ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, העומד בראש ועדת קנדל לחישוב ופיתוח מתדולוגיה לתעריף כלכלי של מתקני אנרגיה מתחדשת, הרצה היום בועידת האנרגיה של דה מרקר. לדברי קנדל, הוא וצוותו ניסו ללמוד מהניסיון שנאגר בעולם בתחום כדי ליישם בישראל
יו"ר ועדת קנדל "מתקרבים בצעדי ענק לגריד פאריטי"
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל – צילום: ארנון מעוז
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, העומד בראש ועדת קנדל לחישוב ופיתוח מתדולוגיה לתעריף כלכלי של מתקני אנרגיה מתחדשת, הרצה היום בועידת האנרגיה של דה מרקר. לדברי קנדל, הוא וצוותו ניסו ללמוד מהניסיון שנאגר בעולם בתחום כדי ליישם בישראל אולם לדבריו, "יוצא שאנחנו די חלוצים בעניין הזה. אין הרבה מקומות עם גריד פאריטי כמו אצלנו. נשאלת השאלה איך בונים את התועלת הכלכלית הכוללת מאנרגיות מתחדשות במשק החשמל."
על פי תפיסתו, תפקידי הועדה הם הערכת המחיר הכלכלי, בחינת אפשרויות לצמצום העלויות שאינן תורמות להבטחת איכות הספקת החשמל ולייצור תנאים נדרשים לפיתוח רחב היקף של התחום. הצורך בתעריף כלכלי נוצר בעקבות החלטת המדינה להיכנס לתחום של האנרגיות המתחדשות. כיום, ייצור אנרגיה ממתקנים מתחדשים יקר יותר מייצור באמצעים פוסיליים "צריכים להחליט איך מתקדמים. בשלב ראשון זה אומר שמייצרים מכסות, דבר שאומר שצריך לתת לטכנולוגיה א' מכסה כזו ולמכסה ב' מכסה כזו אבל אז נמצאים במצב שאין לנו כממשלה שום מושג איזו טכנולוגיה עדיפה כשלכל אחת מהטכנולוגיות היתרונות והחסרונות שלה? טכנולוגיה א או טכנולוגיה ב?'".
מטרת העל: שקיפות כלכלית
המתודולוגיה שמנחה את קנדל היא לבחון כל טכנולוגיה לגופה. "במקום ללכת אל היצרן הרעיון הוא שנבחן כמה ניתן לחסוך באמצעות טכנולוגיה מסויימת לעומת החסכון בטכנולוגיה אלטרנטיבית. ברגע שיש את הנתונים האלה, אפשר להשוות בין הטכנולוגיות, המחירים ואפשר לתעדף טכנולוגיות מסוימות". קנדל מבהיר שהמכסות אינן תהליך כלכלי טהור אלא "תהליך שנקבע במערך פוליטי, בממשלה, בלובינג". לדברי קנדל, מטרות הדו"ח עליו עומלת הועדה בראשותו הן בראש ובראשונה שקיפות. "אני לא אומר שאנרגיות מתחדשות לא זקוקות לסבסוד מסוים אבל צריך לדעת כמה סבסוד דרוש, והיום אנחנו לא יודעים".
התועלת הישירה למשק החשמל מעבודת הועדה תשתקף בשני אופנים: עלות הדלקים הנמנעת (תחום התלוי גם במחיר הדלקים וסוגי הדלקים), והתועלות סביבתיות. תועלת נוספת היא בתחום הבטחון האנרגטי. קנדל והועדה בראשותו מגדרים בתחום זה שני סיכונים: אי אספקה של דלקים פוסיליים ותנודתיות של מחירי הדלקים האלטרנטיביים. תועלת שלישית היא פיתוח ויצירת מקומות עבודה.
מפיקים לקחים ומחפשים אמינות
במהלך עבודת הועדה עלו נושאים שאינם חדשים למי שנמצא בתעשייה הסולארית. הלקח הראשון הוא בתחום הרגולציה. "חלק מעלויות ההקמה (של מתקנים סולאריים) קשור בביורוקרטיה, שאת חלקה ניתן לצמצם ללא עלות משקית" אומר קנדל, "אנחנו מדברים פה על תעשיית ינוקא ובתעשייה כזו, כל רגולטור רוצה להבטיח שלא יהיה ניצול לרעה של המערכות ולפעמים זה טיפה יותר מדי." קנדל מבין ללב היזמים ואומר "עבור היזם, כל מערכת רגולטורית היא יותר מדי, אבל מפריזמה משקית – כן צריכים רגולציה. אנחנו נמליץ לרשויות לשקול מחדש חלק מהתהליכים רגולטוריים."
