוש ברכב חשמלי ואנרגיה מתחדשת.

לדבריו נקודת החולשה של המתחדשות הן אספקה קבועה לפי צרכי משק החשמל. לכן אגירה היא אתגר מאוד גדול כרגע. אלא שבישראל כולם מחכים לתוצאות ועדת קנדל. להערכת דגן, ב-2013 תהיה כניסה מאסיווית של טכנולגיות אגירת אנרגיה. בהמשך דבריו פירט דגן את פעילות האדמיניסטרציה לדלקים חלופיים. הכוללת שיתוף פעולה עם גופים אקדמאיים, חברות הזנק, מו"פ וכאלה המעוניינות להישאר בעילום שם, וקשרי מחקר ושת"פ עם ממשלת גרמניה.

דגן מצפה שבשנים הקרובות יקומו מיזמים דומים למיזם הרכב החשמלי של בטר פלייס. כאשר אחד האתגרים של חברות ישראליות הוא שלב התיעוש והייצור."כשמביטים על גרמניה, זו דווקא אחת מנקודות העוצמה של חברות גרמניות". חברות וגופי מחקר גרמנים מכירים בעליונות ויתרונות של טכנולוגיות ישראליות וכן מבינות את קשיי התיעוש בישראל. לדברי דגן המעבר של טכנולוגיות ממו"פ לייצור מוצר מוגמר בישראל הוא מהמהירים בעולם וזהו אחד היתרונות של השוק הישראלי.