לקח שני הוא להכליל בנוסחאת החישוב הסופית "לא רק את מחירי הדלקים אלא גם בהרכב התמהיל של כל משק החשמל. כל המבנה של המערכת משפיע על כל התועלות של האנרגיות האחרות. הלקח השלישי של ועדת קנדל מביא עמו גם בשורה טובה ליזמים הסולאריים. "אנחנו בטוחים שתמריצים נכונים בטווח הזמן של השנים הקרובות יביאו לכך שאנרגיות מתחדשות יהיו רכיב אמיתי ותחרותי בתמהיל של משק החשמל". לדבריו, נראה בבירור שמשק האנרגיה הישראלי מתקדם לגריד פאריטי "בצעדי ענק".
בהקשר זה ציין קנדל דו"ח של הועדה הלאומית לאנרגיה מתחדשת בארה"ב שבחן את אמינות האנרגיות המתחדשות וכמה אפשר להיות בטוח שהאספקה תהיה יציבה. המסקנה המרתקת של הועדה הזו הייתה שעד שנת 2050, עד 80% יכולים להיות מאנרגיות מתחדשות. לדברי קנדל, "מילת הקסם היא תמהיל. תמהיל וקורלציות בין המקומות השונים במערכת שמחוברת יחדיו". אולם קנדל מבהיר שיש לקחת את הנתונים מהדו"ח בערבון מוגבל כיוון שבישראל אין מתקני אנרגיה גרעיניים או הידרואלקטריים. "גם אצלנו יש חשיבות על לתמהיל. 20 אחוז זו העמסה משמעותית על המערכת ודורשת תמהיל מדויק" אומר קנדל ומדגיש את תאוצת המחקר ופיתוח בתחום אגירת האנרגיה "לדעתנו התהליכים האלו מתקדמים ועוד מעט יהיו תחנות של איחסון חשמל".
עקרונות בניית התעריף הכלכלי
על פי קנדל, ישנה בעיה עם כימות היעילות הכלכלית. אף על פי כן, קנדל אומר ש"התעריף הבסיסי יהיה מבוסס על תמהיל דלקים שישתנה כל הזמן אבל עליו יתווספו תמריצי עידוד למתקנים ותמריצי חיסכון של הוספה וחלוקה." לדבריו "יש סוגיה שהיא קצת מזכירה לי פיצול אישיות. יש את הייצור חשמל ויש את האנרגיות מתחדשות אבל בתהליך התברר שאפשר לקחת חלק מהמערכות הקונבנציונלאיות ולעשות להם שילוב היברידי (בדומה לתכנית תחנת הכוח במישור רותם)", מודל שקנדל מודה שהוא והועדה ימליצו עליו. לדבריו "התהליכים היו הרבה יותר מורכבים ממה שחשבנו. אנחנו עדיין מאד מצפים להציג את הדו"ח באוגוסט ומצפים לראות את השוק מתפתח מאד בשנים הקרובות."
לסקרנים שהיו מעוניינים לקבל הערכה או התייחסות מספרית מצטט קנדל את מרק טווין באימרתו המפורסמת "השמועות על המוות שלי היו מוקדמות מדי". לדבריו, סיום הועדה עוד לא הגיע ואין עדיין מספרים ברורים. "הנושא הרבה יותר מורכב ממה שחשבנו." הוא מודה.
תמיד מפתיע ומגוחך לקרוא שוב ושוב שאנרגיות מתחדשות עולות יותר מאמצעים פוסיליים, ו/או שהן דורשות "סבסוד". לפי מה שאני יודע, חברת חשמל נמצאת בגרעון מצטבר שמתקרב ל-70 מיליארד שקל, גירעון שהצטבר במהלך ה-10-15 שנים האחרונות. ויחד עם זאת, היא המשיכה למכור חשמל במחירי הפסד (שהרי אחרת היא לא היתה בגרעון…). זה לא סבסוד?? מי אמור להחזיר את ה-70 מיליארד שקלים האלה לקופת המדינה? ליזמים בתחום האנרגיות המתחדשות אין את "הפריבילגיה" לקבל מקופת המדינה 70 מיליארד שקל ולא להחזיר אותם!
מילים כדורבנות!
אכן המגיב מסכם בצורה בהירה ועניינית את הנושא. הבעיה שאין מנהיגות שתהיה אמיצה מספיק לקבל החלטות מתאימות. השולטים האמיתיים במדינה: מבקר המדינה,פרקליטות ופקידי האוצר הם נטולי כושר ביצוע ואחריות ומשום מה הם בעלי הסמכות! אם תהיה ועדה שתצליח לחבר אחריות עם סמכות אולי אפשר יהיה להתקדם, ולא רק באנרגיות המתחדשות.